סיסקאי
סיסקאי (באנגלית ובאפריקאנס: Ciskei) או בשמה הרשמי רפבוליקת סיסקאי (בשפת הקוסה: iRiphabliki ye Ciskei) הייתה בנטוסטן בדרום מערבה של דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד. ממשל עצמי נוסד בסיסקאי בשנת 1972, ובשנת 1981 העניקה לה דרום אפריקה עצמאות. היא השתרעה לחופי האוקיינוס ההודי, על שטחה של הפרובינציה כף התקווה הטובה, איתה היא גבלה מכל עבריה. האוכלוסייה השלטת בסיסקאי היו בני הקוסה. עיר הבירה הייתה בישו. סיסקאי הגיעה לקיצה בשנת 1994, אז עם נפילת האפרטהייד היא אוחדה מחדש עם דרום אפריקה. כיום שטחה מהווה חלק מפרובינציות הכף המזרחי.
המנון לאומי | המנון ארצות המולדת | ||
---|---|---|---|
ממשל | |||
משטר | בנטוסטן | ||
שפה נפוצה | קוסה | ||
עיר בירה | בישו | ||
גאוגרפיה | |||
יבשת | אפריקה | ||
היסטוריה | |||
הקמה |
ייסוד ממשל עצמי 1 באוגוסט 1972 | ||
תאריך תאריך |
עצמאות 4 בדצמבר 1981 | ||
פירוק | ביטול האפרטהייד | ||
תאריך | 27 באפריל 1994 | ||
ישות קודמת | דרום אפריקה | ||
ישות יורשת | דרום אפריקה | ||
שטח בעבר | 1980 – 9,000[1] קמ"ר | ||
אוכלוסייה בעבר | 1980 – 677,920[1] נפש | ||
כלכלה | |||
מטבע | ראנד דרום-אפריקאי (R) |
גאוגרפיה ודמוגרפיה
עריכההיסטוריה
עריכהבשנת 1961 הפך סיסקאי לאזור מינהלי נפרד מדרום אפריקה ובשנת 1972 הוכרז ממשל עצמי תחת השופט הראשי מבנדלה ואז לנוקס סאבא. מבנדלה היה בני ה"פנגו", קבוצה אתנית שכרתה ברית עם הבריטים במלחמות הקוסה במאה ה-19, ואשר היסטורית אימצה את החינוך הקולוניאלי והייתה משכילהה יותר. בני "הרהאבה" התמרמרו, ובעקבות מדיניות ה"ריבליזציה " של שלטונות האפרטהייד, קידמו את עמדתם, שהגיעה לשיאה בבחירתו של סאבא, בן השבט שפעל נגד בני ה"פנגו".
בשנת 1978 הפכה סיסקאי למדינה של מפלגה אחת תחת שלטונו של סאבא, ולאחר משאל עם על עצמאות בשנת 1980, הפכה בשנת 1981 היא לבנטוסטן הרביעי שהוכרז כעצמאי על ידי ממשלת דרום אפריקה ותושביה איבדו את אזרחותם בדרום אפריקה. עם זאת, לא היה ביקורת גבולות בין דרום אפריקה לסיסקי. אנשים שחורים שנמצאו גרים ללא אישורים באזורים לבנים או בחוות בדרום אפריקה, לעיתים קרובות במשך דורות, הועברו בכוח לסיסקאי על ידי שלטונות האפרטהייד, לעיתים קרובות מ"כתמים שחורים" ב"פרוזדור הלבן" הסמוך למחנות "יישוב מחדש". מחקר שנערך על ידי אוניברסיטת רודוס ב-1983 מצא כי 40% מהילדים במחנה אחד סבלו מתת תזונה, ובמחנה אחר, בת'ורנהיל, 50% מהילדים מתו לפני גיל 5. מגפות הטיפוס פרצו גם במחנות היישוב מחדש, שלעיתים קרובות היו מבודדים, וחסרו מתקני בריאות, תברואה ובתי ספר, והיו רחוקים מאזורים עירוניים. העברתם הכפויה של השחורים לסיסקאי הביאה לצפיפות אוכלוסין גבוהה, מצב שנמשך עד היום.
יחסי ישראל- סיסקאי
עריכהמנהיג המדינה לנוקס סאבא ביקר בישראל מספר פעמים בשנות ה-70 ותחילת שנות ה-80. הוא ביקש למשוך משקיעים ישראלים למדינה והציע הטבות שונות. בין החברות שפעלו בסיסקאי הייתה חברת היועץ החקלאי הממשלתית אגרידב ורשת האופנה "ראש אינדיאני" שהקימה מפעל במדינה וחברות נוספות. בין אנשי העסקים שפעלו במדינה היה אפרים פורן תת-אלוף ששימש כמזכיר הצבאי לראשי הממשלה יצחק רבין ומנחם בגין[2].
מבנה פוליטי
עריכהראשי סיסקאי
עריכהמנהיג | שם | כהונה | סוג | |
---|---|---|---|---|
ג'סטיק טהאנדאטהא ג'ונגיליזווה מאבאנדלה Justice Thandatha Jongilizwe Mabandla |
1972–1973 | ראש השרים | ||
לנוקס לסליי וונגאמה סבה Lennox Leslie Wongama Sebe |
1973–1975 | ראש השרים | ||
צ'ארלס סבה Charles Sebe |
1975 | ראש השרים | ||
לנוקס לסליי וונגאמה סבה Lennox Leslie Wongama Sebe |
1975–1981 | ראש השרים | ||
לנוקס לסליי וונגאמה סבה Lennox Leslie Wongama Sebe |
1981–1990 | נשיא |
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- סיסקאי, באתר World Statesmen
- סיסקאי, באתר Crw Flags
- סיסקאי, באתר South African History Online
- סיסקאי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Sally Frankental; Owen Sichone (2005-01-01). South Africa's Diverse Peoples: A Reference Sourcebook. ABC-CLIO. p. 187. ISBN 978-1-57607-674-3. Retrieved 2013-09-18.
- ^ אלעזר לוין, סיסקאי, עוד ספקולציה ישראלית, כותרת ראשית, 13 בפברואר 1985