נוף הגליל
נוֹף הַגָּלִיל (בערבית: نوف هچليل) היא עיר מעורבת בגליל התחתון ובמחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1974, לאחר שהייתה מועצה מקומית החל מ-1963.[6] עד יוני 2019 נקראה העיר בשם נָצְרַת עִלִּית (نتسرات عيليت) – בשל סמיכותה לעיר ההיסטורית נצרת.[7] נוף הגליל היא עיר מעורבת[8] ולפי הלמ"ס נכון לסוף שנת 2022[8] – כ-52% מתושביה הם יהודים, לצד מיעוטים של כ-19.8% ערבים-נוצרים ושל כ-12.4% ערבים-מוסלמים.[8]
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | نوف هچليل | ||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| ||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הצפון | ||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | ||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | רונן פלוט | ||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 327 מטר | ||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1957 | ||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 46,324 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 50 | ||||||||||||||||||||||||
| - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.46 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 1,409 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי[2] | 154 | ||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[4] | 32,880 דונם | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 59 | ||||||||||||||||||||||||
(למפת עמק בית שאן רגילה)   נוֹף הַגָּלִיל | |||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
5 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 154 | ||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.3931 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 151 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| פרופיל נוֹף הַגָּלִיל נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | |||||||||||||||||||||||||
| www.nof-hagalil.muni.il | |||||||||||||||||||||||||
העיר נמצאת בחלקו המזרחי והגבוה של רכס הרי נצרת, צפונית ומזרחית לעיר נצרת, רכס ארוך המזדקר מתוך הגליל התחתון השטוח, בגובה של כ-500 מ' מעל לפני הים. שיא גובהה של העיר הוא 573 מ', באזור הר יונה ("ג'אבל סיח'").
היסטוריה
עריכה
ב-18 באוקטובר 1953 הכין ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון תוכנית ביטחונית, שאחד החשובים בסעיפיה, היה סעיף 15: "ייהוד הגליל ונצרת".[9]
הקמתה של העיר החלה בדצמבר 1956, על פי חזונו של בן-גוריון. העיר, שנקראה בתחילה "קריית נצרת", ולאחר מכן "נצרת עילית", נבנתה כעיירת פיתוח ויושבו בה עולים מארצות שונות. העיר נבנתה ברובה על אדמות שהופקעו מערביי הסביבה, ביוזמתו של מרדכי שטנר שהיה אחראי על נכסי הנפקדים, דבר שגרם לחיכוכים.
בשנת 1974 הוכרזה נצרת עילית כעיר. עם השנים השתנה אופייה הדמוגרפי של העיר. העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים הכפילה את אוכלוסיית העיר וכיום היא נחשבת לאחד ממרכזי "התרבות הרוסית" בישראל. בנוסף, עברו אליה הרבה תושבים מהעיר נצרת הסמוכה. העיר נמצאת על גבול האזור המטרופוליני של נצרת, שהוא גוש של אוכלוסייה ערבית שמרכזו בעיר נצרת, אך מחובר ברצף טריטוריאלי ליישובים ערבים נוספים כיפיע, עילוט, משהד, ריינה וכפר כנא. המתח בין היהודים והערבים התפרץ באלימות של בני מיעוטים באירועי אוקטובר 2000.
חזון מקימי העיר היה להפוך אותה לעיר המחוז, שתהווה מרכז לכל תושבי הגליל. לכן נבנו בה משרדי הממשלה במחוז הצפוני: פרקליטות מחוז הצפון, הסניגוריה הציבורית, לשכת מרשם המקרקעין, מחוז הצפון במשרד הפנים, מחוז הצפון ברשות מקרקעי ישראל, מחוז הצפון במשרד החינוך ועוד. רבים מן המשרדים ממוקמים ב"קריית הממשלה" על שם יצחק רבין, בה מצוי גם מבנה היכל המשפט, שבנייתו הסתיימה בשנת 1999, המכיל את בית המשפט המחוזי, בית הדין האזורי לעבודה ובית משפט השלום.
מאז שנות ה-70 התקיימה הגירה של ערבים לעיר. במאה ה-21 משפחות רבות מהמגזר היהודי נטשו את העיר.[10]
באפריל 2017 אושרה תוכנית המתאר לעיר, במסגרתה יוקמו 12 אלף יחידות דיור חדשות ו-3,000 חדרי מלון, וישודרגו תשתיות התחבורה בעיר ואף הגישה לאזור התעשייה ציפורית.[11]
בעשור השני של המאה ה-21 החלו להיקלט בעיר עשרות משפחות עולים מקרב בני המנשה.[12]
בדצמבר 2020 הודיע צה"ל רשמית על הקמת שכונה חדשה למשרתי צבא קבע בנוף הגליל.[13]
במהלך מבצע חיצי הצפון ב-2024 הופעלו בעיר אזעקות מדי פעם עקב ירי טילים מלבנון וחשש לחדירת כלי טיס עויינים. אם כי בתדירות פחותה יותר מאשר בחיפה, בקריות, עכו נהריה ואזור הגליל שהופגזו באופן יום יומי.[14]
החלפת השם
עריכה
כבר בעת הקמת העיר הסתייג בן-גוריון מהשם "נצרת עילית", בגלל הקשר שיש לו עם הנצרות, הוא הציע להחליף את השם ל"קרת" – מילה מקראית שמשמעותה עיר גדולה,[15] אך השינוי לא יצא לפועל.[16] בנובמבר 2018 הודיע ראש העיר, רונן פלוט, כי בכוונתו לשנות את שם העיר, כדי שלא יימשך הבלבול עם נצרת.[17] העירייה קראה לציבור להציע שמות לעיר.[18] לבסוף, מתוך חמש הצעות נבחרות (נוף עילית, נוף הגליל, נופי עילית, נווה עילית וקריית הגליל), נבחר השם "נוף הגליל".[19] השם החדש אושר בוועדת השמות הממשלתית במרץ 2019,[7] ובמועצת העירייה ביוני 2019.[20] בנוסף התקיים משאל בין התושבים לאישור השם החדש.[21] במשאל השתתפו כ־10,000 תושבים שמהווים כ־18% מבעלי זכות הבחירה,[22] וכ-80% מהם הצביעו בעד שינוי שם העיר.[23] ב-21 ביוני 2019 שונה השם רשמית ל"נוף הגליל".[24]
דמוגרפיה
עריכהאוכלוסייה
עריכהלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים בנוף הגליל 46,324 תושבים (מקום 50 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 78.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,967 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[25]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
דתות ומוצאות אתניים
עריכההרב ישעיהו הרצל משמש כרבה הראשי של העיר.
על פי הלמ"ס נכון לסוף 2022,[8] אוכלוסיית העיר היא מעורבת ומורכבת מ:[8]
כלכלה
עריכה
נוף הגליל, בהיותה עיר מחוז לגליל, משמשת מרכז תעשייה, מסחר ושירותים ליישובי הסביבה. התעשייה מהווה תשתית מרכזית – הן בנפח שהיא תופסת בכלכלת העיר ובחייה והן במיקומה, שכן חלק מאזורי התעשייה, שהוקמו בעבר מחוץ לעיר, נמצאים היום בסמיכות לשכונות מגורים של העיר שגדלה. בעיר יש חמישה אזורי תעשייה; אזורי התעשייה א', ב' ו-ג', אזור תעשייה הר יונה ואזור התעשייה ציפורית שמצפון לעיר. כמאה מפעלים שונים ממוקמים ופועלים באזורי התעשייה. בשנת 1957 הוקם מפעל צ.ד. לייצור שוקולד וממתקים. מאוחר יותר נקנתה החברה והמפעל עמה על ידי עלית. המפעל מעסיק כ-600 עובדים תושבי העיר והסביבה (נכון לשנת 2008). קיים בעיר קניון, שוק עירוני במבנה מקורה ומספר של מרכזים מסחריים.
תוכנית "נצרת 2000" אשר הוכנה לרגל ביקורו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני, בנצרת הסמוכה, תכננה ליצור באזור תשתית תיירותית לבואם של תיירים רבים. שני בתי מלון מפוארים נבנו בגבול העיר, אך כפי הנראה בשל הירידה בתיירות בעקבות מהומות אוקטובר 2000 אחד המלונות נסגר, שימש תקופה מסוימת בתור מתקן כליאה לעובדים זרים, הוחזר לפעילות ומשמש בעיקר לכנסים, השתלמויות וועדי עובדים ואילו השני מתפקד כמלון אך בצורה חלקית וחלק ניכר ממנו מאוכלס על ידי משרדי מינהל מקרקעי ישראל.
תרבות, חינוך, תיירות וספורט
עריכהבעיר מערכת חינוך מפותחת, וכן המכללה הטכנולוגית נוף הגליל המשמשת כבית ספר להנדסאים. בעיר פועלים מוסדות חינוך של כמה קהילות בהם קהילה גדולה של חסידות חב"ד, משנת תשנ"ו רבה הראשי של העיר הוא הרב ישעיהו הרצל מחסידות חב"ד. בשנת 2010 נפתחו בעיר ישיבה תיכונית,[26] ישיבת ההסדר נוף הגליל,[27] שני גרעינים תורניים[27] הגרעין של תורת החיים וגרעין של ישיבת ההסדר[28][29] ומכינה קדם צבאית בשם תבור.[30] כמו כן נוסד בעיר קיבוץ משעול, כקיבוץ עירוני המגדיר את עצמו כקיבוץ-קבוצות-מחנכים, ומשתייך לקבוצות הבחירה של תנועת המחנות העולים. בעיר פועלת גם תנועת הצופים בשכונת הר יונה - "שבט איריס", וכן גם תנועות הנוער הדתיות אריאל ובני עקיבא. בעיר פועלת תוכנית תלמ"א- התוכנית הלאומית למצוינות באנגלית, המביאה כ־60 מורים מארצות הברית לישראל למשך הקיץ כדי שילמדו אנגלית בבתי הספר.[31] בנוסף פועלים בעיר רשת המרכזים הקהילתיים המרכזים את הפעילות העירונית בתחום החינוך הבלתי פורמלי וניצול שעות הפנאי. הרשת, על שש שלוחותיה, הפרוסות ברחבי העיר, מציעה מגוון רחב של פעילות חוגית, חברתית, קהילתית ותרבותית לתושבי העיר – ילדים, נוער ומבוגרים.
לצד 16 בתי הספר המשרתים את התלמידים היהודים, לא פועל בעיר ולו בית ספר אחד ערבי, והתלמידים הערבים לומדים בבתי ספר פרטיים בנצרת. בשנת 2021 דחה בית המשפט העליון עתירה בנושא שהגישו הורים.
קבוצת הכדורגל של העיר, הפועל נוף הגליל, משחקת בליגה הלאומית. קבוצת הכדורסל של העיר, הפועל נעם העמק עילית, משחקת בליגה הארצית.
עיריית נוף הגליל מקפידה לשמור על שטחים ירוקים, ועל ייעור. בסמוך לעיר נמצא "יער צ'רצ'יל" (אשר הכסף לנטיעתו נתרם על ידי יהודי בריטניה לזכרו של וינסטון צ'רצ'יל). היער המשתרע במורד ההר בין נוף הגליל לעמק יזרעאל מספק נקודות לצפייה בנוף העמק.
מרכזים קהילתיים
עריכהבעיר פועל מרכז הצעירים, הפונה לחיילים, חיילים משוחררים, זוגות צעירים וסטודנטים בגילאים 18–35 ומציע ייעוץ והכוונה ללימודים, סיוע במציאת עבודה וכן סדנאות וקורסים שונים.
בעיר פועל גם מרכז יוניסטרים – עמותה לפיתוח מנהיגות חברתית ועסקית בקרב בני נוער.
קרן קולנוע אזורית
עריכהבשנת 2019 הוקמה קרן הקולנוע הצפונית הפועלת מתוך העיר נוף הגליל. הקרן נתמכת על ידי משרד התרבות והוקמה כמיזם של עמותת "מרכז תרבות נוף הגליל" ופועל רבות להפקת יצירה קולנועית ישראלית מקורית, מתוך אמונה כי תמיכה ביצירה קולנועית מקומית, אשר משמיעה את קולם של היוצרים שחיים בפריפריה, תקדם מעורבות חברתית גדולה יותר, וחיבור עז ומשמעותי יותר בין חלקי החברה ותיתן מקום ראוי ומשמעותי יותר בסדר היום הציבורי ליצירות שעד כה לא קיבלו ביטוי הולם בקולנוע הישראלי.[32]
פרויקט הקולנוע הגלילי זוכה להשקיע משאביו בקידום יצירה מקומית, משמש בית עבור יצירות קולנועיות של יוצרים מהגליל, או כאלה המתרחשות באזור הגליל, לתת מקום לאמירות חברתיות ותרבותיות תוך הקפדה מהותית על איכות היצירה על כל מרכיביה. התמיכה של פרויקט הקולנוע הגלילי באה לידי ביטוי בקרנות, תמיכות תקציביות, סדנאות, והעשרה במגוון תכנים שיאפשרו קידום יוצרים מהפריפריה בכלל ומהגליל בפרט.[33]
תחבורה ציבורית
עריכהעל התחבורה העירונית בעיר אחראית חברת שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת. על עיקר התחבורה הבינעירונית אחראית חברת הנסיעות והתיירות נצרת, בנוסף חברת אגד מפעילה קווים בינעירוניים לירושלים, תל אביב-יפו, עכו, חדרה וחברת סופרבוס מפעילה קווים לעפולה ובפרט לתחנת הרכבת בעיר.
בעיר מופעלת תחבורה ציבורית במהלך השבת: מספר קווים עירוניים מופעלים במתכונת מצומצמת וכל הקווים הנוסעים לעיר הסמוכה נצרת, ועוברים בחלקי העיר, פועלים במתכונת רגילה. בנוסף, קו 332 (מופעל על ידי "נסיעות ותיירות נצרת") המקשר את נוף הגליל לחיפה פועל ביום שבת החל משעות הבוקר המוקדמות. גם קו 342 מקשר בין נוף הגליל לחיפה, ומגיע למרכזית המפרץ. כמו כן גם קו 955 המקשר בין נוף הגליל לירושלים.
פרויקט הרכבת הקלה מתחנת מרכזית המפרץ נמצא בשלב ההקמה בפועל, תוואי הרכבת בנוף הגליל יעבור בתחנות: הר יונה וקריית הממשלה, וימשיך לעיר נצרת. הרכבת תקשר את הערים לעיר חיפה ולכל רשת הרכבת בארץ. הפרויקט נעשה ונבנה על ידי חברת יפה נוף.[34]
שכונות
עריכה
נכון לשנת 2017 קיימות בעיר כארבע-עשרה שכונות מגורים והן:
- רמות גולדה מאיר
- שכונת בנה-ביתך
- שכונת נוף יזרעאל
- שכונת זאב
- שכונת הכרמים
- שכונת פנחס ספיר
- שכונת לוי אשכול
- שכונת גבעת ברק
- שכונת שלום
- שכונת דרומית
- שכונת בן-גוריון
- שכונת צפונית (בתוכה מרכז מסחרי דקל "רסקו")
- הר יונה ג'
- הר יונה ד'
ואחת בשלבי תכנון:
- שכונת קדמת תבור
ראשי עירייה
עריכהאת תפקיד ראש המועצה הראשון וראש העיר הראשון מילא מרדכי אלון. מנחם אריאב עמד בראש העירייה מ-1977 ועד פרישתו בשנת 2008. בבחירות 2008 נבחר שמעון גפסו. בשנת 2013 הושעה גפסו מתפקידו עקב חשדות לפלילים. הוא נבחר מחדש לראשות העירייה, אך עקב השעייתו נבחר אלכסנדר גדלקין שהיה ממלא-מקומו לתפקיד ראש העיר. בפברואר 2015 הורשע גפסו בלקיחת שוחד,[35] וב-26 באפריל 2015 נדון לשישה חודשי עבודות שירות וקנס של 20 אלף ש"ח.[36] השופט לא הטיל קלון על גפסו ולכן הוא חזר לתפקידו כראש העיר. בהמשך הגיע גפסו להסכמה על יציאה לחופשה עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. במקומו נכנס נתנאל טוויטו לתפקיד ראש העיר. ב-9 בדצמבר 2015 זוכה גפסו מהמשפט השני שהתנהל נגדו, ועל כן היה יכול לחזור לראשות העירייה.[37] ב-31 במרץ 2016 דחה בית המשפט העליון את ערעורו של גפסו, וקיבל את ערעורה של הפרקליטות, ופסק כי היה קלון במעשיו, וגזר עליו 6 חודשי מאסר בפועל.[38] ב-3 ביולי 2016 החל גפסו לרצות את מאסרו בכלא חרמון.[39]
ערים תאומות
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של עיריית נוף הגליל
- פרופיל נוף הגליל נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
- נצרת עילית באתר הרשות לפיתוח הגליל
סרטו של נתן גרוס "קריה בהרי נצרת", נצרת עילית 1957- סרטון תדמית על נצרת עילית, 1957, אולפני גבע
- טוביה כרמל, ואלה תולדות נצרת-עילית, מעריב, 29 באוגוסט 1966
- יואל יעקובי, בוא איתי אל הגליל, באתר ערוץ 7, 9 בספטמבר 2011
- נצרת עילית – העיר שהוקמה על ידי משרד הביטחון, בבלוג של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, 21 באוקטובר 2013
הילו גלזר, מי יציל את נצרת עילית?, באתר הארץ, 9 ביוני 2016- ניקולא יוזגוף אורבך וארנון סופר - בין ייהוד לאיבוד הגליל - המקרה של נצרת עלית בשנים 1956–2016, יוני 2016 בהוצאת קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה.
- אהוד עין-גיל, קריית ארבע של הגליל, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2016
- נעה שפיגל, בלי בית ספר או בית קברות לתושביה הערבים, נצרת עילית היא עיר מעורבת בהכחשה, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2017
- חזקי ברוך, המטרה: לייהד את נצרת עלית, באתר ערוץ 7, 21 באוגוסט 2017
נוף הגליל (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוקטובר 2024 (אומדן).
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ פקודת העיריות, 2 ביוני 1974, קובץ התקנות 3188, עמ' 1377–1378, 26 ביוני 1974
- ^ 1 2 פרוטוקול ועדת השמות הממשלתית, 7 במרץ 2019
הודעה בדבר קביעת שמות, י"פ 8201 מ-15 באפריל 2019 - ^ 1 2 3 4 5 על פי גרף "לאום ודת" של הלמ"ס
- ^ מיכאל בר-זוהר, בן-גוריון, כרך ב, פרק טו, עמ' 955.
- ^ אורנית עצר, דו"ח: היהודים נוטשים את הערים המעורבות, באתר ערוץ 7, 26 באפריל 2011
- ^ הילה ציאון, חשיפה לצפון: אושרה תכנית מתאר לנצרת עלית שתוסיף 12 אלף דירות, באתר וואלה, 30 באפריל 2017
- ^ בני המנשה מגיעים לעיר, באתר עיריית נצרת עלית
- ^ צה"ל הודיע רשמית על הקמת שכונה חדשה למשרתי קבע בנוף הגליל, באתר עיריית נוף הגליל, 17 בדצמבר 2020
- ^ אזעקות גם בנוף הגליל ונצרת, באתר ynet, 24 בספטמבר 2024
- ^ כמו "קרייה", לדוגמה ספר משלי, פרק י"א, פסוק י"א
- ^ יוסי וקנין, פרוטוקול מלפני 60 שנה חושף: השם שהציע בן גוריון לעיר נצרת עילית, באתר mynet העמק, 16 ביוני 2019
- ^ אחרי 62 שנה: העיר נצרת עילית היהודית תשנה את שמה, באתר לדעת, 5 בנובמבר 2018
- ^ בוחרים שם חדש לנצרת עילית, באתר עיריית נצרת עילית
- ^ ישראל מושקוביץ, השם החדש של נצרת עילית: נוף הגליל, באתר ynet, 11 במרץ 2019
- ^ 17 חברי מועצת עיריית נצרת עילית תומכים בשינוי שם העיר, באתר עיריית נצרת עילית, 13 ביוני 2019
- ^ נותנים שם לעיר, בונים עתיד, באתר עיריית נוף הגליל
- ^ משה כהן, התושבים יכריעו: בנצרת עילית הצביעו על שינוי שם העיר, באתר מעריב אונליין, 18 ביוני 2019
- ^ נעה שפיגל, רוב תושבי נצרת עילית הכריעו: שם העיר ישונה לנוף הגליל, באתר הארץ, 21 ביוני 2019
- ^ עדי חשמונאי, וייקרא שמה בישראל, באתר ישראל היום, 27 ביוני 2019
- ^ פרופיל נוף הגליל באתר הלמ"ס
- ^ עיריית נוף הגליל (נצרת עילית), באתר www.nof-hagalil.muni.il
- ^ 1 2 שלמה פיוטרקובסקי, נצרת עילית: ישיבת הסדר חדשה נולדה, באתר ערוץ 7, 6 בספטמבר 2010
- ^ אתר הגרעין התורני תורת החיים
- ^ בני משה, בערים המעורבות גאים להיות יהודים, באתר ערוץ 7, 30 בספטמבר 2010
- ^ שלוחה למכינה על שם רבין בנצרת עילית
- ^ תלמ"א- התוכנית הלאומית למצוינות באנגלית
- ^ פרויקט הקולנוע הגלילי | תמיכות ביוצרי קולנוע מהגליל | חממת תסריטאים | סדנאות, באתר פרויקט הקולנוע הגלילי, 2023
- ^ טופס הגשה לפרויקט דוקו מלחמה בגליל, באתר Google Docs
- ^ ליאור גוטמן, שבע עשרה שנה לקו רכבת: הוועדה לתשתיות לאומיות תוציא לתכנון את פרויקט הרכבת הקלה מחיפה לנצרת, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
- ^ חן מענית, ראש עיריית נצרת עילית שמעון גפסו הורשע בלקיחת שוחד, באתר גלובס, 19 בפברואר 2015
- ^ קארין רוזקובסקי, שמעון גפסו נידון ל-6 חודשי עבודות שירות על עבירת שוחד, באתר מעריב אונליין, 26 באפריל 2015
- ^ נעה שפיגל, ראש העיר נצרת עילית שמעון גפסו זוכה מהאישומים נגדו, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2015
- ^ אלי אשכנזי וגלי גינת, העליון קבע: יוטל קלון על ראש עיריית נצרת עילית והוא ילך לכלא, באתר וואלה, 31 במרץ 2016
- ^ יונתן הללי, ראש עיריית נצרת לשעבר שמעון גפסו החל לרצות את מאסרו, באתר מעריב אונליין, 3 ביולי 2016
- ^ נצרת עילית: רונן פלוט נבחר לראשות העיר, באתר מאקו, 8 ביוני 2016
ראשי עיריית נוף הגליל 
| ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||
| בעבר נקראה העיר נצרת עילית ובשנת 2019 שמה שונה לנוף הגליל |