משה גרסיאל

משה גַרסיאל (נולד ב-6 בינואר 1936) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

משה גרסיאל

משה גרסיאל
משה גרסיאל
לידה	6 בינואר 1936 (בן 88) תל-אביב, פלשתינה (א"י)
ענף מדעי	מקרא
מקום מגורים	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
מוסדות	אוניברסיטת בר-אילן
תלמידי דוקטורט	יונתן גרוסמן
צאצאים	עדי גרסיאל
www.academia.co.il/garsiel
תרומות עיקריות
חקר המקרא

ביוגרפיה

משה גרסיאל נולד וגדל בתל אביב. סיים את לימודיו התיכוניים במדרשיית נועם בפרדס חנה. בצה"ל שירת בנח"ל ובנח"ל המוצנח. ריכז את סניפי בני עקיבא בקריית ים, בקריית שמואל ובכפר חסידים. המשיך בשירות המילואים ביחידות שדה שונות וסיים באגף החינוך בחיל האוויר.

את לימודיו הגבוהים מהתואר הראשון ועד לפוסט דוקטורט עשה גרסיאל באוניברסיטת תל אביב: תואר ראשון במקרא וספרות עברית (1965), תואר שני במקרא (1968), נושא עבודת הגמר הוא "ראשית מלכותו של שלמה", בהדרכת בנימין אופנהיימר; ותואר שלישי (1974), נושא הדוקטורט: "המקבילות בין ספר ירמיהו ובין ספר תהילים", בהדרכת י"ש ליכט. והשתלמות פוסט דוקטורט בארכאולוגיה מקראית (1974-5).

משרתו האקדמית העיקרית הייתה במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן. ב-1968 מונה למדריך, ב-1974 למרצה, ב-1978 למרצה בכיר עם קביעות, ב-1984 לפרופסור חבר וב-1992 מונה לפרופסור מן המניין, ב-2006 פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס, אך ממשיך ללמד בהתנדבות עד היום ומעביר סמינריונים לתלמידי תואר שני ושלישי (2016). בשנת 2007 זכה בתואר המרצה המצטיין.

נשא בתפקידי ניהול שונים באוניברסיטת בר-אילן: עמד בראש המחלקה ללימודי ארץ-ישראל, שימש בשתי קדנציות כראש המחלקה לתנ"ך, ריכז את ועדת ההוראה העליונה של הסנאט (שהפך לימים לתפקיד של סגן הרקטור), וכיהן כדקאן הפקולטה למדעי היהדות (2001-1997). גרסיאל הוביל את הקמתן ובנייתן של המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה והמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן.

כן ריכז גרסיאל צוות סיורי-שדה המשותף למרצי אוניברסיטת בר-אילן ולקצינים בכירים בצה"ל בנושאי מקרא וארכאולוגיה (1984-1971). לימד במסגרת המרכז ללימודי יסוד ביהדות משתלמים מצה"ל ומשירותי הביטחון; והוא מרבה להופיע בהרצאות לפני קהלים שונים מחוץ לאקדמיה.

השתתף בחפירות הארכאולוגיות בתל אפק (אנטיפטריס) (1975). יזם, ארגן, ריכז והדריך את התלמידים במשך שלוש עונות בחפירות עזבת צרטה, המזוהה עם אבן העזר המקראית (פרויקט המשותף למחלקה ללימודי ארץ-ישראל בבר-אילן ולחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת ת"א, 1977-1976) שם נחשפה הכתובת העברית מן הקדומות ביותר בארץ ישראל, החרוטה על שבר חרס ומתוארכת לסוף תקופת השופטים או לראשית המלוכה בישראל.

בשנות השבתון שימש גרסיאל פרופסור אורח בקולג' העברי התאולוגי בסקוקי אילינוי, באוניברסיטת ויסקונסין במילווקי, ארצות הברית; ובקולג' ללימודי יהדות, המסונף לאוניברסיטת לונדון באנגליה. בתקופות הקיץ הירבו משה גרסיאל ורעייתו בת-שבע לשמש כחוקרים אורחים באוניברסיטאות בארצות הברית כגון אוניברסיטת קורנל, מדינת ניו-יורק; דארטמות' קולג', ניו המפשיר; אוניברסיטת וושינגטון, סיאטל. כן העניק הרצאות אורח לסגל ולתלמידי המחקר באוניברסיטאות בישראל ומחוצה לה (כגון: אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת נורת'ווסטרן, אוניברסיטת ויסקונסין במילווקי ובמדיסון, אוניברסיטת אינדיאנה, אוניברסיטת אמורי וקולג' יוניברסיטי אוף לונדון).

כמו כן לימד באופן חלקי בתקופות שונות במסגרות התואר השני באוניברסיטאות תל אביב וחיפה, והמכללה האקדמית לחינוך בגבעת וושינגטון. נוסף על אלה לימד במכללות לווינסקי, ואשקלון ובבית הספר הגבוה להשתלמות מורים בתל אביב, שהוא שלוחת האוניברסיטה העברית.

גרסיאל משמש כחבר המערכת האקדמית של כתב העת "בית מקרא" ו"ארשת – כתב עת אלקטרוני בינלאומי למדעי היהדות". כיהן בעבר כחבר המערכת האקדמית של האנציקלופדיה "עולם התנ"ך" וכתב העת "בקורת ופרשנות".

פרסם חמישה ספרי מחקר. השתתף כעורך ומחבר של שישה ספרים בסדרה "עולם התנ"ך", כתב קורס בן 12 יחידות לימוד במסגרת האוניברסיטה הפתוחה. ופרסם עשרות מאמרים בבמות שונות בישראל ומחוצה לה.

משה גרסיאל נשוי לד"ר בת שבע גרסיאל, מרצה לקוראן ולראשית האסלאם במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן, הם מתגוררים בפתח תקווה ולהם שלושה ילדים. בנם הבכור הוא העיתונאי עדי גרסיאל.

מחקריו

משה גרסיאל עוסק במחקריו בשישה תחומים עיקריים: 1. חקר השמות במקרא ומשמעותם הספרותית; 2. הסיפור המקראי: אמנות ומסר; 3. היבטים ספרותיים ואידיאיים בשירה ובנבואה; 4. היסטוריה והיסטוריוגרפיה של המלוכה בישראל; 5. פרשנות המקרא; 6. המקרא לאור הארכאולוגיה, הריאליה והגאוגרפיה.

ספריו

מלכות דוד: מחקרים בהיסטוריה ועיונים בהיסטוריוגרפיה

הספר עוסק בנושאים שונים מימי מלכותו של דוד לאור המקראות והמימצאים הארכאולוגיים. הוא דן בדרכו של ספר שמואל בהצגת האירועים, בעיצוב הספרותי, האמנותי, האידיאי, הסוציולוגי והתאולוגי של פרשיות התקופה, בניתוח מלחמות דוד, מבנה צבאו ואופן לחימתו.

ספר שמואל-א': עיון ספרותי במערכי השוואה, באנלוגיות ובמקבילות

גרסיאל משווה סיפורים שונים על דרך האנלוגיה הספרותית. הוא קבע את הכללים למערכי השוואה הנהוגים כיום במחקר. בספרו הוא מדגים השוואות מתוחכמות אלה: השוואת תקופת שמואל לתקופת השופטים והמנהיגים שקדמו לה, השוואת דוד לשמואל והשוואת עלי ובניו לשמואל והוריו. גרסיאל גילה כי בפרשיות ההתנכלויות של שאול לדוד נעשו השוואות לספר בראשית ובמיוחד לסיפורים על יעקב, עשיו ולבן, כמו כן נערכו השוואות בין דמויות מספר שמואל לדמויות מספר שופטים. גרסיאל מגיע למסקנה שספר שמואל מתנגד למלוכה ולרעיון העברת השלטון בירושה לשושלת המנהיג. הספר ראה אור בעברית ובאנגלית.

מדרשי שמות במקרא

גרסיאל בוחן מאות מדרשי שם של אישים ומקומות במקרא. הוא מיין סוגים שונים של מדרשי שם, וכן הצביע על החשיבות המיוחדת שכותבי המקרא ייחסו לשמות, תוך הקניית משמעויות מדרשיות המנוצלות בטקסט בתחכום למטרות שונות. לדעת גרסיאל מדרשי השם של חז"ל הם המשך למגמה זו הקיימת כבר בתנ"ך. הספר ראה אור בתחילה בעברית, אחר-כך יצאה מהדורה מעודכנת ומורחבת באנגלית בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן.

From Earth to Heaven: A Literary Study of Elijah Stories in 1 & 2 Kings

ספר בהוצאה אוניברסיטאית במרילנד. הספר עוסק בדמותו של אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בספרי מלכים א' ו-ב'. גרסיאל עוסק בצד הספרותי והאידאי וביחס בין אמנות הכתיבה למסרים האידיאיים והתאולוגיים. לדעתו של גרסיאל אליהו היה פרפקציוניסט, אדם המנסה להגיע לשלמות. אליהו הגיע להישגו הגדול כשביוזמתו אלוהים מבעיר אש מהשמיים בהר הכרמל וכתוצאה מכך עם ישראל חדל מאמונתו האלילית וחזר להאמין באלהים. אבל אחרי זמן קצר, איזבל איימה להורגו. כפרפקציוניסט, לאליהו יש דרישות גבוהות מאוד מעצמו ומהסביבה, וכשאלו אינן מתממשות במיוחד לאור איומי המלכה איזבל, הוא נמלט למדבר ושואל את נפשו למות, אולם אלוהים עוצר בעדו, אך משחררו מתפקידו. לדעת גרסיאל, דמותו המורכבת של אליהו זוכה להערצה ולביקורת גם יחד לאור ניתוח ספרותי של רובדי הטקסט.

מחקרו העכשווי

כיום עוסק גרסיאל במחקר מקיף על ספרי שמואל ומלכים בראייה מולטי-דיסציפלינרית שבמסגרתה נחקרים: הצד הספרותי, הסוציולוגי, התאולוגי, וכן ההיסטוריה של הכתיבה וההיבטים ההיסטוריים, ההיסטוריוגרפיים, גאוגרפיים וארכאולוגיים. נוסף לכך פרסם גרסיאל מחקר העוסק בניתוח כתובת "כברת אשבעל בן בדע", שהתגלתה בחפירות בחורבת קייאפה בעמק האלה מתקופת דוד המלך. גרסיאל זיהה את הדמות מאחורי השם שנחרט על גבי קנקן חרס במפקד המחלקה הראשונה של יחידת הגיבורים אשר לדוד שבמשך הזמן קודם להיות מפקד המצודה והאזור לנוכח עיר הממלכה הפלשתית גת. הקנקן הכיל כנראה גרעיני תבואה מנופה ב"כברה" ונשלחה כאספקה למפקד אשבעל בן (ב) דע ולוחמיו שהגנו על האזור מפני גדודי פשיטה פלשתים.

ביוני 2020 פרסמו גרסיאל ורעייתו בת שבע הוכחה לזיהוי העיר המקראית צקלג בתל שרע על פי המסורת הערבית הלוקאלית. הכינוי "שריעה" הניתן לתל ולוואדי שלמרגלותיו, כמו גם הקיצור תל שרע, משמעותם העיקרית בערבית: חוק ומשפט, ובכך הנציחו את החוק והמשפט שקבע דוד באזור צקלג בדבר חלוקת שלל המלחמה בין אלה שנשארו מאחור ובין אלה שיצאו למלחמה בעמלקים שפשטו על צקלג (שמ"א ל, יח-כה).

ספרים שכתב

• מלכות דוד: מחקרים בהיסטוריה ועיונים בהיסטוריוגרפיה, הוצאת דון והחברה לחקר המקרא (בסיוע רשות הספרים-מחקר של אוניברסיטת בר-אילן וקרן הזיכרון לתרבות יהודית), תל אביב תשל"ה, 220 עמ'.
• ספר שמואל-א': עיון ספרותי במערכי השוואה, באנלוגיות ובמקבילות, הוצאת רביבים, רמת-גן תשמ"ג, 160 עמ'.

• M. Garsiel, The First Book of Samuel: A Literary Study of Comparative Structures, Analogies and Parallels, (Ramat Gan, Revivim, 1985,169 pp. A second printing by Rubin Mass in cooperation with Eisenbrauns: Jerusalem & Indiana, U.S.A. 1990.) [תרגום וכמה עדכונים של המהדורה העברית הקודמת.]

• ש' אברמסקי ומ' גרסיאל (עורכים ומחברים), ספר שמואל-א', (אנציקלופדיה) עולם התנ"ך, הוצאת רביבים, רמת-גן תשמ"ד, 240 עמ'.
• מדרשי שמות במקרא, הוצאת רביבים, רמת-גן תשמ"ה, 202 עמ'.
• ש' אברמסקי ומ' גרסיאל (עורכים ומחברים), ספר שמואל-ב', (אנציקלופדיה) עולם התנ"ך, הוצאת רביבים, רמת-גן תשמ"ט, 208 עמ'.

• Biblical Names: A Literary Study of Midrashic Derivations and Puns, (Ramat Gan: Bar-Ilan University Press, 1991), 296 pp. [ספר זה הוא מהדורה מורחבת מאוד של המקור העברי, הרשום למעלה].

• ב' עודד ומ' גרסיאל (עורכים ומחברים), מלכים-א', עולם התנ"ך, הוצאת דודזון-עתי, תל אביב תשנ"ד / 1994, 208 עמ'.
• מ' גרסיאל ואחרים (עורכים ומחברים), ספר תהלים-ב', עולם התנ"ך, הוצאת דודזון-עתי, תל אביב 1995, 288 עמ'.
• ג' גליל, מ' גרסיאל מ' קוכמן (עורכים ומחברים), דברי הימים-א', עולם התנ"ך, הוצאת דודזון-עתי, תל אביב 1995, 288 עמ'.

• M. Garsiel, From Earth to Heaven: A Literary Study of Elijah Stories in 1 & 2 Kings (Bethesda, Maryland: CDL University Press of Maryland, 2014).
• M. Garsiel, The Book of Samuel: Studeis in History, Historiography, Theology and Poetics combined, Part 1. Jerusalem, Rubin Mass Publishers, 2018

• קורס כתוב במסגרת האוניברסיטה הפתוחה בישראל. קורס אקדמי בן 12 יחידות לימוד מעודכנות, המסודרות בארבעה כרכים, בנושא: ראשית המלוכה בישראל – עיונים בספר שמואל, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה בישראל, רעננה 2008.

להלן פירוט היחידות:

• • יחידה 1: "מבוא לספר שמואל".
  • יחידה 2: "שלהי תקופת השופטים – ימי עלי ושמואל".
  • יחידה 3: "ייסוד המלוכה בישראל והתבססותה (פרקים ח–יב)".
  • יחידה 4: "מלחמותיו של שאול בפלשתים ובעמלק (פרקים יג–טו)".
  • יחידה 5: "הופעתו של דוד ושירותו בחצר שאול (פרקים טז–כ)".
  • יחידה 6: "שקיעתה של ממלכת שאול (שמ"א כא – שמ"ב א)".
  • יחידה 7: "עלייתו של דוד למלוכה (שמ"א א–ה)".
  • יחידה 8: "מבנה צבאו של דוד ומהלך מלחמותיו".
  • יחידה 9: "בנייתה של ממלכת דוד וארגונה".
  • יחידה 10: "הסיפור על דוד ובת-שבע – החטא ועונשו".
  • יחידה 11: "המרידות והתסיסה בממלכה בשלהי מלכות דוד".
  • יחידה 12: "עליית שלמה למלוכה והתבססותו כמלך (מל"א א–ג)".

ספרים שערך

• מ' בר-אשר, מ' גרסיאל, ד' דימנט, י' מאורי (עורכים), עיוני מקרא ופרשנות, ג, ספר זיכרון למשה גושן-גוטשטיין, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תשנ"ג.
• מ' גרסיאל, ש' ורגון, ע' פריש, י' קוגל (עורכים), עיוני מקרא ופרשנות, ה, מנחות ידידות והוקרה לאוריאל סימון, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תש"ס.
• מ' גרסיאל, ר' כשר, ע' פריש וד' אלגביש (עורכים), עיוני מקרא ופרשנות, י', מנחות ידידות והוקרה לשמואל ורגון, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תשע"א.
• מ' גרובר, מ' גרסיאל, ע' ברנר, מ' מור (עורכים), תשורה לצפרירה: מחקרים במקרא, בתולדות ישראל ובמזרח הקדום—מוגשים לצפרירה בן-ברק, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע תשע"ג.

ספר יובל לכבודו

• ש' ורגון ואחרים (עורכים), עיוני מקרא ופרשנות, ט', מנחות ידידות והוקרה למשה גרסיאל, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תשס"ט.

מבחר מאמריו

• "הגִבורים אשר לדוד", ישראל בן-שם ואחרים (עורכים), ספר יוסף ברסלבי: מחקרים במקרא, בלשון ובידיעת הארץ, החברה לחקר המקרא, ירושלים תש"ל, עמ' 149 – 159.
• "הסיפור על אהוד בן גרא בספר שופטים", בית מקרא, מו (תשל"א), עמ' 285 – 292.
• "שיבוש מעגלי הנישואים בסיפורת של ש"י עגנון", ניב המדרשיה, (תשל"א), עמ' שט"ו-שכ"ו.
• "הסיפור על דוד ובת-שבע בספר שמואל – אופיו ומגמתו", בית מקרא, מ"ט (תשל"ב), עמ' 162 - 182.

• “A Review of Recent Interpretations of the Story of David and Bath-sheba: II Samuel 11”, Immanuel, 2 (1973), pp. 18–20.

• משה גרסיאל וישראל פינקלשטיין, "התנחלות בית יוסף במערב נחלתו לאור חפירות עיזבת צרטה", בר-אילן, ספר הירשברג, כרך י"ד-ט"ו (תשל"ז), עמ' 58 - 69.

• M. Garsiel & I. Finkelstein, "The Westward Expansion of the House of Joseph in the Light of the Izbet Sarta Excavations," Tel-Aviv, 5 (1978), pp. 192–198.

• "פרשת אהוד בן גרא (שופ' ג, יב ל)" בתוך עזרא המנחם (עורך), הגות במקרא: מבחר מתוך עיוני החוג לתנ"ך לזכר ישי רון, כרך ב, תל אביב תשל"ז, עמ' 57 – 77.] מאמר זה הוא הרחבה רבה של מאמר קודם (ראה למעלה) ובו מצויה תגובה לביקורתו של חיים ראם על המאמר הקודם].) "המבנה הספרותי, התפתחות העלילה ומלאכת המספר במגילת רות", בית מקרא, ע"ה (תשל"ח), עמ' 444 – 457.
• "המבנה הספרותי, התפתחות העלילה ומגמת המספר במגילת רות", בתוך עזרא המנחם (עורך), הגות במקרא: מבחר מתוך עיוני החוג לתנ"ך לזכר ישי רון, כרך ג, תל אביב 1979, עמ' 66 – 85. [עיבוד והרחבה של המאמר הקודם].
• "קרב מכמש (שמ"א י"ג–י"ד) – עיון היסטורי-ספרותי", בתוך מ' גושן וא' סימון (עורכים), עיוני מקרא ופרשנות, ספר אריה טוויג, כרך א, רמת-גן תש"ם, עמ' 15 – 50.
• "ירידתו של המלך שלמה לגבעון וחלומו", בתוך ב"צ לוריא (עורך), ספר ד"ר ברוך בן-יהודה: מחקרים במקרא ובמחשבת ישראל, תל אביב 1981, עמ' 191 – 217.
• "המחלוקת בין שמואל ובין העם בשאלת המלכת מלך בישראל", בית מקרא, פ"ז (תשמ"א), עמ' 325 – 344.

• "A New Commentary to the Book of Samuel," Immanuel, 16 (1983), pp. 25–31.

• "המבנה הספרותי והמסר בסיפורי יעקב ועשו", בתוך עזרא המנחם (עורך), הגות במקרא: מבחר מתוך עיוני החוג לתנ"ך לזכר ישי רון, כרך ד, תל אביב תשמ"ד / 1984, עמ' 66 – 83.
• "סטרוקטורות אנלוגיות בסיפור המקראי: הדגמות על-פי ספרי שופטים ושמואל", בתוך ש' אטינגר, י' גילת וש' ספראי (עורכים), מלאת: מחקרי האוניברסיטה הפתוחה בתולדות ישראל ובתרבותו, כרך ב, תל אביב תשמ"ד, עמ' 35 – 48.
• "דרכי תיאור מיטונימי ומטפורי בסיפור המקראי", בקורת ופרשנות, 23 (תשמ"ח / 1987), עמ' 5 – 40.
• "נאומו של שמואל בדבר משפט המלך", בתוך: הגות במקרא: מבחר מתוך עיוני החוג לתנ"ך לזכר ישי רון, כרך ה, הוצאת עם עובד והחברה לחקר המקרא, תל אביב תשמ"ח / 1988, עמ' 112 – 136. [נוסח מורחב מאוד ושונה מהמאמר הקודם].
• "מדרשי שמות במחזור הסיפורים על אליהו ואחאב", בתוך ב"צ לוריא וש' אברמסקי (עורכים), ספר פרופ' חמ"י גבריהו: מחקרים במקרא ובמחשבת ישראל, כרך א, ירושלים תשמ"ט, עמ' 149 – 155.

• "Wit, Words, and a Woman: 1 Samuel 25," in Y. T. Radday & A. Brenner (eds.), On Honor and the Comic in the Hebrew Bible, (BLS, 23; Sheffield, 1990), pp. 161–168.
• "Implicit Puns Upon Names as Subtle Colophons in the Bible," in J. J. Adler (ed.), Haim M. I. Gevaryahu Memorial Volume (Jerusalem: World Jewish Center, 1990), pp. 15–22.
• “Puns Upon Names as a Literary Device in 1 Kings 1–2,” Biblica, 72 (1991), pp. 379-386.

• "ביאורי מקרא על רקע הארץ: נופיה, צמחייתה וחקלאותה – ספרו של י' פליקס", בית מקרא, לז (תשנ"ב), עמ' 378 – 381.
• "קרבות דוד נגד הפלשתים בסביבות ירושלים", מחקרי חג, 4 (תשנ"ב), עמ' 15 – 23.
• "דרשת שמות של אישים ומקומות בספר שמואל", בתוך מ' בר-אשר, מ' גרסיאל, ד' דימנט וי' מאורי (עורכים), עיוני מקרא ופרשנות, ג, ספר זיכרון למשה גושן-גוטשטיין, רמת-גן תשנ"ג, עמ' 105–119.

• "Homiletic Name-Derivations as a Literary Device in the Gideon Narrative: Judges VI–VIII," VT, 43 (1993), pp. 302–317.

• "עיצובו ומשמעותו של ספר שופטים", בית מקרא, לח (תשנ"ג), עמ' 376 – 380 [ביקורת ספרה של יאירה אמית, ספר שופטים: אמנות העריכה, תשנ"ב].

• ”The Story of David and Bathsheba: A Different Approach," CBQ, 55 (1993), pp. 244–262.

• "תהלים ס' – רקעו ההיסטורי, פירושו, קישוריו הספרותיים ומשמעותו", בית מקרא, לט (תשנ"ד), עמ' 193 – 209.
• "מדרשי שמות אותיות האל"ף-בי"ת ביחידות ספרותיות אקרוסטיכוניות במקרא", בית מקרא, לט (תשנ"ד), עמ' 313 – 334.

• "Puns upon Names: Subtle Colophons in the Bible," JBQ, 23 (1995), pp. 182–187.

• "מקורו המקראי של שם עמק הטרופויון שבירושלים, הנזכר אצל יוסף בן מתתיהו", בית מקרא, מ (תשנ"ה), עמ' 127 - 134.

• “Torn Between Prophet and Necromancer: Saul's Despair (1 Sam 28:3–25),” Beit Miqra, 41 (1996), pp. 194–172 (in the English Section).

• "יסודות של היסטוריה וריאליה בתיאור המערכה בעמק האלה וקרב דוד וגלית (שמ"א י"ז)", בית מקרא, מא (תשנ"ו), עמ' 293 – 316.
• "קרב מצפה (שמ"א ז) – בין היסטוריה להיסטוריוגראפיה", בתוך: י' הופמן ופ' פולק (עורכים), אור ליעקב: מחקרים במקרא ובמגילות מדבר יהודה לזכרו של יעקב שלום ליכט, הוצאת מוסד ביאליק ובית הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל אביב, ירושלים 1997, עמ' 78 – 89.
• "ספר שמואל בהגשה פרשנית חדשה: על שמעון בר-אפרת, שמואל א ושמואל ב – עם מבוא ופרוש", בית מקרא, מב (תשנ"ז), עמ' 81 – 86.
• "מבנהו של ספר דברי-הימים ותכניו כפולמוס סמוי עם השומרונים", בית מקרא, מב (תשנ"ז), עמ' 293 – 314.
• "שירת מיסופוטמיה בלבוש עברי פיוטי" (ביקורת על ספרם של ש' שפרה ויעקב קליין, בימים הרחוקים ההם: אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, ת"א תשנ"ו), בית מקרא, מב (תשנ"ז), עמ' 194 – 196.
• "פניה של הסטירה הפוליטית במקרא", בית מקרא, מב (תשנ"ז), עמ' 87 – 89.
• "הסיפור על דוד ובת-שבע (שמואל ב י"א) – עיון ישן – חדש", על הפרק: עלון למורים לתנ"ך בבתי הספר הכלליים, 15 (1998), עמ' 66–88. [נוסח עברי מעודכן של המאמר האנגלי לעיל].
• "משחקי מילים, צימודים ודרשות שם כתכסיס ריטורי-ספרותי בספר שמואל", בית מקרא, מד (תשנ"ט), עמ' 1 – 14.

• "Word Play and Puns as a Rhetorical Device in the Book of Samuel," in S. B. Noegel (ed.), Puns and Pundits: Word Play in the Hebrew Bible and Ancient Near Eastern Literature, (Bethesda, Maryland, CDL Press, 2000), pp. 181–204.
• "The Structure and Contents of Chronicles as a Veiled Polemic against the Samaritans," in Joshua Schwartz et al (eds.), Jerusalem and Eretz Israel, Arie Kindler Volume, (Tel Aviv: The Ingeborg Rennert Center for Jerusalem Studies at Bar-Ilan University and Eretz Israel Museum, 2000), pp. 42–60 (the English Section.)
• “David's Warfare Against the Philistines in the Vicinity of Jerusalem (2 Sam 5,17–25; 1 Chron. 14,8–16)," in G. Galil & M. Weinfeld (eds.), Studies in Historical Geography and Biblical Historiography: Presented to Zecharia Kallai, )Sup. VT, vol. LXXXI; Leiden: Brill, 2000), pp. 150–164.

• "תיאור מפקד דוד בדברי הימים לאור המקבילה בשמואל", בתוך מ' גרסיאל ואחרים (עורכים), עיוני מקרא ופרשנות, ה, מנחות ידידות והוקרה לאוריאל סימון, רמת-גן תש"ס, עמ' 137–160.
• "המלך שאול במצוקתו – בין שמואל הנביא ובין בעלת האוב (שמ"א כח 3–25)", בתוך ר' כשר ומ' ציפור (עורכים), עיוני מקרא ופרשנות, ו, ספר זיכרון ליהודה קומלוש, רמת-גן תשס"ג, עמ' 25–45.

• "Revealing and Concealing as a Narrative Strategy in Solomon's Judgment (1 Kings 3:16–28)", CBQ, 64 (2002), pp. 229–247.

• "'מים לדוד המלך' – מבצע ההבקעה של שלושת מפקדי הגיבורים וזיקתו לקרב עמק רפאים הראשון", בתוך: אייל ברוך ואברהם פאוסט (עורכים), חידושים בחקר ירושלים, ח, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תשס"ג, עמ' 25 – 38.

• "The Water Retrieval Mission of David's Three Warriors and its Relationship to the Battle of the Valley of Refaim," in M. Heltzer & M. Malul (eds.), Teshurot LaAvishur: Studies in the Bible and the Ancient Near East, in Hebrew and Semitic Languages, Festschrift Presented to Prof. Yitshaq Avishur on the Occasion of his 65th Birthday) Archaeological Center Publication: Tel Aviv – Jaffa, 2004), pp.51-62.

• "שתי אימהות זונות וילד אחד חי – שלוש חידות בסיפור משפט שלמה", בתוך הקובץ דמות האישה במקרא ובמדרש (ערכה אמירה מאיר), בית מקרא, מט (תשס"ד), עמ' 32 – 53.
• "היסטוריה וריאליה בתיאור המערכה בעמק האלה וקרב דוד וגלית", בתוך: א' שמואלביץ (עורך), זירת קרב: קרבות הכרעה בארץ-ישראל, ספר יובל לכבוד פרופ' מרדכי גיחון ופרופ' יהודה ואלך בהגיעם לגבורות, העמותה להיסטוריה צבאית ליד אוניברסיטת תל אביב והוצאת משרד הביטחון, תל אביב תשס"ז, עמ' 23 – 46.
• "יחסי דוד ומיכל בת שאול", בתוך: מ' גרסיאל ואחרים (עורכים), עיוני מקרא ופרשנות, י', מנחות ידידות והוקרה לשמואל ורגון, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תשע"א, עמ' 117 – 133.
• "מדרשי שמות של אישים ומקומות כתכסיס ספרותי בספר שופטים", בית מקרא, נ"ג (תשס"ח), עמ' 59 - 82.
• "דוד וגיבוריו שהכו את ארבעת בני הרפא", בית מקרא, נ"ד (תשס"ט), עמ' 39 – 61.
• "מלחמת עמק האלה וקרב דוד וגלית: בין היסטוריה להיסטוריוגרפיה אמנותית ותאולוגית", מחקרי גבעה, תשס"ח-ט, עמ' 101 – 111.
• "המערכה בעמק האלה, קרב דוד וגלית והבאת כליו של גלית וראשו לירושלים", חידושים בחקר ירושלים, י"ד (תשס"ט), עמ' 53 – 87.

• “The Valley of Elah Battle and the Duel of David with Goliath: Between History and Artistic Theological Historiography,” in G. Galil, M. Geller & A. Millard (eds.), Homeland and Exile: Biblical and Ancient Near Eastern Studies in Honour of Bustenay Oded (Sup.VT 130; Lieden & Boston: Brill, 2009), pp. 391-426.

• "שלבי חיבורו של ספר שמואל וערכו כמקור היסטורי למלכות דוד שבירתה ירושלים", חידושים בחקר ירושלים, 15 (תש"ע), עמ' 45 – 87.

• “The Book of Samuel: Its Composition, Structure and Significance as a Historiographical Source,” JHS, 10 (2010), article 5 (Internet).

• "העימות הספרותי הסמוי בין שמואל הנביא, חניך שילה ותושב רמה, לנתן, נביא חצר המלוכה הירושלמית", חידושים בחקר ירושלים, 16 (תשע"א), עמ' 73 – 99.

• “David’s Elite Warriors and their Exploits in the Books of Samuel and Chronicles,” JHS, vol. 11 (2011), article 5 (Internet).

• "גלגוליו של סיפור המאבק בין אדניהו ושלמה על ירושת כס מלכות דוד בירושלים (מל"א א'-ב'): היסטוריה, פואטיקה וריטוריקה", חידושים בחקר ירושלים, 17 (תשע"ב), עמ' 107 – 136.

• Ideological Discordance between the Prophets Nathan and Samuel as Reflecting the Divergence between the Book of Samuel's Authors, in G. Galil, A. Gilboa, A.M. Maeir & D. Kahn (eds.), The Ancient Near East in the 12th-10th Centuries BCE: Culture and History (AOAT 392; Münster: Ugarit-Verlag, 2012), pp. 175-198.

• "נאומי שמואל ותוכחותיו לשאול המלך כמשקפים את עמדתו האנטי-מלוכנית של המחבר המאוחר של ספר שמואל", בתוך: מ' גרובר ואחרים (עורכים), תשורה לצפרירה: מחקרים במקרא, בתולדות ישראל ובמזרח הקדום—מוגשים לצפרירה בן-ברק, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע תשע"ג, עמ' 135 – 154.
• "דיאלקטיקה אינטרטקסטואלית בבעיית הגמול: הדגמה מתהלים א וירמיהו יב; יז", בית מקרא, כרך נ"ז: (תשע"ב, חוברת ב'): ספרות החכמה במקרא ובמזרח התיכון הקדום (ערכו נילי שופק ויאיר הופמן), עמ' 9 – 27.

• “The Battle of Michmas (1 Samuel 13-14): History, Historiography, Poetics, and Theology Combined,” in Kathleen Abraham and Joseph Fleishman (eds.), Looking at the Ancient Near East and the Bible through the Same Eyes: Minha LeAhron—A Tribute to Aaron Skaist (Bethesda, Maryland: CDL Press, 2012), pp. 25-58.
• The Story of David, Nabal and Abigail (1 Sam 25): A Literary Study of Wordplay on Names, Analogies, and Socially Structured Opposites, in D. Bodi (ed.), Abigail, Wife of David, and Other Ancient Oriental Women (Hebrew Bible Monographs, 60; Sheffield: Sheffield Phoenix Press, 2013), pp. 66-78.].
• “The Succession Rivalry between Adonijah and Solomon (1 Kings 1-2): The Story’s Genesis and its Historiographical, Literary and Rhetorical Values,” in Chaim Cohen, Claire Gottlieb, M. Gruber et al (eds.), Meir Lubetski Festschrift [Sheffield; 2015].

• "מבני חזרה והשוואה ותרומתם לעיצוב הדמויות, נקודות התצפית והמסר בתיאורי החוטאים בסיפור כרם נבות ועונשם", פרשת כרם נבות (י' הופמן, עורך), בית מקרא, תשע"ה, עמ' 37 = 64.

• “Who is ’Eshbaʿal son of Bdʿa Whose Name Incised on a Jar from Khirbet Qeiafa?”, in E. Baruch & A. Faust (eds.), New Studies on Jerusalem, 21 (Ramat-Gan: Ingeborg Rennert Center for Jerusalem Studies, Bar-Ilan University, 2015), 7*- 23* (English Section).

• " כתובת אשבעל בן בדע שנחשפה במצודת המלך דוד בעמק האלה: פענוחה וחשיבותה להיסטוריה של התקופה", התקבל לדפוס בקובץ במעבה ההר (2016).

לקריאה נוספת

• "משה גרסיאל – המורה והחוקר", בתוך ספר היובל, עמ' 15–18.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משה גרסיאל בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של משה גרסיאל (באנגלית)
• משה גרסיאל, באתר Academia.edu
• פרסומים של משה גרסיאל באתר Academia.edu
• משה גרסיאל באתר המחלקה לתנ"ך של אוניברסיטת בר-אילן
• מאמרים באתר מקראנט
• דף מחבר באתר הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
• "על מקרא, הוראה וחינוך", ריאיון עם גרסיאל באתר של ד"ר לאה מזור, 21 בנובמבר 2010
• משה גרסיאל, "הסיפור על דוד ובת שבע בספר שמואל אופיו ומגמתו", באתר דעת, פורסם בכתב העת בית מקרא מ"ט, טבת תשל"ב
• משה גרסיאל (1936-), דף שער בספרייה הלאומית