המפקח הכללי של משטרת ישראל

תפקיד של קצין העומד בראש משטרת ישראל
(הופנה מהדף מפכ"ל המשטרה)

המפקח הכללי של משטרת ישראל או בקיצור מפכ"ל המשטרה הוא קצין משטרה בדרגת רב-ניצב, העומד בראש משטרת ישראל ואחראי על ניהול המשטרה. מקום משרדו הוא בבניין המטה הארצי של משטרת ישראל בקריית הממשלה ע"ש מנחם בגין בירושלים.

המפקח הכללי של משטרת ישראל
איוש נוכחי רב-ניצב דני לוי
תאריך כניסה לתפקיד 25 באוגוסט 2024
דרכי מינוי מינוי הממשלה
תחום שיפוט ישראל
כפוף השר לביטחון לאומי
דרגה רב-ניצב  רב-ניצב
מושב המשרה ירושלים, ישראל
משך כהונה קצוב 3 שנים, ניתן להאריך בשנה נוספת
ייסוד המשרה 14 במאי 1948
איוש ראשון יחזקאל סהר

המפכ"ל נבחר לתפקידו על ידי הממשלה בהמלצת השר לביטחון לאומי.

ב-25 באוגוסט 2024 מונה דני לוי לתפקיד המפכ"ל ה-20.

היסטוריה

עריכה
 
המפכ"ל עומד בראש מבנה המשטרה
 
נס המפקח הכללי בטקס במרכז ללימודי משטרה, ינואר, 1960
 
שר המשטרה בכור-שלום שטרית סוקר מסדר שוטרים בחברת מפכ"ל המשטרה יחזקאל סהר
 
יוסף נחמיאס מעביר את הפיקוד על משטרת ישראל לידי פנחס קופל, 1 ביוני 1964

בדצמבר 1947 הוטל על יחזקאל סהר, לימים המפכ"ל הראשון, לתכנן את המשטרה העתידה לקום. בתאריך 14 במאי 1948 מונה סהר באופן רשמי לתפקיד המפקח הכללי של המשטרה ובתי הסוהר, ושימש בו עד שנת 1958. במהלך שירותו, התפתחה משטרת ישראל והפכה מכוח של 700 שוטרים, ללא מסגרת, ללא ציוד וללא מסורת, למשטרה מאורגנת, הפרוסה על פני המדינה כולה, כשהיא פועלת לשמירת הסדר הציבורי ולוקחת חלק במשימות התנדבות ובפעולות סיוע למעברות וליישובים במצוקה. המדיניות שגובשה בימיה הראשונים של המשטרה קיימת עד היום. טקס החלפת מפכ"ל משטרת ישראל מתרחש בבניין המטה הארצי במזרח ירושלים בראשות השר לביטחון לאומי.

הפוליטיקה

עריכה

המפקח הכללי של משטרת ישראל הוא המפקד העליון של המשטרה, הפועל בכפיפות לשר לביטחון לאומי, מקבל ממנו הנחיות הנוגעות במדיניות הכוללת של משטרת ישראל והקצאת משאבים (מתקציב המדינה). מנגד, המפקח הכללי אינו רשאי לקבל פקודות אופרטיביות מהשר. המשטרה אוטונומית בהחלטותיה מבחינה מקצועית ומבצעית, וכל החלטותיה נשענות על החוק, על פסיקות בית המשפט ועל צורכי ה"שטח"[1].

כפיפות זו בעייתית במיוחד כאשר גורמים פוליטיים מנצלים את כוחם למנות מינויים פוליטיים במסגרת המשטרה. אחת הדוגמאות הראשונות לכך הייתה עוד בתקופת המפכ"ל הראשון יחזקאל סהר כאשר היה עליו לדחות המלצות מדרגים פוליטיים למינוי קצינים. עוד היה עליו להופיע בהמשך בפני ועדה של מפא"י שחקרה כיצד קרה שחבר מפלגה שפשע הועמד לדין[2].

סמכויות

עריכה

סעיף 9 לפקודת המשטרה קובע: "המפקח הכללי יפקח על משטרת ישראל, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה, ויהיה אחראי להשגחה על כל ההוצאות הכרוכות בה ולאפסניה שברשותה."

סעיף 9א לפקודת המשטרה קובע:

  1. המפקח הכללי יוציא, באישור השר, הוראות כלליות שיקבעו עקרונות לעניין ארגון המשטרה, סדרי המינהל, המשטר והמשמעת בה והבטחת פעולתה התקינה (להלן – הוראות המשטרה).
  2. המפקח הכללי יוציא פקודות כלליות שיקבעו פרטים בנושאים האמורים בסעיף קטן א (להלן – פקודות המטה הארצי).

בין היתר, סמכויות נוספות לנושא בתפקיד הן – מינוי שוטרים לתפקידים בכירים במשטרה ופיטורם – בכפוף לאישור השר, ניהול כספי קרן המשטרה כולל חלוקת תגמולים לשוטרים, הקצאת שוטרים לתפקידים מיוחדים ועוד. סמכות חשובה נוספת בידי המפכ"ל היא בסעיף 6(א) לפקודת מניעת טרור: ”סגירת מקומות פעולה... של ארגון טרוריסטי (על פי הפקודה למניעת הטרור התש"ח) – המפקח הכללי של משטרת ישראל רשאי להחליט בכתב לסגור כל מקום המשמש לארגון טרוריסטי או לחבריו, בקביעות או בהזדמנות מסוימת, מקום של פעולה, פגישה, תעמולה או מחסן; משניתנה החלטה כאמור, רשאי כל מפקח משטרה לבצעה.” סמכות זו קיבלה גושפנקא משפטית נרחבת בפסיקת בג"ץ בעתירה שהגיש איתמר בן-גביר נגד המפקח הכללי באותה עת, רב ניצב שלמה אהרונישקי, אשר סגר את משרדי תנועת כך מתוקף סמכות זו[3].

המפכ"ל אחראי באופן ישיר ועובד בצמוד למטה הארצי (המטא"ר) השוכן בעיקרו בירושלים אשר מתפקידו לסייע לו בגיבוש מדיניות המשטרה, הקצאת משאבים, גיבוש תוכניות פעולה, תיאום המחוזות ומשמר הגבול, בקרה, פיקוח, קישור לגורמי המנהלה, מחשוב, כוח אדם, דוברות ועוד[4].

מאז ועד היום

עריכה

חלו שינויים מרחיקי לכת בתפקיד המפכ"ל מאז ימיה הראשונים של המשטרה. דוגמת הפרדת זרוע המשטרה מהזרוע המבצעית, הגדרת תפקידו הייחודי של משמר הגבול במשטרה, העלאת הדרישות בתחום משאבי אנוש – ספציפית, רמת ההשכלה הנדרשת ומאמצי שיפור רבים נוספים של המערכת המשטרתית בהובלתם של מגוון מפכ"לים.

לאורך השנים, התגלעו מספר קשיים בתפקיד, בעיקר עקב כפיפותו של המפקח הכללי לשר המשטרה/ביטחון פנים, כמו מקרה "תיק אפרסק". לקשיים נוספים תרמה התקשורת – אשר משמשת יותר ויותר כלי של בכירים "לכבס את הכביסה המלוכלכת" – בה סוקר בהרחבה כיצד המפכ"ל החדש, דודי כהן, מתקשה בהעברת הרפורמות החדשות עקב אופוזיציה חזקה מבית. כהן הוא המפכ"ל הראשון, אשר התמודד עם עתירה בבג"ץ, אשר הוגשה על ידי כפוף לו, ניצב אורי בר לב, על החלטתו להדיחו. העתירה הוסרה לבסוף תוך הכרתו של הניצב בסמכות המפכ"ל[5].

מרבית המפכ"לים הגיעו לתפקידם לאחר שירות ממושך במשטרה, כחלק ממסלול הקידום שלהם. שני מפכ"לים הגיעו לתפקיד בעקבות הצטרפותם למשטרה לאחר שירות ממושך בצה"ל: הרצל שפיר, השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף, ויעקב טרנר, השתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף. יהודה וילק, מונה לתפקיד שנים אחדות לאחר שפרש מהמשטרה בדרגת ניצב, ופתח בקריירה אזרחית. רוני אלשיך כיהן כסגן ראש השב"כ טרם מינויו לתפקיד.

מפכ"לי משטרת ישראל לתולדותיה

עריכה
מפכ"לי משטרת ישראל
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

תקופת כהונה תחת השר אירועים בכהונתו
תאריך עברי תאריך לועזי
1   יחזקאל סהר

(1907–1998)

ה' באייר ה'תש"ח י"ב בסיוון ה'תשי"ח 14 במאי 1948 31 במאי 1958 בכור-שלום שטרית
2   יוסף נחמיאס

(1912–2008)

כ"ב בסיוון ה'תשי"ח כ' בסיוון ה'תשכ"ד 10 ביוני 1958 31 במאי 1964
3   פנחס קופל

(1918–1997)

כ"א בסיוון ה'תשכ"ד כ' באב ה'תשל"ב 31 במאי 1964 31 ביולי 1972
4   אהרון סלע

(1918–1972)

כ"א באב ה'תשל"ב ט"ו בתשרי ה'תשל"ג 1 באוגוסט 1972 23 בספטמבר 1972 שלמה הלל
5   שאול רוזוליו

(1923–1992)

כ"ד בחשוון ה'תשל"ג ט' בטבת ה'תשל"ז 1 בנובמבר 1972 30 בדצמבר 1976
6   חיים תבורי

(1919–1992)

ט' בטבת ה'תשל"ז י"א בטבת ה'תש"ם 30 בדצמבר 1976 31 בדצמבר 1979
7   הרצל שפיר

(1929–2021)

י"א בטבת ה'תש"ם כ"ד בטבת ה'תשמ"א 31 בדצמבר 1979 31 בדצמבר 1980 יוסף בורג
8   אריה איבצן

(1928–2013)

כ"ט בטבת ה'תשמ"א ט' בניסן ה'תשמ"ה 5 בינואר 1981 31 במרץ 1985
9   דוד קראוס

(1929–2000)

ט' בניסן ה'תשמ"ה ה' בניסן ה'תש"ן 31 במרץ 1985 31 במרץ 1990 חיים בר-לב
10   יעקב טרנר

(1935–2024)

ה' בניסן ה'תש"ן ט' בניסן ה'תשנ"ג 31 במרץ 1990 31 במרץ 1993 יצחק שמיר
11   רפי פלד

(1944–)

ט' בניסן ה'תשנ"ג י"ט באייר ה'תשנ"ד 31 במרץ 1993 30 באפריל 1994 משה שחל
12   אסף חפץ

(1944–)

י"ט באייר ה'תשנ"ד ב' בטבת ה'תשנ"ח 30 באפריל 1994 31 בדצמבר 1997
13   יהודה וילק

(1949–2019)

ג' בטבת ה'תשנ"ח ה' בטבת ה'תשס"א 1 בינואר 1998 31 בדצמבר 2000 אביגדור קהלני
14   שלמה אהרונישקי

(1947–)

ה' בטבת ה'תשס"א י"ג באב ה'תשס"ד 1 בינואר 2001 31 ביולי 2004 שלמה בן עמי
15   משה קראדי

(1960–)

י"ג באב ה'תשס"ד י"ג באייר ה'תשס"ז 31 ביולי 2004 1 במאי 2007 צחי הנגבי
16   דודי כהן

(1955–)

י"ג באייר ה'תשס"ז כ"ז בניסן ה'תשע"א 1 במאי 2007 1 במאי 2011 אבי דיכטר
17   יוחנן דנינו

(1959–)

כ"ז בניסן ה'תשע"א י"ג בתמוז ה'תשע"ה 1 במאי 2011 30 ביוני 2015 יצחק אהרונוביץ'
(מ"מ)   בנצי סאו

(1959–)

י"ג בתמוז ה'תשע"ה ט"ו בכסלו ה'תשע"ו 30 ביוני 2015 3 בדצמבר 2015 גלעד ארדן
18   רוני אלשיך

(1963–)

ט"ו בכסלו ה'תשע"ו כ"ה בכסלו ה'תשע"ט 3 בדצמבר 2015 3 בדצמבר 2018
(מ"מ)   מוטי כהן

(1962–)

כ"ה בכסלו ה'תשע"ט ט"ז בטבת ה'תשפ"א 3 בדצמבר 2018 31 בדצמבר 2020
(מ"מ)
 
קובי שבתאי

(1964–)

י"ז בטבת ה'תשפ"א ד' בשבט ה'תשפ"א 1 בינואר 2021 17 בינואר 2021 אמיר אוחנה

עומר בר-לב

איתמר בן גביר

19 ד' בשבט ה'תשפ"א י"ב בתמוז ה'תשפ"ד 17 בינואר 2021 17 ביולי 2024
(מ"מ)
 
אבשלום פלד

(1961–)

י"ב בתמוז ה'תשפ"ד כ"א באב ה'תשפ"ד 18 ביולי 2024 25 באוגוסט 2024 איתמר בן גביר
20
 
דני לוי

(1964–)

כ"א באב ה'תשפ"ד מכהן 25 באוגוסט 2024 מכהן איתמר בן גביר

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ גלעד כהן, מאיר תורג'מן, בג"ץ: לבן גביר אסור להנחות מבצעית את המשטרה, במיוחד לגבי מחאות נגד השלטון, באתר ynet, 19 במרץ 2023
  2. ^ מבוא ללימודי משטרה ושיטור, ע' 75, 2004.
  3. ^ עע"ם 8342/02 איתמר בן גביר נ' שלמה אהרונישקי – מפכ"ל משטרת ישראל, ניתן ב־12 בנובמבר 2002
  4. ^ משטרה וחברה, עמ' 290–291, 1996.
  5. ^ ניצב בר-לב משך עתירתו: "מקבל את מרות המפכ"ל", באתר nrg‏, 19 באפריל 2009