ויקיפדיה

לוקהיד מרטין F-35 לייטנינג II

מטוס קרב רב-משימתי חמקן דור 5

לוקהיד מרטין F-35 לייטנינג II (באנגלית: F-35 Lightning II; מכונה "מטוס תקיפה משותף", ובקיצור JSF) הוא מטוס קרב חמקן מהדור החמישי, מתוצרת חברת לוקהיד מרטין האמריקאית. המטוס פותח ביוזמת ארצות הברית ובריטניה במטרה להחליף את מטוסי הקרב של הדור הרביעי, נבחר בתוכנית Joint Strike Fighter וטס לראשונה ב-15 בדצמבר 2006.

לוקהיד מרטין F-35 לייטנינג II
Lockheed Martin F-35 Lightning II
F-35A של חיל האוויר האמריקאי
F-35A של חיל האוויר האמריקאי
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב חמקן מהדור החמישי
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן לוקהיד מרטין
טיסת בכורה 15 בדצמבר 2006
תקופת שירות 2015[1]–הווה (כ־9 שנים)
צוות 1
יחידות שיוצרו 1060+ (נכון ל-4 בנובמבר 2024)[2]
משתמש ראשי חיל האוויר של ארצות הברית
חיל הנחתים של ארצות הברית
צי ארצות הברית
משתמשים משניים חיל האוויר המלכותי
חיל האוויר הישראלי
דגמים F-35A – המראה ונחיתה רגילה
F-35B – המראה קצרה ונחיתה אנכית
F-35C – מיועד לנושאות מטוסים
F-35I – מיועד לחיל האוויר הישראלי
מחיר F-35A ‏– 94.8 מיליון דולר
F-35B ‏– 102 מיליון דולר
F-35C ‏– 115.7 מיליון דולר
F-35I ‏– כ-120 מיליון דולר[3]
ממדים 
אורך 15.7 מטר
גובה 4.3 מטר
מוטת כנפיים 10.7 מטר
שטח כנפיים 42.7 מטר רבוע
משקל ריק 13.3 טון
משקל טעון 22.5 טון
משקל המראה מרבי 31.8 טון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות מרבית מעל 1.6 מאך‏ (1,960 קמ"ש)
קצב נסיקה 45,000 רגל לדקה[4]
טווח טיסה מרבי 2,220 ק"מ (ללא מכלי דלק חיצוניים)
סייג רום 60 אלף רגל (18.3 ק"מ)
עומס כנף 526 ק"ג/מ"ר
דחף עד 19,500 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חימוש 
תותחים תותח 25 מ"מ ג'נרל דיינמיקס GAU-22
טילים ארבעה טילים או פצצות בתאים פנימיים וחימוש בנשיאה חיצונית, במשקל מרבי של 8.1 טון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
מנוע פראט אנד ויטני F135
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תרשים
(דגם A)

כמו מטוסי קרב אחרים מסוגו, ה-F-35 נועד להיכנס ולפעול בתוך שטח רווי-איומים, לבצע תקיפות וכן לשתף במידע מודיעיני.[5]

המטוס מיוצר בשלושה דגמים עיקריים – דגם A להמראה ונחיתה רגילה, דגם B להמראה קצרה ונחיתה אנכית, ודגם C לפעולה מנושאות מטוסים. מלבד ארצות הברית שמיועדת לרכוש 2,443 מטוסים, ובריטניה שהיא שותפה בדרגה ראשונה, מדינות נוספות השותפות בפיתוח הן איטליה והולנד – בדרגה שנייה, אוסטרליה, קנדה, דנמרק, נורווגיה וטורקיה – בדרגה שלישית, ישראל וסינגפור – בשותפות ביטחונית.

העלות הגבוהה של המטוס יחד עם טענות לביצועים לקויים וחריגה ניכרת מלוח הזמנים הובילו לביקורת נרחבת על המיזם.[6] מטוסי ה-F-35 מתוכננים בעתיד לשדרוג לארכיטקטורה פתוחה, על מנת שניתן יהיה להתקין במטוס מערכות נשק, תוכנות וטכנולוגיות משתנות מבלי לבצע התאמות ארוכות. האסטרטגיה מאחורי תכונה זו של המוצר נועדה לאפשר את הארכת חיי המדף, וכן שדרוג בזמן אמת, מתוך הבנה שמערכות אלו ישתדרגו לאורך חיי המטוס.[7]

ב-2018 ביצע ה-F-35 את התקיפה המבצעית הראשונה שלו (בעולם), בידי חיל האוויר הישראלי, ככל הנראה במסגרת העימותים עם איראן בסוריה באפריל ומאי 2018.[8] ב-2021 ביצע ה-F-35 את הפלת הבכורה (העולמית) שלו, גם היא בידי חיל האוויר הישראלי, כאשר יירט שני כטב"מים איראניים.[9]

ב-2024 נעשה שימוש במטוס (בין היתר) כדי ליירט את מאות הכטב"מים וטילי השיוט ששיגרה איראן לעבר ישראל במתקפה מסיבית.

ב-26 אוקטובר 24 נעשה שימוש במטוסים בכדי לבצע תקיפה מאסיבית באיראן במסגרת מבצע "ימי תשובה".

פיתוח ותכונות

עריכה
 
מטוס F-35A בטיסה

תוכנית "מטוס תקיפה משותף" החלה בנובמבר 1996, במטרה לבחור מטוס קרב חדש לארצות הברית ולבעלות בריתה, כתחליף בעיקר ל-F-16, ל-F-18, להארייר II ול-A-10. באוקטובר 2001 נבחר לוקהיד מרטין X-35, שגבר על הבואינג X-32. המטוס נועד להיות רב-משימתי – לתקיפה, ליירוט, לסיור וצילום אווירי, לביון וללוחמה אלקטרונית, ויעיל מבחינה כלכלית. הוא מיועד לשמש כמטוס קרב מוביל עד שנת 2040, ולהיות שני ביכולת עליונות אווירית רק ל-F-22. כל דגמי המטוס הם חד-מושביים, ומדמי טיסה מתקדמים מיועדים לחסוך את הצורך בדגם אימון דו-מושבי, ולצמצם את טיסות האימון בכלל.[10] עיצוב המטוס מבוסס על ה-F-22, ועלות פיתוחו המשוערת היא מעל 40 מיליארד דולר, רובם במימון ארצות הברית.

ב-2009 פורסם כי חלק מתוכניות המטוס נגנבו במבצע סייבר.[11]

בין תכונותיו הבולטות של המטוס:

  • בבנייתו נעשה שימוש של 35 אחוז בחומרים מרוכבים, לרבות ביסמלימיד (BMI) וחומר אפוקסי מרוכב (CEM).
  • הוא המטוס הראשון בייצור נרחב, שבבנייתו נעשה שימוש בננו-חומרים – אפוקסי מחוזק בננו-צינורית פחמן.
  • יכולת חמקנות עמידה ופשוטה לתחזוקה, שלא כמו ה-B-2 ספיריט.
  • מכ"ם מערך סריקה אקטיבי מדגם AN/APG-81 המאפשר למטוס לאתר מטרות וכלי טיס אחרים ממרחק רב.
  • מערכות אוויוניקה וחיישנים משולבות המאפשרות שיתוף נתונים בין כל מערכות המטוס. לדוגמה אם מערכת התרעת מכ"ם מזהה איום, אותו מידע יכול אוטומטית לשמש למערכת המכ"ם והנשק לנעילה ושיגור של נשק נגד האיום.
  • מערכות לניהול תחזוקה שנועדו לחסוך עלויות.
  • תקשורת נתונים במהירות גבוהה, כולל FireWire 800 וערוץ סיב (FC (אנ')).
  • מערכת בקרת טיסה מתקדמת nonlinear dynamic inversion, אשר שולבה לראשונה בהיסטוריה באופן מלא להטסת כלי טיס. מערכת זו מנתקת בין מדידת פקודות הטייס ותרגום דינמיקת המטוס הרצויה לבין סימולציה אווירודינמית שמשולבת במטוס ומייצרת באופן מיטבי את הדינמיקה המבוקשת על ידי הטייס. אופן פיתוח זה יעיל מאוד עבור פיתוח שלושת דגמי מטוס ה-F-35 בבקרת טיסה עם מרכיבים משותפים רבים.[12]

ניהול מפעילים אלקטרו-הידרוסטטיים – תחליף למפעילים הידראוליים.

הפעלת המטוס התקדמה משלב הניסויים לשלב האימונים בשנת 2012, והוא נכנס לשירות בכוחות המזוינים של ארצות הברית ובכוחות המזוינים של בריטניה משנת 2015. הוא מטוס הקרב השני מהדור החמישי שנכנס לשירות בארצות הברית, והראשון מדור זה שנכנס לשירות בשאר המדינות הרוכשות. לפי הערכות בענף התעופה, ה-F-35 יהיה מטוס הקרב המאויש האחרון, ואחריו יפותחו למטרות קרב כלי טיס בלתי מאוישים בלבד.

מדינות שותפות בפיתוח

עריכה
מדינות שותפות בפיתוח המטוס

 

  הלקוחה העיקרית – ארצות הברית
  שותפה בדרגה ראשונה – בריטניה
  שותפות בדרגה שנייה – איטליה והולנד
  שותפות בדרגה שלישית – אוסטרליה, דנמרק, טורקיה, נורווגיה וקנדה
  שותפות ביטחוניות – ישראל וסינגפור
מדינה דרגת שותפות סכום השקעה בפיתוח מספר הזמנות מתוכנן
ארצות הברית  ארצות הברית עיקרית מעל 40 מיליארד דולר 2,443 – 1,763 לחיל האוויר – דגם A ‏, 420 לחיל הנחתים – דגמים B ו-C‏, 260 לחיל הים – דגם C
בריטניה  בריטניה ראשונה 2.5 מיליארד דולר 138 – דגם B
איטליה  איטליה שנייה 1 מיליארד דולר 90 – דגמים A ו-B
הולנד  הולנד שנייה 800 מיליון דולר 85 – דגם A
טורקיה  טורקיה שלישית – סולקה מהתוכנית 195 מיליון דולר 100 – דגם A – בוטלה
קנדה  קנדה שלישית 160 מיליון דולר 65 – דגם A
אוסטרליה  אוסטרליה שלישית 144 מיליון דולר 100 – דגם A
נורווגיה  נורווגיה שלישית 122 מיליון דולר 52 – דגם A
דנמרק  דנמרק שלישית 110 מיליון דולר 39 – דגם A
ישראל  ישראל שותפות ביטחונית 20 מיליון דולר[13] 50 – דגם I‏[14]
סינגפור  סינגפור שותפות ביטחונית 120 מיליון דולר –
יפן  יפן - 200 מיליון דולר 42 – דגם A

דגמים

עריכה

המטוס מיוצר בשלושה דגמים עיקריים:

  • F-35A – בעל יכולת המראה ונחיתה רגילה, מיועד בעיקר לחיל האוויר האמריקני. טס לראשונה ב-15 בדצמבר 2006, מחירו 79–89 מיליון דולר.
F-35B נוחת אנכית לראשונה על נושאת מטוסים
  •  
    איור של F-35A
  •  
    איור של F-35B
  •  
    איור של F-35C
  •  
    דגם F-35A
  •  
    דגם F-35B
  •  
    דגם F-35C

בנוסף, שני דגמים לייצוא:

הפולמוס סביב תוכנית ה-F-35

עריכה
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

פרויקט ה-F-35 עורר מחלוקת רבה, בעיקר בשל עלותו הגבוהה, אך גם עקב טענות לכשלים בפיתוח ופגמים במטוס. פיתוח ה-F-35 חרג הן מהתקציב והן מלוח הזמנים שנקבע למיזם. על פי הערכות הפנטגון מ-2010, מחירו של המטוס האמיר ביותר מ-50% מהתוכניות המקוריות. כמו כן, נמתחה ביקורת רבה על תקלות במטוס ובעיקר על באגים בתוכנה המפעילה את המטוס, ונטען שעקב התקלות הללו המטוס לא בשל מבצעית[15][16] ויכול להתרסק בעת פעילותו.

בישראל נמתחה ביקורת רבה על רכישת המטוס, בעיקר עקב המחיר הגבוה של כל מטוס. נטען שהמטוס נרכש בעיקר כיוון שחיל האוויר הישראלי רצה "צעצוע חדש ומתוחכם" ולא בגלל צורך מבצעי אמיתי, שכן כבר היום לחיל האוויר הישראלי יש עליונות אווירית מוחלטת במזרח התיכון. לדברי המבקרים, את הכסף הרב שהושקע ברכישת טייסות בודדות (50 מטוסים) היה אפשר לנצל יותר טוב בשיפור כלל צה"ל ובפרט של זרוע היבשה. מנגד אנשי צבא אמרו שמדובר במטוס בעל טכנולוגיות מתקדמות ויכולות חסרות תקדים, ושהוא הטוב מסוגו בעולם. מפקד חיל האוויר הישראלי אמר שברגע שהוא עולה למטוס וטס הוא רואה בקוקפיט את כל המזרח התיכון.[17]

שירות בעולם

עריכה

שירות בכוחות המזוינים של ארצות הברית

עריכה

חיל האוויר של ארצות הברית (USAF) הוא המפעיל הגדול ביותר של ה-F-35. את המטוס מפעילים גם חיל הים של ארצות הברית (USN) וגם חיל הנחתים של ארצות הברית (המארינס או ה-USMC).

כבר בראשית שנת 2012 מטוסי ה-F-35A וה-F-35B אושרו להתחיל באימוני טיסה בסיסיים. עם זאת, חוסר בשלות במערכת באותו זמן הביא לחששות בנוגע לבטיחות וכן לדאגות מצד מנהל הבדיקה וההערכה התפעולית, מפני בדיקת לוחמה אלקטרונית, תקציב ובמקביל לבדיקה והערכה מבצעית. בשלב זה עלתה העלות הכוללת של הפרויקט ל-1.45 טריליון דולר, פי שלושה מהתכנון המקורי.[18]

ב-10 בספטמבר 2012, למרות הבעיות שנותרו בתוכנית הבדיקות המבצעיות, ה-USAF החל בהערכת שימוש מבצעי של מטוס ה-F-35A, כולל תמיכה לוגיסטית, תחזוקה, הכשרת כוח אדם וביצוע טיסות. טיסות הערכת השימוש המבצעי החלו ב-26 באוקטובר והושלמו ב-14 בנובמבר לאחר 24 טיסות, כאשר כל טייס סיים שש טיסות.

ב-16 בנובמבר 2012, המארינס האמריקאי קיבל את מטוס ה-F-35B הראשון בשדה התעופה יומה (של המארינס).

במהלך שלב הייצור הראשוני בשיעור נמוך, שְלוש הזרועות הצבאיות של צבא ארצות הברית (חיל הנחתים, חיל האוויר והצי הימי) שיתפו פעולה בפיתוח טקטיקות ונהלים תוך שימוש בסימולטורי טיסה, בדיקות יעילות, גילוי בעיות ושיפור התכנון.

בינואר 2013 החלו האימונים בבסיס חיל האוויר האמריקאי אגלין עם קיבולת של 100 טייסים ו-2,100 אנשי תחזוקה בבת אחת. ב-8 בינואר 2015 נבחר בסיס חיל האוויר המלכותי Lakenheath בבריטניה לבסיס הראשון באירופה המכיל טייסות של מטוסי ה-F-35. הוצבו בו 48 מטוסי F-35 בשתי טייסות שנוספו לטייסות הקיימות של מטוסי F-15A ו-F-15C השייכות לאגף הקרב־48 (חלק מחיל האוויר האמריקאי הנמצא באירופה).

ב-31 ביולי 2015 חיל הנחתים האמריקאי הכריז על יכולת מבצעית ראשונית עבור ה-F-35B ברמה Block 2B (רמת מבצעיות ראשונית מוערך ב-87 אחוזי יכולת מבצעית מלאה) לאחר ניסויים מבצעיים. עם זאת, נותרו מגבלות ביכולות; פעולות לילה, תקשורת, תוכנה ושיגור נשק.

ביולי 2016 מטוסי F-35B של חיל הנחתים השתתפו בתרגיל הדגל האדום (תרגיל הבודק יכולת מבצעית) הראשון שלהם עם 67 גיחות שנערכו. ב-2 באוגוסט 2016 מטוס ה-F-35A השיג יכולת מבצעית ראשונית ברמה Block 3i (מוערך ב-89 אחוזי יכולת מבצעית מלאה).

בשנת 2017 השתתפו מטוסי F-35A של ה-USAF בתרגיל הדגל האדום, יכולת המערכת השתפרה והמטוסים השיגו בסופו של דבר יחס הפלות של 15:1 נגד טייסת של מטוסי F-16 המתמחים בקרבות אוויר-אוויר בסביבה עם איום רב.

ב-28 בפברואר 2019 השיג מטוס ה-F-35C יכולת מבצעית מלאה ברמה Block 3F (מאה אחוזי יכולת מבצעית מלאה).

עלות התפעול של ה-F-35 גבוהה יותר משל מטוסי קרב וותיקים יותר, בשנת 2018 עלות שעת טיסה של F-35A עמדה על כ-44,000 דולר.

לשם השוואה בשנת 2015 עלות שעת טיסה של מטוס ה-A-10 עמדה על 17,716 דולר, של מטוס ה-F-15 עמדה על 41,492 דולר ושל מטוס ה-F-16 עמדה על 22,514 דולר.

בשנת 2019 הוזל המחיר לשעת טיסה ל-35,000 דולר. לוקהיד מרטין מקווה שעד שנת 2025 יוזל המחיר אף ל-25,000 דולר.

חיל הנחתים האמריקאי מתכנן לפזר את מטוסי ה-F-35B בין בסיסים הפרוסים קרוב לשטח הקרב. בדומה לפריסת מטוסי ההוקר סידלי הרייר, מטוסי תקיפה בעלי יכולת המראה ונחיתה קצרה שפעלו בשירות חיל האוויר המלכותי הבריטי במלחמה הקרה, שהסתמכה על מסלולי המראה קצרים, מסתור ומחסה. ה-F-35B יפעלו מבסיסים זמניים בשטח בעלות הברית ובטווח הטילים הבליסטיים וטילי השיוט העוינים תוך שהמטוסים יועברו כל 24–48 שעות (מחזור מציאת המטרות של האויב).

האסטרטגיה הזאת נועדה דווקא למטוסי ה-F-35B בעלי טווח הטיסה הקצר ביותר מבין שלושת הסוגים. מערך ה-F-35B הזה ילווה בנקודות תדלוק וחימוש ניידות (M- Farbs) המאוכלסות במטוסי KC-130 ו-V-22 Osprey לצורך חידוש ותדלוק המטוסים. נקודות אלו יוכלו להתבסס על שדות תעופה קטנים, כבישים רב-נתיביים או בסיסים ראשיים פגומים. כמו כן יוקמו נקודות הפצה ותיקון בחופי הים.

בספטמבר 2018 נערכה תקיפה מבצעית ראשונה של מטוס F-35B, שהמריא מאוניית סער אמפיבית "אסקס", ותקף יעד של טליבאן באפגניסטן.[19] באותו חודש התרסק לראשונה מטוס F-35B בתאונת אימונים.[20] בעקבות כך, ב-15 באפריל 2019 נפרסו מטוסי קרב של חיל האוויר האמריקאי בבסיס האווירי א-ט'פרה (אנ'), באיחוד האמירויות הערביות. ב-27 באפריל 2019 שימשו לראשונה מטוסי F-35A בלחימה בתקיפה אווירית על רשת מנהרות של המדינה האסלאמית בצפון עיראק.

שירות בחיל האוויר המלכותי ובצי המלכותי

עריכה

ה-F-35 לייטנינג II נמצא בשירות חיל האוויר המלכותי וזרוע האוויר של הצי המלכותי, בשירות בריטי הוא מכונה בפשטות "לייטנינג" והוא יועד להחליף את מערך מטוסי הבריטיש אירוספייס הרייר II.

הטייסת המבצעית הראשונה לקלוט את הלייטנינג הייתה טייסת 617 שהוקמה מחדש באפריל 2018 ומוצבת דרך קבע בבסיס חיל האוויר המלכותי מרהאם. מספר חודשים אחריה הוקמה מחדש גם טייסת 207 על בסיס הלייטנינג, גם היא במרהאם. לצד שתי הטייסות המבצעיות, נקלטו מטוסי לייטנינג גם בטייסת הבחינה וההערכה 17 (מילואים) כבר ב-2013 כחלק ממהלך הקליטה של המטוס ליחידות המבצעיות. בדצמבר 2023 הוקמה מחדש טייסת אוויר ימית 809 שקלטה את הלייטנינג והפכה ליחידה המבצעית הראשונה של הצי המלכותי לעשות שימוש במטוס המתקדם.

בנובמבר 2021 התרסק מטוס F-35C שהמריא מנושאת המטוסים אה"מ קווין אליזבת (R08) בים התיכון.[21]

שירות בחיל האוויר הישראלי

עריכה
  ערך מורחב – F-35I אדיר

הליך הרכישה

עריכה
 
סמל מערך ה"אדיר" בחיל האוויר הישראלי
 
טיסת הבכורה של ה-F-35I "אדיר" בחיל האוויר הישראלי, 13 בדצמבר 2016.
 
מטוס F-35I של טייסת 140 במטס יום העצמאות 2019
 
מטוסי F-35I של טייסת 116 "אריות הדרום", 2020.
 
תרגיל Enduring Lightning של מטוסי F-35 של חיל האוויר הישראלי (העליונים) וחיל האוויר האמריקאי (התחתונים), מרץ 2020
 
F-35I ("אדיר") בגרסה ייחודית לניסויי טיסה של המנ"ט נוחת בבסיס תל נוף, 2020

ישראל הוזמנה להשתתף בפרויקט פיתוח המטוס כחלק מתוכנית Joint Strike Fighter כבר בשנת 1999,[22] אך ההחלטה על ההצטרפות נדחתה עקב העלות שלה (שותפה בדרג ראשון נדרשה להשקיע כשני מיליארד דולר בעלות הפיתוח).[23] בפברואר 2003, חתם לבסוף ראש משלחת משרד הביטחון בניו-יורק עם משרד ההגנה האמריקני על מזכר הבנות לשיתוף ישראל בפרויקט.[24] ביולי ישראל שילמה 20 מיליון דולר, תמורת קבלת מעמד זוטר של משקיפה.[13] במקביל התקבלה הסכמה עקרונית למכירת המטוס לישראל במהלך הסלון האווירי בפריז ביוני 2003 בעת מפגש בין ראש מטה חיל האוויר תא"ל אליעזר שקדי ומנכ"ל לוקהיד מרטין. באותה עת דובר על מסירת המטוס לישראל החל מ-2012.[25] בשלב זה עוד שווק המטוס כתחליף זול ולכן מספר המטוסים שביקש חיל האוויר לקנות היה גדול יחסית, כ-100, תמורת מחיר של 35 מיליון דולר ליחידה.[26]

ביוני 2006 הודיע ראש להק ציוד תא"ל זאב שניר כי ישראל תרכוש כ-100 מטוסים במטרה להחליף את ה-F-16 הישנים (נץ).[27] בשלב זה מחיר המטוס נאמד ב-50 מיליון דולר.[28]

ההזמנה הראשונה

עריכה

במאי 2008 פנתה ישראל רשמית לארצות הברית בבקשה לרכוש את המטוס.[29] ובאוקטובר 2008 הסוכנות לשיתוף פעולה צבאי וביטחוני (DSCA), גוף של הפנטגון הממונה על מכירת נשק למדינות זרות, הכריז על אישור העסקה למכירת עד 75 מטוסים לישראל. ישראל הודיעה שברצונה לרכוש לפחות 25 מטוסי F-35, שמבוססים על הגרסה המיועדת לחיל האוויר האמריקני (F-35A), עם אופציה לרכוש 50 מטוסים נוספים, שחלקם עשויים להיות מבוססים על גרסת חיל הנחתים של המטוס.[30]

בנובמבר 2012 סוכם עם לוקהיד מרטין לוח הזמנים לקליטת המטוסים החל מסוף 2016.[31] גם רכש הגומלין סוכם והגיע לכ-1.75 מיליארד דולר עד סוף 2019.[32] בפברואר 2015 נחתמה עסקת השלמה נוספת בהיקף של כשני מיליארד דולרים, הכוללת 14 מטוסים, תמורת 110 מיליון דולר למטוס.[33]

המטוסים נקלטו בבסיס נבטים של חיל האוויר מסוף שנת 2016. סימונו של המטוס בתצורה הישראלית הוא F-35I, ושמו העברי "אדיר". שילוב מערכות ישראליות ייחודיות במטוס התאפשר, לאחר שמשרד ההגנה האמריקני הוסיף לתקציב הפיתוח 450 מיליון דולר לשיפור ציוד הלוחמה האלקטרונית, ובמסגרתו הותקנו גם המערכות הנדרשות מתוצרת ישראל, כך שמחיר כל מטוס הגיע לבסוף ל-120 מיליון דולר.[3]

הזמנות המשך

עריכה

ב-27 בנובמבר 2016 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני רכש של 17 מטוסי F-35I נוספים, ובכך עלה סך מטוסי ה-F-35I שתרכוש ישראל ל-50.[34] באוגוסט 2017 חתמה ישראל על העסקה ומשרד הביטחון הודיע, בעת חתימת העסקה, כי המחיר ליחידה בהזמנה זו היה פחות מ-100 מיליון דולר.[35]

בפברואר 2021 אישרה הממשלה רכש של 25 מטוסים נוספים, על ידי מיחזור ההלוואה שניטלה ב-2015 מחוץ לתקציב המדינה עבור הרכש הקודם של המטוסים.[36] שר האוצר ישראל כ"ץ גם התנגד למתווה המימון,[37] ועתירה לבג"ץ בנושא נדחתה.[38] למרות זאת, נכון לנובמבר 2022 העסקה טרם נחתמה.[14]

ב-2 ביולי 2023 אישר שר הביטחון יואב גלנט את הזמנתה של טייסת F-35 שלישית, בעלות 3 מיליארד דולר מכספי הסיוע האמריקני בעסקה שתכלול גם רכש גומלין.[39]

שילוב רכיבים ישראלים במטוס

עריכה

שלושה מרכיבים עיקריים מבדילים את התצורה הישראלית – מערכות C4ISTAR (מודיעין, תקשוב, קשר ופיקוד, שליטה ובקרה), חימוש ומערכות לוחמה אלקטרונית (ל"א). מערכות התקשורת והשו"ב יתבססו על מערכות ישראליות הפועלות בחיל האוויר, כך שהמטוס ישתלב ברשת הצבאית עם הגעתו. במערכת הל"א חיל האוויר ישלב במטוס מערכות ייחודיות, ויכולת עצמאית בתחום תאפשר לחיל לעדכן את המערכות באופן מיידי. בשונה ממטוסים אחרים, פיתוח התצורה הישראלית מתבצע במקביל לפיתוח הכללי של המטוס. בנוסף יכול המטוס לשאת ולשגר תחמושת ישראלית כגון טיל האוויר-אוויר פיתון 5 ופצצות מונחות.

מספר חברות ישראליות נבחרו לקחת חלק בפרויקט הבין-לאומי הכללי, בהן חברת אלביט מערכות שמייצרת את כוונת קסדת הטייס (שנבחרה כבר ב-1999) וצג מתקדם לתא הטייס,[40] וחברת תדיראן קשר המספקת מגברי רדיו.[41] בנוסף, במסגרת הסכם רכש גומלין עם ישראל, התעשייה האווירית מייצרת את הכנפיים לחלק מהמטוסים,[42] חברת סאיקלון מוצרי תעופה מספקת תת-מערכות שונות, וחברת סימיגון מספקת תוכנת סימולציה למטוס.[32]

ביוני 2023 בוצע ניסוי טיסה ראשון בישראל לנשיאת חימוש "ברד כבד" חיצוני (כלומר מחוץ לתא הפנימי לנשיאת חימוש). בניסוי זה נבחנה יכולת המטוס לנשיאת פצצה במשקל טון מסוג JDAM. ישראל היא המדינה הראשונה לאחר ארצות הברית שמבצעת ניסוי טיסה לשילוב חימוש במטוס. הניסוי הוכתר כהצלחה ומהווה הוכחת יכולת לביצוע ניסויי טיסה שיאפשרו בעתיד שילוב מגוון פצצות וחימושים במטוס האדיר.[43]

הליך הקליטה

עריכה

שני המטוסים הראשונים הגיעו לישראל ב-12 בדצמבר 2016, בשעה 20:30 בערב (לאחר עיכוב של מספר שעות באיטליה, תחנת ביניים בטיסתם מארצות הברית). למחרת, ערכו שני המטוסים את טיסת הבכורה בחיל האוויר הישראלי. הטייסת הראשונה שקלטה את ה-F-35I היא טייסת 140 ("טייסת נשר הזהב"). שלושה מטוסים נוספים נחתו בארץ ב-23 באפריל 2017 והצטרפו רשמית לטייסת החדשה. ביום העצמאות בשנת 2017 השתתפו מטוסי ה-F-35I לראשונה במטס חיל האוויר.

ב-6 בדצמבר 2017 הוכרזו טייסת נשר הזהב ותשעת מטוסי ה-F-35I שברשותה כמבצעיים.[44] ב-14 במרץ 2018 פורסם שה-F-35I רשם טבילת אש מבצעית, אך לא פורט מתי ומהי מהות הפעילות.[45]

ב-16 בינואר 2020 נחנכה טייסת ה-F-35I השנייה, טייסת 116 "אריות הדרום".[46]

ב-11 בנובמבר 2020 נקלטה במרכז ניסויי טיסה בבסיס תל נוף גרסה יחידה מסוגה בעולם לניסויי טיסה של ה-F-35.[47]

ב-1 ביולי 2021, נפתחה טייסת 117 כטייסת הכשרה ואימון של מטוסי ה-F-35I.[48]

פעילות מבצעית

עריכה
 
מטוס קרב F-35I "אדיר" בתרגיל אגרוף המחץ, 2023.

ב-22 במאי 2018 אמר מפקד חיל האוויר האלוף עמיקם נורקין ש”אנחנו מטיסים את ה-F-35 מעל לכל המזרח התיכון וזה נהיה חלק מהיכולת המבצעית שלנו. אנחנו היינו הראשונים לתקוף על ידי F-35. ביצענו משימות מבצעיות ותקפנו כבר בחזיתות שונות”. בכך אישר שחיל האוויר הישראלי ביצע את התקיפה המבצעית הראשונה של ה-F-35 בעולם.[8][49]

ב-11 במאי 2021 השתתפו 8 מטוסי F-35I בתקיפת 150 מטרות טרור במערך הרקטי של חמאס, בהן 50–70 בורות שיגור בצפון רצועת עזה, כחלק ממבצע שומר החומות.[50]

ב-6 במרץ 2022 הותר לפרסום שחיל האוויר הישראלי רשם את ההפלה הראשונה בעולם לזכות ה-F-35, כאשר מטוסי F-35I ישראליים הפילו זוג מל"טים איראניים שניסו להעביר מטען של אקדחים לרצועת עזה ב-15 במרץ 2021.[51][9]

מטוסי F-35I השתתפו במבצע עלות השחר באוגוסט 2022, כולל בתקיפת הפתיחה נגד הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה.[52]

ה-F-35I "אדיר" השתתף גם במלחמת חרבות ברזל, שפרצה ב-7 באוקטובר 2023. ב-31 באוקטובר יירט מטוס "אדיר" מעל הים האדום טיל שיוט ארוך-טווח ששיגרו החות'ים לעבר אילת[53] וזו הייתה הפלת בכורה עולמית של טיל באמצעות ה-F-35.[54] מטוסי F-35I ביצעו את התקיפות בעומק לבנון, במעוזי חזבאללה בבעלבכ, שם הפציצו מתקנים אסטרטגיים ומתקנים של המערך האווירי של חזבאללה. בנוסף השתתפו מטוסי ה-F-35I בלחימה ברצועת עזה כאשר סיפקו סיוע אווירי ואש חיפוי לכוחות היבשה ולמסוקי הפינוי של יחידה 669.[54] לפי מקורות זרים, מטוסי F-35I ביצעו את תקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק בה נהרג בסיכול ממוקד מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון.[55]

מפעילות

עריכה
 
מפעילי גרסאות לפי צבע: ירוק: F-35A, F-35B ו-F-35C, טורקיז: F-35A ו-F-35B, תכלת: רק F-35B, כחול: רק F-35A, ורוד: F-35I, כתום: מדינות שהגישו הזמנה.

מטוס F-35A

עריכה

מפעילות פוטנציאליות:

  • איחוד האמירויות הערביות  חיל האוויר של איחוד האמירויות הערביות – ארצות הברית אישרה למכור לו 50 מטוסים.[66] אך בדצמבר 2021 איחוד האמירויות הודיעה על השעיית העסקה.[67]
  • טורקיה  חיל האוויר הטורקי – 4 מטוסים נבנו אך טרם נמסרו לטורקים, מתוך הזמנה של כ-30 מטוסים, כשהייתה לטורקים אופציה להזמין סך כולל של 120 מטוסי F-35A. עם זאת, בעקבות ההקצנה של ארדואן ורכישת מערכת ההגנה אווירית S-400 מרוסיה, ארצות הברית השעתה את העסקה עם טורקיה ופתחה בהליכים לסלק את טורקיה מתוכנית ה-F-35,[68] דבר שהושלם באמצע 2020. המטוסים שיועדו לטורקיה עברו הסבה ונמסרו לחיל האוויר האמריקני.

מטוס F-35B

עריכה

מטוס F-35C

עריכה

מטוס F-35I

עריכה

מפרט טכני F-35A

עריכה
 
איור של F-35A
 
מטס של F-35A במבנה טיסה
 
פרופיל של F-35A בתעופה
 
שני מטוסי F-35I, מספר 901 ומספר 902, בדרכם לישראל כדי להימסר לחיל האוויר הישראלי.
 
מטוס F-35I במטס יום העצמאות 2019

מאפיינים כלליים

עריכה

ביצועים

עריכה
  • מהירות מרבית: 1.6 מאך (1,930 קמ"ש, 1,200 מייל לשעה)
  • טווח פעולה קרבי עם דלק פנימי: 2,220 ק"מ (כ-1,200 מייל ימי)
  • רדיוס פעולה קרבי: 1,158 ק"מ (625 מייל ימי) למשימת תקיפה ו-1,407 ק"מ (760 מייל ימי) למשימת עליונות אווירית
  • עומס כנף: 526 ק"ג למטר רבוע (107.7 ליברות לרגל רבוע), 745 ק"ג למטר רבוע כאשר טעון במשקל מרבי
  • יחס דחף למשקל:
    • עם מכל דלק מלא: 0.87
    • עם חצי מכל דלק מלא: 1.07
  • תאוצת g מרבית: g ‏9

חימוש

עריכה

אוויוניקה

עריכה

גלריה

עריכה
  •  
    המטוס הראשון שנמסר לחיל האוויר האמריקני, 2011
  •  
    F-35B בניסוי נחיתה אנכית על נושאת מסוקים, 2011
  •  
    F-35B בניסוי המראה קצרה מנושאת מסוקים, 2011
  •  
    F-35C בניסוי המראת מעוט, 2011
  •  
    F-35A בטקס ההשקה, 2006
  •  
    דגם של תא הטייס
  •  
    קסדת טייס
  •  
    איור מערכות F-35B
  •  
    איור מערכות F-35B
  • F-35B – סרטון
  •  
    מנוע F-35B
  •  
    טיסת הבכורה של ה-F-35I אדיר בחיל האוויר הישראלי, בליווי F-16I סופה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא לוקהיד מרטין F-35 לייטנינג II בוויקישיתוף
  מדיה וקבצים בנושא F-35I אדיר בחיל האוויר הישראלי בוויקישיתוף

כללי

עריכה
כתבות מהתקשורת
פיתוח

בחיל האוויר הישראלי

עריכה
ההחלטה על רכישת ה-F-35I
מסירת ה-F-35I לחיל האוויר הישראלי
קליטת ה-F-35I בחיל האוויר הישראלי ובניין הכוח
פעילות מבצעית

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ F35B ‏ – משנת 2015, F-35A ‏– משנת 2016, F-35C ‏– משנת 2018
  2. ^ Lockheed Martin, Fast Facts, www.f35.com
  3. ^ 1 2 יובל אזולאי, ‏מהיר וחמקני: מטוס הקרב ב-120 מיליון דולר שישראל קיבלה, באתר גלובס, 22 ביוני 2016
  4. ^ The ten most expensive military aircraft ever built | Airforce-technology.com, www.airforce-technology.com
  5. ^ "מטוסי F-35 בארצות הברית מתאמנים להתמודד עם איומי הגנ"א חדישים וקטלניים תוצרת רוסיה וסין"
  6. ^ Adam Ciralsky. "Will the F-35, the U.S. Military's Flaw-Filled, Years-Overdue Joint Strike Fighter, Ever Actually Fly?". Vanity Fair. נבדק ב-29 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
    "Fighter plane cost overruns detailed". פוליטיקו. נבדק ב-29 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
    "Flawed F-35 Too Big to Kill as Lockheed Hooks 45 States". Bloomberg.com. 22 בפברואר 2013. נבדק ב-29 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
      גיא רולניק, מי צריך את החמקן - וכמה זה יעלה לנו?, באתר TheMarker‏, 25 ביוני 2016
  7. ^ תבנית:אתר Air&Space Forces Magazine
  8. ^ 1 2
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
    סוג לא תואם [ 3 ]           כנס מח"אים הבינלאומי יוצא לדרך - "אנחנו הראשונים בעולם שביצעו תקיפה מבצעית עם ה-F-35", באתר צה"ל, 22 במאי 2018
  9. ^ 1 2
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
    סוג לא תואם [ 3 ]           כך יירט צה"ל את המל"טים האיראניים בדרכם לישראל, באתר צה"ל, 6 במרץ 2022
  10. ^ שי לוי, ‏מוריד עדכון ותוקף באיראן: הסימולטורים של טייסי החמקן, באתר ‏מאקו‏, 30 באפריל 2021
  11. ^ Gorman, Siobhan. "Computer Spies Breach Fighter-Jet Project". The Wall Street Journal, 21 April 2009. Retrieved 29 March 2010.
  12. ^ Jeffrey J. Harris, F-35 Flight Control Law Design, Development and Verification, American Institute of Aeronautics and Astronautics
  13. ^ 1 2 דרור מרום, ‏ישראל שילמה 20 מיליון דולר להצטרפות לפרויקט מטוס התקיפה האמריקני JSF, באתר גלובס, 29 ביולי 2003
  14. ^ 1 2 שי לוי, ‏3 חמקנים חדשים לחיל האוויר: טרם נחתמה הזמנה נוספת, באתר ‏מאקו‏, 9 בנובמבר 2022
  15. ^   בלומברג, הפנטגון לא מרוצה מפיתוח ה-F35: "לא מספק את הסחורה", באתר TheMarker‏, 25 באוגוסט 2016
  16. ^ קרולין גליק, ‏חבילה עוברת: המרוויחה העיקרית מהסכם הסיוע היא לוקהיד-מרטין, באתר מעריב אונליין, 29 ביולי 2016
  17. ^   חגי עמית, האם ישראל שילמה יותר מדי על מטוסי ה-F-35? מאות המיליונים שאפשר היה לחסוך, באתר TheMarker‏, 3 בספטמבר 2017
  18. ^ רויטרס, צפו ב-F35 - המטוס שיעלה לארה"ב 1.45 טריליון דולר, באתר TheMarker‏, 29 במרץ 2012
  19. ^ לראשונה: החמקן שנוחת אנכית בפעילות מבצעית, באתר ynet, 28 בספטמבר 2018
  20. ^ תאונה של מאה מיליון דולר: התרסקות ראשונה של מטוס ה-F-35, באתר וואלה, 29 בספטמבר 2018
    הארץ, לראשונה מאז שהושק: מטוס F-35 התרסק בטיסת אימון בארה"ב, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2018
  21. ^ ynet, מטוס קרב בריטי, מסוג F-35, התרסק בים התיכון: "לא פעולה עוינת", באתר ynet, 17 בנובמבר 2021;
    ynet, עולה על הרמפה, ונופל: תיעוד התרסקות ה-F35 הבריטי בים התיכון, באתר ynet, 30 בנובמבר 2021
  22. ^ דרור מרום, ‏לוקהיד-מרטין נקלע לקשיים בפיתוח מטוס התקיפה העתידי של חיל האוויר האמריקני, באתר גלובס, 11 בפברואר 1999
    רן דגוני, וושינגטון, ‏משרד הביטחון החל בתכנון עיסקת המטוסים הבאה בהיקף 2 מיליארד ד', באתר גלובס, 17 ביוני 1999
  23. ^ נתן גוטמן, ישראל במירוץ להצטרף לפיתוח מטוס הקרב המשולב, באתר הארץ, 2 ביולי 2002
  24. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏נחתם הסכם על שילוב ישראל בפרוייקט מטוס הקרב העתידי JSF; העלות לישראל: עשרות מיליוני ד', באתר גלובס, 13 בפברואר 2003
  25. ^ אמנון ברזילי, ישראל תקבל את מטוסי האף-35 החל ב-2012, באתר הארץ, 20 ביוני 2003
  26. ^ דרור מרום, ‏חיל האוויר הישראלי עומד להצטייד ב-100 מטוסי קרב העתיד מדגם JSF, באתר גלובס, 7 באוגוסט 2003
  27. ^ אמנון ברזילי, ‏ראש להק ציוד בחי"א תא"ל זאב שניר: ישראל תרכוש כ-100 מטוסי קרב ב-5 מיליארד ד', באתר גלובס, 21 ביוני 2006
  28. ^ אמיר אורן, חיל האוויר בוחן רכישת 100 מטוסי קרב מדגם אף-35; מחיר מטוס נאמד ב-50 מיליון דולר, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2006
  29. ^ יובל אזולאי, ישראל רוצה לרכוש מארה"ב מטוסי חמקן מדגם אף-35, באתר הארץ, 23 במאי 2008
    נטשה מוזגוביה וסוכנויות הידיעות, הפנטגון אישר מכירת 25 מטוסי קרב לישראל, באתר הארץ, 23 במאי 2008
  30. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏בעסקת מיליארדים תרכוש ישראל מארה"ב עד 75 מטוסי אף 35; מטוסי הדור הבא של חיל האוויר, באתר גלובס, 1 באוקטובר 2008
  31. ^ עמוס הראל, מטוסי אף-35 ראשונים יגיעו לארץ בסוף 2016, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2012
  32. ^ 1 2 יובל אזולאי, ‏היקף הרכש מהתעשיות הישראליות למטוסי החמקן: כ-1.75 מיליארד דולר, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2019
  33. ^ גילי כהן, נחתמה העסקה לרכישת 14 מטוסי אף-35 נוספים לצה"ל, באתר הארץ, 22 בפברואר 2015
      אורה קורן, משרד הביטחון חתם על רכישת 14 מטוסי F-35 בכ-3 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 22 בפברואר 2015
  34. ^
    מורן אזולאי ואיתמר אייכנר, הקבינט אישר פה אחד לרכוש עוד מטוסי F-35, באתר ynet, 27 בנובמבר 2016
  35. ^   גילי כהן, ישראל חתמה על עסקה לרכישת 17 מטוסי אף-35 נוספים, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2017
  36. ^   אבי בר-אלי, "קושי משפטי משמעותי ביותר": האזהרה של מנדלבליט נגד מימון ה-F35, באתר TheMarker‏, 7 בפברואר 2021
  37. ^   אבי בר-אלי, המדינה מודה: רכש מטוסי החמקן אושר למרות התנגדות כ"ץ והסתייגות מנדלבליט, באתר TheMarker‏, 21 באפריל 2021
  38. ^   אבי בר-אלי, יסתפקו ב"כרטיס צהוב": בג"ץ לא יתערב במימון מטוסי ה-F-35, באתר TheMarker‏, 11 באוגוסט 2021
  39. ^   משרד הביטחון ירכוש טייסת 'אדיר' (F-35) שלישית, באתר צה"ל, 2 ביולי 2023.
  40. ^ מאת דרור מרום, ‏אלביט מערכות נבחרה לספק כוונת קסדה למטוסי JSF בארה"ב, באתר גלובס, 10 באוגוסט 1999
    ידיעות אחרונות: אלביט מערכות תשתתף בפרויקט האף-35; צפויה להכנסות של 100–200 מיליון דולר, באתר גלובס, 28 באוקטובר 2001
  41. ^ דרור מרום, ‏תדיראן-קשר נבחרה לספק מערכות קשר ל-JSF, מטוס הקרב העתידי של ארה"ב, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2002
  42. ^   אורה קורן, התעשייה האווירית חתמה על חוזה עם לוקהיד מרטין לייצור כנפיים ל-F-35, באתר TheMarker‏, 23 באפריל 2013
  43. ^ הלל ביטון רוזן, איתות לאיראן: חיל האוויר ביצע ניסוי הטלת פצצות חודרות בונקרים, באתר עכשיו 14, 19 ביולי 2023.
  44. ^ מטוסי ה"אדיר" הוכשרו לשימוש מבצעי, אתר צה"ל, 6 בדצמבר 2017
  45. ^ אמיר בוחבוט‏, טבילת האש של מטוס ה-F-35: פעילות מבצעית ראשונה לחמקן המתקדם, באתר וואלה, 14 במרץ 2018
  46. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
    סוג לא תואם [ 3 ]           מערכת אתר צה"ל, טייסת "אריות הדרום" נפתחה בטקס חגיגי בבסיס "נבטים", באתר צה"ל, 16 בינואר 2020
  47. ^ שירה פיינסקי ודור פלקוביץ, ‏"אדיר" ממוכשר לניסויי טיסה ייחודי מסוגו נקלט במנ"ט, באתר חיל האוויר הישראלי, 11 בנובמבר 2020
  48. ^ שירה פיינסקי ויסמין דרור, ‏אדירה: טייסת 117 נפתחה מחדש, באתר חיל האוויר הישראלי
  49. ^ טל לב רם, ‏מפקד חיל האוויר: תקפנו עם מטוס "האדיר" פעמיים - הראשונים בעולם, באתר מעריב אונליין, 22 במאי 2018,
    יואב זיתון, מפקד חיל האוויר: "אנחנו הראשונים בעולם שתקפו עם F-35", באתר ynet, 22 במאי 2018
  50. ^   הוסרו ההגבלות בכל הארץ, הלימודים מתקיימים כסדרם, באתר צה"ל, 10 במאי 2021
  51. ^ יואב זיתון, הותר לפרסום: צה"ל יירט כטב"מים איראניים נושאי אקדחים בדרכם לעזה, באתר ynet, 6 במרץ 2022,
    אמיר בוחבוט‏, הותר לפרסום: מטוס F-35 יירט שני כלי טיס חמושים מאיראן לפני שנה, באתר וואלה, 6 במרץ 2022.
  52. ^   מהבילוי של שישי לתקיפה שהחלה את המבצע: טייסי ה-F-35 מדברים, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:51), 18 באוגוסט 2022
  53. ^   כך יורטו מטרות עוינות ע"י מטוס ה"אדיר" ומערכת ההגנה "חץ", באתר צה"ל, 2 בנובמבר 2023.
  54. ^ 1 2 יואב זיתון, טייסי ה-F-35 שתקפו מצפון לביירות, וחתומים על היסטוריה עולמית: "התרגשתי בקוקפיט", באתר ynet, 17 במרץ 2024.
  55. ^ יואב זיתון, ליאור בן ארי, סוכנויות הידיעות, 6 טילים מ-F-35, ליד שגרירות קנדה: כך חוסל הבכיר האיראני ב"פגישה סודית" עם אנשי הג'יהאד, באתר ynet, 1 באפריל 2024.
  56. ^ https://www.theaustralian.com.au/special-reports/f35as-to-come-late-but-with-upgrades/news-story/227795935a24135c2d7c8103492a83bc
  57. ^ חה"א האוסטרלי: מטוסי F-35 הוכרזו כבעלי כשירות מבצעית, באתר ישראל דיפנס
  58. ^ שי לוי, ‏מקיפות אותה בחמקנים: השכנות של רוסיה מתחמשות ב-35-F, באתר ‏מאקו‏, 3 באוקטובר 2023
  59. ^ יפן, באתר F35
  60. ^   הארץ, מטוס F-35 של יפן התרסק באוקיינוס השקט - הטייס נעדר, באתר הארץ, 11 באפריל 2019
  61. ^ 송상호, S. Korea's Air Force completes deployment of 40 F-35A fighters: sources, Yonhap News Agency, ‏27 בינואר 2017
  62. ^ סוכנויות הידיעות, ממשלת קנדה ביטלה ההזמנה למטוסי F-35: יקרים מדי, באתר TheMarker‏, 8 בדצמבר 2012
  63. ^ דן ארקין, ‏קנדה החליטה: מטוס הקרב הבא יהיה החמקן F-35 של לוקהיד מרטין, באתר "IsraelDefense"‏, 30 במרץ 2022
  64. ^ דן ארקין, ‏שווייץ חתמה על החוזה לרכש 36 מטוסי קרב F-35, באתר "IsraelDefense‏", 20 בספטמבר 2022
  65. ^ ארנון שוורצמן, ‏גרמניה הודיעה רשמית על רכש 35 חמקנים ב-8 מיליארד דולר, באתר ‏מאקו‏, 25 בדצמבר 2022
  66. ^   נעה לנדאו, יניב קובוביץ ויהונתן ליס, נתניהו אישר לארה"ב למכור מטוסי F-35 לאמירויות; גנץ הבהיר: המו"מ הוסתר ממני, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2020
  67. ^ רויטרס והארץ, איחוד האמירויות הודיעה על השעיית עסקת מטוסי האף-35 עם ארה"ב, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2021
  68. ^ סוכנויות הידיעות, טורקיה מסולקת מה-F-35: "נזק בלתי הפיך ליחסים עם ארה"ב", באתר ynet, 18 ביולי 2019
  69. ^ טייס בריטי נטש מטוס F-35, באתר Israel Defense, ‏18 בנובמבר 2021
  70. ^ שלושה מטוסי F-35 "אדיר" נחתו בארץ, יצטרפו לצי של חיל האוויר, באתר www.israelhayom.co.il



אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לוקהיד_מרטין_F-35_לייטנינג_II&oldid=40087840"