ישראל שוחט

ישראל שוחט (30 בינואר 1886, ליסקובו, חבל גרודנה, כיום בבלארוס – 7 ביולי 1961) היה מחלוצי העלייה השנייה, ממקימי ארגון בר גיורא והמנהיג המקובל על חברי אגודת השומר עד לפירוקה, חבר בגדוד העבודה, ממנהיגי הארגון החשאי "הקיבוץ" ופעיל בתנועת העבודה הישראלית.

ישראל שוחט

לידה	30 בינואר 1886 ליסקובו, הורדנה, בלארוס
פטירה	7 ביולי 1961 (בגיל 75) תל אביב-יפו, ישראל
תאריך עלייה	1904
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת איסטנבול
בת זוג	מניה שוחט (1908-1961)
השתייכות	בר גיורא השומר ההגנה
תקופת הפעילות	1907–1934 (כ־27 שנים)
תפקידים בשירות
מפקד השומר
תפקידים אזרחיים
מקים אגוד הכדורגל הפועל, יועץ משפטי למשרד המשטרה

שלט רחוב על שמם של מניה וישראל שוחט, שכונת רמת אביב, תל אביב

ביוגרפיה

ישראל שוחט נולד בליסקובו שבפלך גרודנו באימפריה הרוסית, למשפחה עשירה, בעלת אדמות, בה קיבל חינוך מסורתי. אימו נפטרה כשהיה כבן 9–10 ולאחר שאביו, דב שוחט, נישא בשנית, עברה המשפחה להתגורר בגרודנו. כשגדל נסע ללמוד בבית הספר הגבוה ללימודי מסחר בוורשה. לאחר מכן למד אגרונומיה בגרמניה במשך מספר חודשים, אך הפסיק את לימודיו כיוון שהשתוקק לעלות לארץ ישראל.

פועלו בארץ והקמת ארגון בר גיורא והשומר

כבר בגרודנה היה ישראל שוחט חבר באגודת פועלי ציון ובארגון ההגנה העצמית בעיר. ב-1904 עלה לארץ ישראל ביחד עם אחיו, אליעזר שוחט. ישראל שוחט טען כי על היהודים להגן על עצמם ולא למסור את השמירה על יישוביהם בידי הערבים, כפי שהיה נהוג אז. כשהגיע ארצה, עבד בפתח תקווה כחקלאי וביקבי ראשון לציון. בשנים 1904–1906 עבד כמזכיר בבית הספר בשפיה שהוקם למען יתומי פרעות קישינוב, שם למד על הקשר בין עבודה עברית לבין הגנה על המתיישבים היהודים. ב-1905 היה שוחט לאחד ממקימי מפלגת "פועלי ציון" בארץ ישראל, והשתלב בהנהגתה. יחד עם דוד בן-גוריון חיבר את מצעה הראשון של המפלגה, מצע רמלה.

ב-1907 נבחר כציר מפלגתו לקונגרס הציוני השמיני בהאג יחד עם יצחק בן-צבי. ב-1904–1905 הקים שוחט גרעין בשפיה, אך רק לאחר שחזר מהקונגרס בהאג, הקים ביחד עם יצחק בן-צבי את ארגון "בר גיורא" במהלך ועידה של "פועלי ציון". שוחט פעל בתחום הביטחוני של הארגון ונבחר להיות מפקדו. חברי הארגון התרכזו בחוות סג'רה. רובם היו חברי הקולקטיב שייסדה מניה שוחט. ב-1908 נישאו ישראל ומניה שוחט, ובסג'רה הכניס ישראל את מניה בסוד קיומו של "בר גיורא". לאחר הצלחתו של ארגון "בר גיורא" הורחבה הפעילות וחבריו הקימו ב-1909 את ארגון "השומר" ובחרו את שוחט להיות מנהיגו. בנוסף, הוא יזם את הקמתו של "לגיון העבודה", אך זה פורק לאחר כשנה.

היציאה לגלות והמשך עשייה פוליטית

ב-1912 נסע ללמוד משפטים בקושטא יחד עם יצחק בן-צבי ודוד בן-גוריון, שם המשיך במקביל ללימודיו בפעילות ציבורית בקרב צעירים על מנת לקרבם לציונות. בעת שהותו שם יצר קשר עם שר המלחמה הטורקי והציע להקים יחידה צבאית יהודית שתגן על ארץ ישראל, אך הצעה זו לא יצאה לפועל. ב-1914 חזר ישראל שוחט ארצה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. הוא פעל למען הטורקים מכיוון שראה בכך הזדמנות לגייס יהודים להתנדב להגן על הארץ, אך הטורקים שחשדו בכוונותיו הגלו אותו לטורקיה.

עם שובו מהגלות ב-1919 הצטרף, כמו רוב חבריו מ"פועלי ציון" ו"השומר", ל"אחדות העבודה". הוא השתתף בפעילות המפלגתית אולם מעמדו לא היה כפי שהיה בימי הקמת "בר גיורא" ו"השומר", והוא לא השתלב בצמרת המפלגה, בה עמדו דוד בן-גוריון, ברל כצנלסון ויצחק טבנקין.

ב-1920 היה בין מייסדי גדוד העבודה, ולאחר פירוק "השומר" ב-1921 היה ממייסדי הארגון החשאי "הקיבוץ", בעקבות חוסר שביעות רצון מהתנהלות ארגון ההגנה שזה עתה נוסד. במאורעות מאי 1921 הוא היה בין הראשונים שארגנו את אנשי "השומר" לשעבר להגן על פתח תקווה המותקפת. שוחט היה מהבודדים באחדות העבודה שהחזיקו בעמדה אנטי-בריטית. ב-1926 הוא נסע יחד עם כמה מפעילי הארגון, בהם מנחם אלקינד, לברית המועצות, על מנת לגייס תמיכה למפעל הציוני, מבלי שקיבל לכך אישור מהמפלגה. הדבר הביא להוקעתם על ידי המפלגה, ולפירוק ארגון "הקיבוץ" ב-1927.

במאורעות תרפ"ט, נוכח קשייה של "ההגנה" להתמודד עם התקפות הערבים, התגייסו אנשי "הקיבוץ" ו"השומר" לשעבר לעזרתה והשתתפו בהגנת הגליל. בעקבות זאת חודשו קשריו של שוחט עם בן-גוריון. ב-1930 סופח שוחט למרכז הפועל, שם היה מהדמויות המרכזיות ותרם לו רבות יחד עם אשתו מניה ואחרים, אולם ב-1934, בעקבות חשש של הנהגת "ההגנה" מהקמתו של ארגון חשאי נוסף כמו "הקיבוץ", הופסקה עבודתם של שוחט וחבריו.

בשנות ה-30, על פי הצעת הסוכנות היהודית, מונה ישראל שוחט ליושב ראש אגודת "הקלוב הארצישראלי לתעופה", אשר כונתה באותו זמן "מועדון הגמל המעופף" (כינוי שהוצע על ידי שוחט). הוא היה ממקימי "האגודה לידידות יהודית-ערבית", אירח חיילים בריטים ששהו בארץ וקירבם לנושא היהודי והציוני, וסייע לשוטרים העבריים ובני משפחתם. בנוסף עזר לאמנים ולתיאטרון "הבימה".

עם הקמת מדינת ישראל מונה ישראל שוחט להיות היועץ המשפטי של השר בכור-שלום שטרית, שניהל את המשרד לענייני מיעוטים והיה עמו בקשרי ידידות. ב-1949, כאשר שטרית מונה לתפקיד שר המשטרה, הוא מינה שוב את ישראל שוחט ליועץ המשפטי למשרד. ב-1952 קודם שוחט לממונה על משרד המשטרה וכיהן בתפקיד עד מותו.

ב-7 ביולי 1961 נפטר ישראל שוחט בתל אביב, מספר חודשים לאחר מותה של אשתו מניה. הוא נקבר לידה בחלקת "השומר" בבית הקברות בכפר גלעדי.

משפחתו

לישראל ומניה נולדו בן בשם גדעון שוחט (גדע), אשר שירת כטייס בחיל האוויר, ובת בשם ענה. נכדתו אלונה, בתו של גדעון, נישאה לאריק איינשטיין.

לקריאה נוספת

מקורות

• מחיינו, כתב העת של גדוד העבודה, תרפ"א-תרפ"ט 1921- 1929. (מהדורה מודפסת, 1970- 1973, בהוצאת יד טבנקין).
• מזכרונות אלכסנדר זייד, מחייו של אחד מאנשי "השומר", מתוך: אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל חלק שני, הוצאת המחלקה לענייני הנוער של ההסתדרות הציונית, תש"ז (1947) עמ' 834.
• יהודה ריינהרץ, שולמית ריינהרץ, מוטי גולני [עורכים], עם הזרם ונגדו, מניה שוחט, איגרות ותעודות 1909- 1960, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשס"ה-2005.
• יעקב יערי-פולסקין, חולמים ולוחמים.
• ברכה חבס, אליעזר שוחט [עורכים], העלייה השנייה, הוצאת עם עובד, תל אביב תש"ז.
• שלמה קפלנסקי [עורך], קובץ השומר, תעודות, זכרונות ודברי הערכה, הוצאת ארכיון העבודה, תל אביב תרצ"ז.
• יצחק בן-צבי, ספר השומר - דברי חברים, דביר ומשרד הביטחון, תל אביב תש"ך.
• גרשון גרא, אנשי השומר בחייהם ובמותם, הוצאת משרד הביטחון, 1991.

מחקרים

• יצחק בן-צבי (עורך עם אחרים), ספר השומר, הוצאת דביר, תשי"ז 1957.
• בן-ציון דינור (עורך עם אחרים), ספר תולדות ההגנה, א, א-ב, מערכות, תשט"ו 1954.
• גרשון גרא, השומר, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב 1985.
• ישראל ברטל, זאב צחור, יהושע קניאל (עורכים), העלייה השנייה, א-ג (מחקרים, מקורות, אישים), הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשנ"ח.
• יעקב גולדשטיין, בדרך אל היעד, "בר-גיורא" ו"השומר" 1907 -1935, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב תשנ"ד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ישראל שוחט בוויקישיתוף

• ישראל שוחט (1886-1961), דף שער בספרייה הלאומית