חינוך חובה הוא מונח המתייחס לתקופת הזמן שבה מחויב כל אדם להקדיש לחינוך והנקבעת בחוק. יש מדינות המחייבות כי התלמיד ישהה בתקופת חינוכו בבית ספר רשום ואחרות המתירות אף חינוך ביתי.

רקע היסטורי

עריכה

חינוך חובה היה מקובל בימי קדם, אם כי הוא לא היה מיועד לכלל האוכלוסייה אלא רק לילדים שגדלו במסגרת של בית מלוכה, ארגון צבאי או מוסד דתי.

אפלטון היה הראשון שניסח תפיסה מגובשת של חינוך חובה, בספרו "המדינה". על פי הפוליטיאה של אפלטון, נדרש חינוך אידיאלי לגידול אזרחים אידיאליים, וכך הוא כתב: ”עלינו מוטל, אפוא", אמרתי אני, "על מייסדי המדינה, להכריח את בעלי התכונה הטבעית המעולה שיגיעו לאותו מדע שקודם קראנו לו הגדול שבמדעים, יראו את הטוב ויעלו אותה עלייה;”[1] בתקופת הרנסאנס אומצו רעיונותיו של אפלטון בתרבות המערבית לאחר שכתביו תורגמו ללטינית בידי מרסיליו פיצ'ינו. ז'אן-ז'אק רוסו, בן המאה ה-18 אף הוא מפנה לרעיונותיו של אפלטון בספרו רב-ההשפעה אמיל, או על החינוך.

בספרטה ילדים בני 6–7 עזבו את בית משפחתם ונשלחו לבתי ספר צבאיים בהם קיבלו חינוך קפדני. בהגיעם לגיל 18 עד 20 היה על הגברים הספרטנים לעמוד במבחני כושר, יכולת צבאית וכישורי מנהיגות. כישלון במבחנים אלה מנע מן התלמיד להתקבל כאזרח בספרטה.

בתקופת בית שני בארץ ישראל קבע הכהן הגדול יהושע בן גמלא תקנה לפיה ילדים יחלו חינוך חובה החל מגיל שש או שבע.[2]

בשנת 1616 חוקקה המועצה המלכותית של סקוטלנד את תקנת בתי הספר (אנ') בה נקבע כי יוקמו בתי ספר המיועדים לתושבים בכל אזור של כנסיית רובע. בשנת 1633 נחקק בפרלמנט הסקוטי חוק החינוך (אנ'), בו נקבע כי מימון בתי הספר ימומש באמצעות מס מקרקעין.

חינוך חובה במדינות העולם

עריכה

הרשימה הבאה מדגימה את ההבדלים בין החקיקה במדינות שונות ביחס לחינוך חובה.

מדינה טווח גיל
תחתון
טווח גיל
עליון
הערות
ארגנטינה  ארגנטינה 6 18 אין
אוסטרליה  אוסטרליה 5 16/17[3] קיימים הבדלים בטווח הגיל העליון לחינוך חובה בין המדינות השונות בפדרציה של אוסטרליה. בנסיבות של עבודה במשרה מלאה ניתן לקצר את תקופת חינוך חובה.
אוסטריה  אוסטריה 6 15 חינוך חובה הוא במשך תשע שנים בלבד בהן התלמיד נדרש ללמוד במסגרת בית ספר.
בלגיה  בלגיה 6 18 החוק מחייב חינוך חובה בלבד, אין חובת לימוד במסגרת בית ספר.
ברזיל  ברזיל 7 14
קנדה  קנדה 6 16 חוץ מאונטריו וניו ברנזוויק שם חינוך חובה הוא עד גיל 18. בחלק מן הפרובינציות האחרות בקנדה ניתן לקבל פטור מחינוך חובה בגיל 14.
הרפובליקה העממית של סין   סין 6 15
קפריסין  קפריסין 5 15 תחילת חינוך חובה בשנה אחת בגן ילדים.[4]
מצרים  מצרים 6 14
פינלנד  פינלנד 7 15 ניתן להתחיל את תקופת חינוך חובה שנה, יותר או פחות מגיל 7. תקופת חינוך חובה מסתיימת עם תום הלימודים בחטיבת הביניים לאחר לפחות תשע שנות לימוד.
צרפת  צרפת 6 16
גרמניה  גרמניה 6 16 קיימים הבדלים לעניין גיל חינוך חובה בין מדינות גרמניה.[5][6]
האיטי  האיטי 6 11 חוקת האיטי קובעת חינוך חינם, אולם גם בבתי הספר הציבוריים נגבה שכר לימוד.
הונג קונג  6 17 חוקי הונג קונג קובעים חינוך חינם ל-12 שנה, להוציא בתי ספר פרטיים, או כאלה המקבלים תמיכה ממשלתית.
הונגריה  הונגריה 3 16 מאז שנת 2015 חינוך חובה חל החל מגיל 3, אולם ניתן לקבל פטור מחובה זה לאור התפתחות הילד.[7][8]
הודו  הודו 6 14 חוק חינוך חובה חינם נחקק בהודו באוגוסט 2009 וקבע את טווח הגילאים לחינוך חובה.
אינדונזיה  אינדונזיה 6 15
ישראל  ישראל 3 18 חוק לימוד חובה אינו נאכף עד גיל 5.
איראן  איראן 6 12[9]
איטליה  איטליה 6 16
ג'מייקה  ג'מייקה 5 16 אף שהחוק קובע כי הורים עלולים לעמוד לדין על הזנחת ילדיהם אם הם מונעים מהם חינוך, החוק אינו נאכף.
יפן  יפן 6 15
מלזיה  מלזיה 6 12[10]
מקסיקו  מקסיקו 6 14
מרוקו  מרוקו 6 15
הולנד  הולנד 5 18 אף שיש אפשרות לתלמידים לסיים את תוכנית לימודיהם מוקדם יותר לאחר עמידה בבחינות.
נורווגיה  נורווגיה 6 15 קטינים מחויבים בעשר שנות חינוך (לימודים, לאו דווקא במסגרת בית ספר), שבע שנים ברמת בית ספר יסודי ושלוש שנים ברמת חטיבה תחתונה.[11]
פולין  פולין 7 18
פורטוגל  פורטוגל 6 18 החוק מחייב כל קטין המתגורר בפורטוגל במשך יותר מארבעה חודשים ללכת לבית ספר. חינוך ביתי אפשרי לאחר הרשמה בבית ספר והתייצבות לבחינות בכל רבעון.
רוסיה  רוסיה 6 17 תלמיד רשאי לעזוב את מערכת החינוך לאחר גיל 15 באישור הוריו והרשויות המקומיות.[12]
סלובניה  סלובניה 6 15
סינגפור  סינגפור 7 15[13] על פי החוק משנת 2000, ילדים עם צרכים מיוחדים, או ילדים עם אישור לחינוך ביתי, פטורים מהוראות החוק. אולם בשנת 2016 הכריזה ממשלת סינגפור כי החוק יורחב ויכלול גם ילדים עם צרכים מיוחדים בדרגת חומר בינונית וגבוהה, זאת החל משנת 2019.
ספרד  ספרד 6 16
סוריה  סוריה 6 15 תוכנית חינוך חובה כוללת בדרך כלל תשעה כיתות לימוד.
שוודיה  שוודיה 7 16[14]
שווייץ  שווייץ 6 15/16 עם הבדלים קטנים בין הקנטונים.
טאיוואן  טאיוואן 7 18
טורקיה  טורקיה 6 18
הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת 5[15] 18[16] התלמיד חייב להקדיש את מלוא זמנו ללימודים, אולם אין חובת התייצבות בבית ספר.
ארצות הברית  ארצות הברית 6 17 קיימים הבדלים בין מדינות שונות. תחילת חינוך חובה נעה בין גילאי 5 עד 8 וסיום חינוך חובה בין גילאי 15 עד 18.[17]
אורוגוואי  אורוגוואי 6 14
זימבבואה  זימבבואה 6 16 חינוך חובה כולל בדרך כלל 11 שנות לימוד.

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ כתבי אפלטון (תרגום יוסף ג. ליבס), פוליטיאה ז' [519]
  2. ^ בבא בתרא, כא א'
  3. ^ Schools in Australia
  4. ^ http://www.highereducation.ac.cy/en/educational-system.html
  5. ^ de:Schulpflicht#Heutige Rechtslage
  6. ^ "Where home schooling is illegal". BBC News. 22 במרץ 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ http://unesdoc.unesco.org/images/0022/002299/229933E.pdf
  8. ^ Hungary lowers mandatory school age to three
  9. ^ "نگرش مردم ایران به تحصیل زنان در دانشگاه منفی تر شده است". BBC Farsi.
  10. ^ "Pelaksanaan pendidikan wajib di peringkat rendah 2003" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2014-10-14. נבדק ב-2016-11-14.
  11. ^ "About Education in Norway" (PDF). udir.no. Foreign Ministry of Norway. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-27. נבדק ב-14 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Federal law of Russia "On education", article 19.6
  13. ^ "COMPULSORY EDUCATION ACT (CHAPTER 51)". Singapore Statutes Online.
  14. ^ Hans Högman. "Den svenska skolans historia" (בשוודית). Hasses hemsida. נבדק ב-6 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Education Act 1996 s8". נבדק ב-6 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Education leaving age". Politics.co.uk. נבדק ב-15 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Age range for compulsory school attendance and special education services, and policies on year-round schools and kindergarten programs.. Retrieved 28 November 2009.