זבולון

זְבוּלוּן הוא בנו העשירי של יעקב, ובנה השישי של לאה, המהווה את השבט השישי משבטי ישראל. לפי ספר היובלים, נולד ב-ז' בתשרי ב'קצ"ח (2,198 לבריאת העולם, 1562 לפנה"ס) ומת בן מאה ועשר שנים.

זבולון

לידה	פדן ארם
פטירה	מצרים העתיקה
אב	יעקב
אם	לאה
בן או בת זוג	נעמה
צאצאים	סרד, אֵלוֹן, יחלאל
מספר צאצאים	3

סרטוט פורטוגזי

השם זבולון

לפי התורה שמו של זבולון ניתן על ידי אמו, משני טעמים – משום שהוא מעין מתנה טובה (זבד טוב) ומשום שיעקב בעלה יכבד אותה על כך שילדה לו בן נוסף:

וַתַּהַר עוֹד לֵאָה, וַתֵּלֶד בֵּן-שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב.
וַתֹּאמֶר לֵאָה: זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב!
הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי, כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים -
וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ: זְבֻלוּן

— בראשית, פרשת ויצא

רש"י, אבן עזרא ואחרים מסבירים ש'יִזְבְּלֵנִי' נגזר מהשרש 'זבל', שמשמעותו בית מדור, כמו המופיע במלכים א: 'בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים', ובישעיה, '...מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ'. בהקשר זה, הולדת זבולון מסמלת את תקוות לאה להגיע למעמד האשה הבכירה בתוך בית יעקב.

הפרשנות המחקרית לשם "זבולון" מקשרת אותו למילה הכנענית "זבֻל", במשמעות נישׂא, רם, שנמצאה כתואר לאלים רבים בשירת אוגרית, ובמקרא בשם האל בעל זבֻל ("זבוב" בשיבוש לגנאי), בשם האישיות איזבל, ואף במדרש השם של זבולון: "יזבלני אישי" = ינַשאני אישי.

ברכת יעקב לזבולון

זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן, וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן

— בראשית, מ"ט, י"ג

בברכתו לזבולון מציין יעקב את קרבתו של שבט זבולון לחוף הים, בעוד שנחלתו משתרעת לאורך הגליל התחתון. רצועת החוף הייתה שייכת לשבט אשר. שבט זבולון הגיע בקצהו הצפוני עד צידון שהייתה בעת ההיא עיר נמל מרכזית.

ציון עיסוקו של זבולון במסחר ימי מופיע בספר דברים:

וְלִזְבוּלֻן אָמַר: שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ, וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי-צֶדֶק, כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל

— דברים, ל"ג, י"ח–י"ט

על פי המדרש, בברכת יעקב נקבע כי בני זבולון יהיו חלק משותפות עם בני שבט יששכר: בשותפות זו ידאג שבט זבולון לפרנסה החומרית בעוד שבט יששכר ידאג לרוח בלימוד תורה. ובלשון רש"י: "שהיה זבולן עוסק בפרקמטיא (מסחר) וממציא מזון לשבט יששכר – והם עוסקים בתורה". שותפות כזו שבה צד אחד לומד תודה והאחר מפרנס מכונה גם היום הסכם יששכר וזבולון והיא נמצאת במחלוקת אידאולוגית בין הסוברים שניתן להתנות על שכר בעולם הבא לבין האומרים ששכר העולם הבא לא ניתן למסחר (רב האי גאון).

פירוש נוסף להסכם בין השבטים שם דגש על ההיבט הכלכלי-חברתי של שיתוף הפעולה בין השבטים כך שזבולון ש"שוכן לחוף ימים" אחראי על הסחר הימי ויששכר סוחב על גבו את הפן הלוגיסטי והיבשתי של העסק המשפחתי.

עץ משפחה

עץ משפחה המציג את הדורות הקודמים:

קבר זבולון

קבר זבולון בצידון

בספר הישר מסופר: ”ויקברו את ארונות מטות אבותיהם... איש בנחלת בניו... ואת עצמות יששכר וזבולון קברו אותם בצידון, בחלק אשר נפל לבניהם.” (ספר הישר, סוף ספר יהושע).

בסדר הדורות נזכר בשם "גלילות ארץ ישראל": ”ועצמות יששכר וזבולן בצידון הוא צידון רבה בשפת ים הגדול, וחוץ לעיר קבר זבולן בכיפה ובית הכנסת שם.” (סדר הדורות, שנת ב"א תקי"ד, בשם "גלילות ארץ ישראל").

מקום הקבר נמצא בעיר צידון שבלבנון ואינו נגיש לכניסת ישראלים ואף על פי כן, ביקרו בקבר יהודים מנטורי קרתא בעת משלחת לכנס אנטי ציוני לבנון.

קבר זבולון בגליל

האתר השני ביותר בחשיבות קדושתו, אצל הדרוזים הוא קברו של נבי סבלאן (النّبيّ سبلان) על הר סבלאן שמעל הכפר חורפיש. בין הדרוזים יש המאמינים שזהו קברו של זבולון בן יעקב.

שבט זבולון

ערך מורחב – שבט זבולון

בספר היובלים נזכרת אשת זבולון בשם "נעמה". בני זבולון הם: סרד, אלון ויחלאל.

במסעות המדבר שכן שבט זבולון בדגל מחנה יהודה, יחד עם יהודה ויששכר. בנחלות בני ישראל, נקבע ששבט זבולון ישכון בגליל התחתון. כיום משמש זבולון כשמו של האזור במישור החוף שבין חיפה ועכו. אזור זה אינו חופף במדויק את אזור נחלת שבט זבולון.

ראו גם

• עץ משפחה של דמויות מקראיות – מתרח ועד שלמה
• הסכם יששכר וזבולון
• אגודת יורדי ים זבולון

קישורים חיצוניים

• הרב אליעזר מלמד, תנאי זבולון ויששכר בספרו פניני הלכה

הערות שוליים

תבנית:מעטפת תרשים