ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות

דף זה מציג את רשימת הערכים המומלצים שהופיעו או יופיעו בעמוד הראשי. במועדים מיוחדים מוצג מקבץ ערכים במקום הערך המומלץ.

היום
12 בדצמבר 2024	לסת עליונה של צבי ארצישראלי ממערת מיסליה (התקופה הפלאוליתית התיכונה, כ-200,000 שנה לפני זמננו) ארכאוזואולוגיה או זואוארכאולוגיה היא תחום מחקר המשלב בין ארכאולוגיה וזואולוגיה. התחום עוסק בחקר שרידי בעלי חיים מאתרים ארכאולוגיים, בעיקר עצמות, שיניים, קרניים, קונכיות, קליפות ביצים וכדומה, לצורך הבנת חברות אנושיות קדומות. שרידי בעלי חיים הם ממצא שכיח בחפירות ארכאולוגיות. הם עשויים להעיד על הרכב מזונן של אוכלוסיות קדומות, אופן הכנת המזון, וההקשר התרבותי והחברתי שבו הוא נצרך. בנוסף, שרידי בעלי החיים עשויים לשקף את הסביבה הקדומה ודרכי ניצולה על ידי האדם. המחקר הארכאוזואולוגי משמש לאיתור תפניות מרכזיות באבולוציה של האדם, כגון אכילת בשר, התפתחות הציד והדיג וביות בעלי החיים. בנוסף, הארכאוזואולוגיה תורמת תרומה חשובה להכרת הכלכלה, האקולוגיה, התרבות וחיי הרוח בכל התקופות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה

דצמבר
1 בדצמבר 2024	הפרעת אישיות גבולית היא הפרעה נפשית, שעל פי DSM-5 משתייכת לאשכול ב' של הפרעות האישיות. הפרעת אישיות זאת נקראה בשם 'גבולית' כיוון שבעבר הוגדרה כמבטאת גבול בין נוירוזה לפסיכוזה. אף שהשם בעייתי מבחינת תיאור ההפרעה, הוא נותר ללא שינוי עד היום. ב־ICD 10 היא מוגדרת כ"הפרעת אישיות לא יציבה מבחינה רגשית". הפרעת אישיות גבולית מאופיינת על ידי דפוס נרחב של חוסר יציבות במערכות אישיות בינאישיות. מאפיין מרכזי בהפרעה זו הוא חוסר יציבות בתחושת העצמי ובמצבי הרוח, המתבטא בדרך כלל בתגובות רגשיות אינטנסיביות במיוחד, והפגנה של כעס פתאומי או רגזנות פתאומית שאינה מותאמת לסיטואציה. תגובות אלה בדרך כלל מופיעות אצל הסובלים מההפרעה כאשר הם פוגשים גירוי המתפרש על ידם כדבר מאיים שמתקשר לנטישה, דחייה, בדידות, ביקורת, או כישלון. תגובות נוספות העשויות להופיע הן של נסיגה חברתית והתנהגות אובדנית. אנשים עם הפרעת אישיות גבולית סובלים מהפרעות בולטות ועיקשות בדימוי העצמי או בתחושת העצמי, ועשויים להתקשות לדעת מה הם הדברים אותם הם מעריכים, במה הם מאמינים, מעדיפים, או נהנים, ועשויים להרגיש כאילו אינם קיימים. לעיתים קרובות הם אינם בטוחים לגבי מטרותיהם ארוכות הטווח במערכות יחסים או במסגרת העבודה, ועשויים לבסס את זהותם האישית על אחרים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 בדצמבר 2024	היווצרות הקרע בגלימה הפנימית (בלבן) וזרימת הדם לתוך הגלימה האמצעית (בצהוב) בתירת אבי העורקים היא מצב רפואי מסכן חיים של היווצרות קרע בגלימה הפנימית של אבי העורקים. כתוצאה מקרע זה חודר דם לתוך דופן אבי העורקים ומפריד את הגלימה הפנימית מן השכבות החיצוניות בדופן, תוך שהוא יוצר בה חלל מדומה של זרימת דם. הסכנה במצב זה היא חסימת עורקים המסתעפים מאבי העורקים, וכן התפתחות של אי-ספיקה של מסתם אבי העורקים וטמפונדה לבבית. הביטוי האופייני של בתירה של אבי העורקים הוא הופעה פתאומית של כאב עז וחד בחזה. הבדלי לחץ דם בין הגפיים או היעדר דופק בגפיים עלולים לרמז על איסכמיה של איברים. אישוש האבחנה של בתירה מבוצע בבדיקות דימות רפואי, שהשכיחות בהן הן טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ואקוקרדיוגרפיה. הטיפול בבתירת אבי העורקים תלוי במעורבות של אבי העורקים העולה. בתירה במקטע זה מחייבת טיפול מידי בניתוח להסרת קטע הגלימה הקרוע ובנייה מחדש של אבי העורקים תוך שימוש בשתל סינתטי. בבתירה המוגבלת לאבי העורקים היורד עיקר הטיפול הוא טיפול תרופתי להורדת לחץ הדם, אולם הולך ועולה השימוש בהכנסת תומכן בצנתור. למרות הטיפול, עדיין קיימת תמותה לא מבוטלת כתוצאה מבתירה של אבי העורקים וסיבוכיה. בתירת אבי העורקים תועדה לראשונה ב-1760 בנתיחה שלאחר המוות של ג'ורג' השני, מלך בריטניה. בשנת 1802 טבע ז'אן פייר מונואר את המונח בתירת אבי העורקים, אולם ב-1819 טבע ממציא המסכת, רנה לאנק, את המונח "מפרצת בותרת", אשר הפך שגור לתיאור המחלה. לימים התברר שזהו שם מטעה, שגם פגע בהבנת מנגנון התפתחות המחלה, מאחר שאין הכרח שמפרצת תהיה בבסיסה של בתירת אבי העורקים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 בדצמבר 2024	תחילת הקרובה 'ויאהב אומן', מקושטת ומאוירת, מתוך מחזור ליפסיא, מחזור כתב יד מן המאה ה-14. וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן היא קרובת י"ח (פיוט המקדיש קטע אחד עבור כל אחת מברכות חזרת הש"ץ) המיועדת לתפילת שחרית של פורים, שחוברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי בן המאה השביעית רבי אלעזר בירבי קליר. תוכני הקרובה עוסקים בסיפור מגילת אסתר ונס פורים, תוך הזדקקות מרובה למדרשי חז"ל על המגילה. לשון הפיוט היא מייצגת נאמנה של הסגנון הקלירי החידתי, ולעיתים אף מובאת כדוגמה לסגנון זה. בין הגורמים היוצרים את הסגנון החידתי בקרובה הם השימוש במילים ספורות על מנת לרמוז לקטעים שלמים במדרש או במגילה; הלשון הפייטנית שלו, הכוללת חידוש פעלים ושמות, שימוש רב בצורות מקוצרות (דוגמאות: הֶגֶן הנגזר מ"הגונה", חַל במקום "חילל") והצמדת אותיות שימוש לפעלים (לדוגמה, כְּחָז כקיצור ל"כאשר חזה"); והעדפת השימוש בכינויים על מנת לרמוז לדמויות, במקום להשתמש בשמותיהן. כל המאפיינים הללו באים לידי ביטוי בצורה נרחבת בקרובה (ובפיוטים קליריים רבים). בכתיבת הקרובה בנה הפייטן מבנה מורכב במיוחד, המקצה מחרוזת אחת לכל ברכה ומשלב – לצד אקרוסטיכון אלפביתי וחתימת שם הפייטן לאורך המחרוזות השונות – גם שני פסוקים שלמים מהמגילה, שמילה אחת מהם מובאת בכל מחרוזת. בחלק מהעתקות הקרובה בגניזה הקהירית התגלה נוסח מורחב, שגם הוא חתום בשמו של הקליר, הכולל גם מחרוזת-משנה אחת לכל ברכה. מחרוזות-משנה אלה כתובות בסגנון פשוט יותר מהמחרוזות הראשיות, ולכן כנראה אינן חלק מקורי, אלא נוספו לקרובה (בידי המחבר) בעיבוד מאוחר. הן משמשות כלי מחקרי בניתוח סגנונות שונים ביצירתו של הקליר. בברכת המינים נוספו לקרובה כמה פיוטי הרחבה ארוכים, אך מקורם של אחדים מהם הביא לספקות ולדיונים נרחבים. חסרונה של מחרוזת המיועדת לברכת מצמיח קרן ישועה נובעת מחסרונה של הברכה כולה בנוסח ארץ ישראל שבו נהג הקליר. אמנם, פרט זה לא היה תמיד ידוע, ועל כן הביא חסרון הברכה בקרובה לשפע של טעמים דרשניים-חסידיים. אמירת הקרובה הייתה מנהג נפוץ בתקופת הגניזה הקהירית, ובגניזה נתגלו העתקות רבות שלה. היא הגיעה גם לאירופה, ונכנסה למחזור התפילה של פורים בנוסח אשכנז (ובנוסח צרפת העתיק). בעקבות ירידת מעמדם של הפיוטים בנוסח אשכנז במאה השנים האחרונות, במרבית הקהילות הופסקה אמירת הקרובה, אך היא עדין נאמרת בבתי כנסת רבים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 בדצמבר 2024	לווייתן אפור לווייתנאים הם סדרה של יונקים ימיים. במשך מיליוני שנים הסתגלו הלווייתנאים יותר מכל יונק אחר לחיים במים. הסדרה כוללת בסביבות 90 מינים המחולקים לשתי תת-סדרות: לווייתני מזיפות ולווייתני שיניים (ובהם גם דולפינים). במרבית המקרים לווייתני המזיפות גדולים באופן משמעותי מלווייתני השיניים, הקטנים והמהירים יותר, וכמה מלווייתני המזיפות הם מבעלי-החיים הגדולים ביותר בעולם. לווייתני השיניים מתאפיינים בשיניים חדות, והם ציידים מהירים שניזונים מדגים ומיצורים ימיים אחרים. לעומתם, לווייתני המזיפות הם חסרי שיניים ובמקום זאת יש להם מזיפות ארוכות דמויות מסננת, שבעזרתן הם מסננים פלנקטון מהמים. מאפייניהם של הלווייתנאים הביאו לכך שהם תפסו מקום מרכזי בתרבות האנושית במשך זמן רב. מקומם לא נפקד גם בציד האנושי, ולאור סכנות מודרניות חדשות הם נמצאים בלב מאבק שימור ייחודי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 בדצמבר 2024	תומאס הובס תומאס הוֹבְּס (5 באפריל 1588 – 4 בדצמבר 1679) היה הוגה דעות ופילוסוף פוליטי אנגלי, שהתפרסם בעיקר בזכות ספרו "לויתן", שבו הוא עוסק במקורות הלגיטימציה של השלטון המדיני והסמכות הריבונית. הובס הביע בספרו לווייתן תמיכה בשלטון ריבוני אבסולוטי, אך התפיסה המוצגת בו השפיעה רבות גם על עולם המושגים הפוליטי המערבי המודרני ועל ההגות הליברלית. הרעיון המטריאליסטי שלפיו האדם אינו אלא גוף פיזי, חומרי ומורכב המצוי בתנועה, השפיע רבות על המחשבה המודרנית. ההנחה שלפיה בני אדם מונעים על ידי אינטרסים ושואפים לשרוד, וכן המסקנה כי ניתן לחקור את עולם הפוליטיקה דרך נקודת מבט רציונלית אינסטרומנטלית, הושפעה גם היא מהגותו של הובס. גם תפיסת החירות השלילית, שהפכה לרעיון מרכזי בהתפתחות הליברליזם, הושפעה מהגותו של הובס. הובס קידם גם את התפיסה שלפיה מקור הסמכות והלגיטימציה של השלטון הוא בברית ראשונית בין האזרחים, ובכך תרם לרעיון של האמנה החברתית. הובס השפיע על עיצוב המחשבה המערבית באמצעות מושג המדינה והריבונות. תיאור מצב הטבע בפילוסופיה של הובס, וכן הדרך שבה הובס הבין את התנהגותם של בני אדם ושל מדינות, השפיעו על מושג האנרכיה ועל הגישה הריאליסטית הקלאסית בתחום היחסים הבינלאומיים במדע המדינה. הובס עסק גם בנושאים הקשורים לדת, לתאולוגיה, וליחסי דת ומדינה. תרומתו בנושאים אלה, ותפיסתו המוסרית הדטרמיניסטית שלפיה הרצון של האדם הוא תמיד תוצאה של גורמים חיצוניים, היו רדיקליות לזמנן והביאו לביקורת חריפה כלפיו. בנוסף לכתיבתו הפוליטית ולעיסוקו בנושאי דת ומוסר, תרם הובס גם למדעי הטבע ולמחקר על גוף האדם, ועסק בין השאר גם במתמטיקה, בגאומטריה, באופטיקה ובקינמטיקה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 בדצמבר 2024	מבצע שומר ראש מבצע שומר ראש הוא שם הקוד שניתן לתוכנית הונאה אסטרטגית במלחמת העולם השנייה, שהופעלה על ידי בעלות הברית לקראת הפלישה לנורמנדי ובמהלכה ב-1944. התוכנית, שהתנהלה במספר זירות שונות, נועדה להטעות את הפיקוד הגרמני העליון באשר למועד הפלישה ומקומה. היא כללה מספר מבצעי משנה שהגיעו לשיאם בהפתעת הצבא הגרמני בפלישה לנורמנדי ב-6 ביוני 1944 (הידוע גם כ-D-DAY) ועיכוב הגעתם של כוחות תגבור גרמניים, שהיו מוצבים בגזרת פה-דה-קאלה ובדרום צרפת, למשך זמן ארוך לאחריה. שם המבצע ניתן כמחווה של כבוד להערתו של ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל בוועידת טהראן: "במלחמה האמת כל כך יקרה שאנו חייבים להעמיד עליה שומר ראש של שקרים". צ'רצ'יל אמר משפט זה למנהיג ברית המועצות יוסיף סטלין במהלך שיחה בוועידה ב-1943, והוא היווה השראה לאחת מתוכניות ההונאה הצבאית המורכבות ביותר בהיסטוריה. סטלין, שלא ניחן ביכולת פיוטית כשל צ'רצ'יל, השיב מניה וביה: "לזה אנו קוראים עורמה צבאית". המבצע נחל הצלחה וגרם לפיקוד הגרמני בראשות אדולף היטלר להאמין כי מועד הפלישה נקבע למועד מאוחר יותר ובמקום אחר מזה שהתבצע בפועל. כתוצאה מכך, עיכב היטלר את ההחלטה לשגר כוחות תגבור משמעותיים לאזור נורמנדי במשך יותר מחודש. בכך התאפשר לבעלות הברית לבסס את ראש הגשר בנורמנדי, להעמיק את אחיזתם בשטח ולהזרים כוחות ומטעני אספקה גדולים, בטרם עמדו הגרמנים על טעותם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 בדצמבר 2024	תיאור התמונה ניסויים בלשניים בקופי אדם בשבי נעשים החל משנות ה-60 של המאה ה-20 – בעיקר בשימפנזים ובבונובו ("שימפנזה ננסי"), אבל גם בגורילות ובאורנגאוטן. במסגרת המחקרים ניסו ללמד את קופי האדם להשתמש בשפה טבעית באופן דומה לשימוש שעושים בה בני אדם, וכן בשפות מתוכננות שונות. המניע לניסויים האלו היה הוויכוח שהתלהט בקהילה המדעית עם ההתקדמות במחקר הבלשני במהלך המאה ה-20 (התקדמות שהביאה ליצירת ענפי הבלשנות הסטרוקטורליסטית והגנרטיבית), לגבי השאלה האם רכישת שפה והשימוש בה הן יכולות ייחודיות לבני אדם בלבד. קופי אדם דומים מאוד לאדם מבחינה גנטית, והם מפגינים במידה מסוימת כישורים שאופייניים בעיקר לבני אדם, כמו שימוש בכלים פשוטים. אף מין מביניהם אינו מסוגל להפיק את מגוון הקולות שמסוגל בן-אדם להפיק, כיוון שתיבת הקול שלהם ממוקמת גבוה בגרון. עם זאת, קופי אדם משתמשים באופן טבעי במחוות גוף לצורך תקשורת ביניהם, אם כי לא נצפתה אצלם שפה כלשהי העונה להגדרת "שפה טבעית". הניסויים התבססו על ההשערה שקופי אדם נמצאים שלב אחד לפני פיתוח שפה מבחינת יכולותיהם הקוגניטיביות ומבנה מוחם. על פי ההשערה, הם אמנם אינם מסוגלים לפתח שפה בכוחות עצמם, אבל הם יכולים לרכוש שפה בהדרכת בני אדם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 בדצמבר 2024	זאב הרעמה זאב הרעמה הוא מין בעל חיים ממשפחת הכלביים הנפוץ בדרום אמריקה. שמו ניתן לו בשל הרעמה על עורפו ועל כתפיו: היא בולטת ושחורה, מסתמרת כאשר הוא מאוים או תוקפני, וגורמת לו להיראות גדול ומאיים יותר. זאב הרעמה הוא השריד הגדול היחיד ממשפחת הכלביים בדרום אמריקה שנכחדה בתקופה המאוחרת של הפליסטוקן. הוא נפוץ באזורים פתוחים ופתוחים-למחצה הנקראים סראדו. הוא נוהג לשכון בצמחייה סבוכה ולצוד בערבות פתוחות. הסתתרותו בעשב גבוה ואורח חייו הלילי מקשים על תנאי הצפייה בו ועל המחקר אודותיו. הוא המהיר והגבוה בין כלבי הבר וניחן במגוון מאפיינים מיוחדים כגון: רגליים ארוכות מאוד, המצוידות בבהונות הפונים לצדדים אשר מגדילים את שטח כף הרגל באזורי ביצות; קול הנשמע כשילוב בין נביחה ושאגה; סימון ריח טריטוריאלי ייחודי; והיותו אוכל-כול (כולל אכילת שאריות פסולת באזורים עירוניים). לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 בדצמבר 2024	שלט עם שמות רחובות בגבעת המבתר גבעת המִבְתָּר היא שכונה יהודית בצפון מזרח ירושלים, שהוקמה כחלק מרצף שכונות הבריח לאחר איחוד ירושלים, סביב גבעת התחמושת, כדי למנוע ניתוק מחדש של הר הצופים משטח ישראל – כפי שהיה עד מלחמת ששת הימים. עד המלחמה היה במקום מוצב ירדני שהיווה עמדת ירי ששלטה על גבעת התחמושת, והוא נכבש בידי חטיבת השריון הראל. רוב בתי השכונה נבנו כבתים דו-משפחתיים צמודי קרקע בשיטת בנה ביתך. רוב אוכלוסיית השכונה נחשבת אמידה; גרו בה שרים, כמו יהושע מצא ובנימין בן אליעזר, ולאחר תהליך התחרדות חלקי שלה, מתגורר בה גם הראשון לציון, הרב שלמה משה עמאר. במשך עשרות שנים היה בשכונה הקטנה בית כנסת אחד שבו התפללו בנוסח משולב של כל עדות ישראל. על הגבעה התגלו מערות קבורה מימי בית שני, בהן מערת אבה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 בדצמבר 2024	תמול שלשום הוא רומן מאת ש"י עגנון שפורסם בשנת 1945. הרומן עוסק בחיי גיבור הספר, יצחק קומר, החל מעלייתו לארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה ועד למותו (השנים המדויקות אינן מצוינות ברומן, אך לפי תוכנו, עלילתו מתרחשת בשנים 1908–1911). הרומן הוא מהנחשבים ביותר של עגנון, ויש אף מי שאומרים שהוא החשוב ביותר שנכתב בעברית. ברומן מתאר עגנון שלל דמויות מאוכלוסיית ארץ ישראל: בני היישוב הישן, איכרים בני העלייה הראשונה, חלוצים בני העלייה השנייה, חרדים שעלו בזקנתם ועוד. מהם שמתוארים בקצרה ומהם שמתוארים בפירוט ניכר. מתיאורים אלה ניתן ללמוד רבות על חיי היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה. לאורך הרומן נגלים קשייו של יצחק קומר, הגיבור, למצוא פרנסה, למצוא אהבה, ולמצוא מקום מגורים. לאורך הרומן נד יצחק קומר בין יפו לירושלים מספר פעמים, כאשר באחת הפעמים מוזכרת הקמתה של העיר תל אביב. נדודים אלו מסמלים את לבטיו של קומר בין העולם הישן לעולם החדש; בין דתיות לחילוניות; ובין חיים גלותיים לחיים ציוניים. כמו רבות מיצירותיו האחרות של עגנון, כולל הרומן התייחסויות לתנ"ך, לספרות החכמים על רבדיה השונים ולספרות החסידית והעממית היהודית לדורותיה. בתמונה: עגנון ונלי זק"ש, 10 בדצמבר 1966. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 בדצמבר 2024	עטיפת האלבום Evermore (מעוצב באותיות קטנות; בעברית: לָנֶצַח) הוא אלבום האולפן התשיעי של הזמרת-יוצרת האמריקאית טיילור סוויפט. האלבום יצא לאור ב-11 בדצמבר 2020, בהוצאת חברת התקליטים ריפבליק רקורדס, חמישה חודשים לאחר צאת אלבום האולפן השמיני שלה, Folklore. סוגת האלבום דומה מאוד ל-Folklore, ושניהם יצאו כאלבומי הפתעה. מכיוון שסוויפט המשיכה לעבוד עם מפיקי Folklore, ארון דסנר, ג'ק אנטונוף וברייס דסנר, Evermore מאופיין בסגנון מוזיקלי המשלב רוק אלטרנטיבי, צ'אמבר רוק ופולק-פופ. אולם בניגוד ל-Folklore הוא בוצע בסגנון אופטימי הרבה יותר. הנושאים של שיריו עוסקים באהבה, נישואים ובגידה, המפורטים בצורה של סיפורים אימפרסיוניסטים ושוזרים בתוכם נרטיבים המשתלבים זה בזה. באלבום משתתפות הלהקות בון איבר, חיים ודה נשיונל. הסינגל המוביל מתוכו, "Willow", הופץ ביחד עם וידאו קליפ בבימויה של סוויפט, לצד השקת האלבום. עם יציאתו, זכה לתשבחות מטעם מבקרי המוזיקה, שציינו את דינמיקת האופי וההפקה הניסיונית שלו, תוך שרבים מהם תיארו אותו כבן לוויה מנוגד ל-Folklore. Evermore הגיע לראש מצעדי האלבומים באוסטרליה, בלגיה, טאיוואן, קנדה, ניו זילנד, בריטניה וארצות הברית. הוא הגיע למקום הראשון בבילבורד 200 והפך את סוויפט לאישה הראשונה בהיסטוריה שהגיעה למקום הראשון במצעד עם שמונה אלבומים ברציפות. כל 15 הרצועות מתוכו נכנסו באותו השבוע לבילבורד הוט 100, בעוד שהסינגל המוביל, "Willow", הפך לשירה השביעי שהגיע לראש המצעד. סוויפט הייתה לאמן הראשון בהיסטוריה שהופיע במקום הראשון באותו השבוע במצעד בילבורד הוט 100 לסינגלים ובמצעד בילבורד 200 לאלבומים, פעמיים. היא גם שברה את השיא של האמנית שהגיעה בזמן הקצר ביותר למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי עם שישה אלבומים. בנוסף, Evermore נמכר ביותר ממיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתו. ביוני 2021, לאור יציאתו על גבי תקליט, חזר למקום הראשון במצעד הבילבורד 200 ושבר את השיא ההיסטורי לפתיחה הגדולה ביותר בכל הזמנים לתקליט. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 בדצמבר 2024	לסת עליונה של צבי ארצישראלי ממערת מיסליה (התקופה הפלאוליתית התיכונה, כ-200,000 שנה לפני זמננו) ארכאוזואולוגיה או זואוארכאולוגיה היא תחום מחקר המשלב בין ארכאולוגיה וזואולוגיה. התחום עוסק בחקר שרידי בעלי חיים מאתרים ארכאולוגיים, בעיקר עצמות, שיניים, קרניים, קונכיות, קליפות ביצים וכדומה, לצורך הבנת חברות אנושיות קדומות. שרידי בעלי חיים הם ממצא שכיח בחפירות ארכאולוגיות. הם עשויים להעיד על הרכב מזונן של אוכלוסיות קדומות, אופן הכנת המזון, וההקשר התרבותי והחברתי שבו הוא נצרך. בנוסף, שרידי בעלי החיים עשויים לשקף את הסביבה הקדומה ודרכי ניצולה על ידי האדם. המחקר הארכאוזואולוגי משמש לאיתור תפניות מרכזיות באבולוציה של האדם, כגון אכילת בשר, התפתחות הציד והדיג וביות בעלי החיים. בנוסף, הארכאוזואולוגיה תורמת תרומה חשובה להכרת הכלכלה, האקולוגיה, התרבות וחיי הרוח בכל התקופות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 בדצמבר 2024	סוויפט מצטלמת עם מעריציה, המכונים סוויפטיז, מחוץ למשרדי התוכנית "בוקר טוב אמריקה" בניו יורק בשנת 2012. סוויפט דואגת לשמור על קשר הדוק עם קהל מעריציה. סוויפטיז או סוויפטים הם הפאנדום של הזמרת-יוצרת האמריקאית טיילור סוויפט. הסוויפטיז הוגדרו כאחת מקהילות המעריצים הגדולות והמסורות ביותר וידועים בקנאתם לסוויפט ובשמירה על תדמיתה הציבורית. כמו כן הם מנתחים בקביעות את התכמינים שהיא נוהגת לשתול לאורך קריירת המוזיקה שלה. כלי התקשורת התייחסו לקשר המיוחד בין סוויפט למעריציה, וטענו כי אף אמן מיינסטרים אינו מתייחס לאוהדיו באופן דומה. לאורך כל הקריירה שלה, הם הביעו תמיכה חסרת תקדים בכל יצירה מוזיקלית שפורסמה על ידה, והגיבו לביקורות שליליות אודותיה. לאורך השנים השפיעו הסוויפטיז רבות על תעשיית המוזיקה, והפכו למוקד התעניינות רב מצד כלי התקשורת. הם המשיכו לתמוך במושא הערצתם גם כאשר עברה לז'אנרים שונים בשיריה, סייעו לה במהלך המחלוקת על זכויות המאסטרינג שלה ב-2019, יזמו את השימוע הפוליטי נגד טיקטמאסטר, שהוביל לחקיקת חוקים חדשים בארצות הברית, וגרמו לצמיחה כלכלית בערים המארחות את סיבוב ההופעות "The Eras Tour". עם זאת, הוטחו כלפי הסוויפטיז האשמות בגין חוסר כיבוד הפרטיות של סוויפט ובשל תקיפה מילולית של מבקריה. ניתוחים אקדמיים של יצירת התוכן, ההון החברתי והיחסים האישיים בקהילת הסוויפטיז, תיארו אותם כתת-תרבות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 בדצמבר 2024	מצדה מצדה היא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-450 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו. הצוק נבחר על ידי המלך הורדוס לשמש כמקום מפלט ומצודה מלכותית. על פי יוסף בן מתתיהו, לאחר חורבן בית שני, תפסו מורדים יהודים מכת הסיקריים את מצדה וממנה יצאו לגיחות שוד אל יישובים באזור ים המלח. הלגיון העשירי הרומי הגיע למצדה, והטיל מצור על הצוק. המורדים בחרו להתאבד ולא לסיים את חייהם כעבדים, לאחר קרבות נואשים על חומות המבצר ומשאפסה תקוותם להסיר את המצור. לאחר כיבוש מצדה שקע ההר בתהומות השיכחה עד לגילויו מחדש על ידי חוקרים בני המאה ה-19. חפירות ארכאולוגיות אינטנסיביות נערכו במצדה ובמידה פחותה במערכת המצור הרומאית שלרגליה החל משנות ה-60 של המאה ה-20, אז נחפר ונחקר רובו המכריע של האתר כולו. בעוד היהדות המסורתית התנערה מסיפור ההתאבדות ההמונית על מצדה, אימצה התנועה הציונית את סיפור מצדה כסמל וכמיתוס לשאיפה לחירות והתחדשות לאומית תוך לחימה בלתי פוסקת ולא מתפשרת עד השגת המטרה או מוות. מצדה הפכה ליעד של מטיילים ומסעות של תנועות הנוער ולאחר הקמת מדינת ישראל כאתר השבעה של טירונים בצה"ל מחיילות שונים, על רקע זה נטבעה הקריאה "שנית מצדה לא תיפול". החל מסוף המאה העשרים חל כרסום במעמדה של מצדה כמיתוס ציוני ויש הנרתעים מהמסר הבעייתי המשתקף בקנאות הקיצונית של הסיקריים ובבחירתם להתאבד על פסגת מצדה. בשנת 1968 הוכרזה מצדה כגן לאומי בשטח של 3,400 דונם, ובשנת 2001 הכריז עליה ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. מדי שנה פוקדים את האתר כ-750,000 מבקרים והוא נחשב לאחד מאתרי התיירות הפופולריים בישראל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 בדצמבר 2024	הכריכה המקורית של שתי מסכתות על ממשל מדיני, 1690. שתי מסכתות על ממשל מדיני הוא חיבור פילוסופי-פוליטי מאת ההוגה האנגלי ג'ון לוק, שפורסם בעילום שם ב-1689. החיבור מורכב משני חלקים (מסכתות). במסכת הראשונה לוק מבקש להפריך את הטיעון שהציג רוברט פילמר בספרו "פטריארכה". לוק מבקר במסכת זו את טיעוניו של פילמר לגבי הלגיטימיות של מלוכה אבסולוטית, את רעיון זכותם האלוהית של מלכים ואת הגישה לפיה קיימת המשכיות בין שלטון האב במשפחה לבין שלטון מדיני העובר בירושה. במסכת השנייה מציג לוק את גישתו לגבי מקור הממשל המדיני, תכליתו של שלטון לגיטימי וגבולות סמכותו. לוק מביע בשתי המסכתות מספר רעיונות חשובים בהיסטוריה של המחשבה המדינית המערבית. בין השאר, הוא כותב על הזכויות והחירויות הטבעיות של הפרט, חשיבות הזכות לקניין פרטי, חשיבות ההסכמה הראשונית כבסיס לחברה מדינית, חשיבות האמון כבסיס לממשל, שלטון הרוב, הבחנה והפרדה בין רשויות ממשל, עליונותה של הרשות המחוקקת וזכות המרד כנגד שלטון רודני. שתי המסכתות נחשבות בעיני רבים לטקסט מכונן בהיסטוריה של המחשבה הליברלית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 בדצמבר 2024	תיאור התמונה הקרב על הבליטה הוא הכינוי שניתן למערכה צבאית בין צבא גרמניה הנאצית לבין צבאות בעלות הברית המערביות, שהתחוללה מאמצע דצמבר 1944 עד אמצע ינואר 1945 במסגרת החזית המערבית במלחמת העולם השנייה, והסתיימה בניצחון בעלות הברית. מטרת המתקפה הגרמנית הייתה ליצור פרצה רחבה בחזית בעלות הברית, לתפוס את נמל אנטוורפן, ולהשמיד את כוחות בעלות הברית בהולנד ובצפון בלגיה, שינותקו על ידי המתקפה הגרמנית. אדולף היטלר האמין כי הצלחה תגרום לקרע בתוך הקואליציה האנגלו-אמריקאית, ותאפשר לגרמניה להעביר לאחר מכן את כוחותיה לחזית המזרחית כדי לבלום את המשך התקדמות הצבא האדום מערבה. המתקפה החלה ב-16 בדצמבר והצליחה להפתיע את הכוחות האמריקאיים החלשים יחסית באזור. עד 24 בדצמבר יצרה המתקפה הגרמנית בליטה עמוקה בחזית האמריקאית, שעומקה המרבי היה כ-100 ק"מ. כוחות החלוץ הגרמניים הגיעו עד מרחק קילומטרים ספורים מהנהר מז, אך שם נבלמה התקדמותם. עד 26 בדצמבר איבדו הגרמנים את היוזמה, וכוחות בעלות הברית עברו למתקפת נגד. ב-7 בינואר 1945 הסכים היטלר לבסוף להפסיק את המבצע ולהסיג את כוחותיו מגזרת הארדנים, אך רק ב-25 בינואר השלימו הכוחות הגרמניים את נסיגתם לקווי ההתחלה שלהם. להוציא את קרב הפלישה לנורמנדי, קרב הארדנים היה הקרב הגדול ומרובה-האבדות ביותר שניהל הצבא האמריקאי במהלך מלחמת העולם השנייה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 בדצמבר 2024	"עם עולם" הייתה תנועת הגירה יהודית אידאולוגית לארצות הברית בראשית שנות ה-80 של המאה ה-19. במסגרת התנועה התארגנה הגירתם של כמה מאות יהודים, רבים מהם בני האינטליגנציה היהודית-רוסית. התנועה דגלה ברעיון הפיכת היהודים לחקלאים העומדים בזכות עצמם, וראתה בהגירה לאמריקה ובהתיישבות בה אידיאל ולא רק פתרון זמני למשבר. הרקע המידי להקמתה היו הפרעות שנודעו כ"סופות בנגב" בתחום המושב של האימפריה הרוסית. יוצאי "עם עולם" הקימו בארצות הברית מספר מושבות חקלאיות, שלא האריכו ימים. התנועה התפרקה עד סוף העשור, אולם שמה נותר חקוק בזיכרון ההיסטורי של יהדות ארצות הברית, בעיקר בזכות אישים בעלי שם שלקחו בה חלק דוגמת אייב קאהאן, אלכסנדר הרכבי ודוד אדלשטט. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 בדצמבר 2024	מטאו ריצ'י ושׂוּ גוָאנְגְצִ'י המחלוקת על הטקסים הסיניים הייתה מחלוקת פנימית בכנסייה הקתולית, שהחלה בשנות ה-30 של המאה ה-17, נמשכה עד תחילת המאה ה-18, ונסובה סביב פעולות המיסיון הנוצרי בסין. המחלוקת עסקה בשאלה האם עריכת הטקסים הדתיים הסיניים העממיים, והעלאת מנחות לקיסר סין על ידי מתנצרים סינים, נושאים אופי תרבותי בלבד, כפי שגרסו המיסיונרים ממסדר הישועים, או שהן סוג של סגידה לאלילים – אחד החטאים הגדולים ביותר בנצרות, כפי שטענו הדומיניקנים. בסופו של דבר החליט האפיפיור קלמנס האחד עשר לתמוך בעמדת מסדר הדומיניקנים – החלטה שגרמה להפסקה כמעט מוחלטת של פעילות המיסיון הקתולי בסין עד המאה ה-20, ולירידה משמעותית במספר הקתולים בסין. ב-1939 תיקן האפיפיור פיוס השנים עשר את החלטתו של קלמנס האחד עשר, והתיר חלק מהפעולות הפולחניות גם לנוצרים הסינים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 בדצמבר 2024	קאסה רינקונאדה, אחד מהבתים הגדולים הצ'אקואנים הפארק ההיסטורי הלאומי של תרבות צָ'אקוֹ שוכן במדינת ניו מקסיקו, וכולל בתוכו את הריכוז הגדול ביותר של בתי פּוּאֶבּלוֹ באזור דרום-מערב ארצות הברית. המקום, שהוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 1987, נועד לשימורו של אחד מהאזורים ההיסטוריים והתרבותים המרתקים ביותר בארצות הברית. קניון צ'אקו היה מרכז תרבותי של אנשי הפואבלו הקדומים, המכונים כיום בשם אנסאזי. תושביו הקדומים של הקניון חצבו גושי אבן חול גדולים, גררו עצים ממרחקים גדולים, והקימו חמישה-עשר מכלולי מבנים, שהיו הגדולים ביותר בצפון אמריקה עד למאה ה-19. בצ'אקו נמצאו עדויות אחדות לעיסוק באסטרונומיה. ישנן השערות שלפיהן מבנים רבים בקניון צ'אקו נבנו בכיוונים מסוימים כך שיתאימו למחזורי השמש והירח. על פי ההשערה המקובלת, בני הצ'אקו נטשו את הקניון בשל שינויי אקלים ובצורת ממושכת, שהחלה ב-1130 ונמשכה כחמישים שנה. החשש מפני הרס ובליה כתוצאה מפעילות של תיירים באזור היה אחד מהגורמים לסגירתה של גבעת פָאגָ'אדָה לציבור. האתרים נחשבים מקודשים בעיני שבטי אינדיאנים אחדים, הממשיכים לשמור על מסורות קדומות הקשורות למקום. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 בדצמבר 2024	קבוצת ים רוֹס הייתה חלק מן המשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית בראשות ארנסט שָקֶלטון, אשר פעלה בין השנים 1914–1917. למשלחת היו שתי משימות: הראשונה – הנחת מספר מצבורי אספקה על פני חומת הקרח הגדולה מים רוס אל קרחון בירדמור, לאורך נתיב הקוטב שהתווּ משלחות קודמות לאנטארקטיקה. עבור משימה זו הקצו חברי המשלחת את הספינה "אורורה". החלק השני והעיקרי של המשלחת, בפיקודו של שקלטון עצמו, היה אמור לרדת אל חוף ים ודל מעברה האחר של אנטארקטיקה, ולצעוד לרוחב היבשת דרך הקוטב הדרומי אל ים רוס. חלק זה של המשלחת הגיע לאנטארקטיקה באונייה "אנדיורנס". הקשר בין שני חלקי המשלחת היה חיוני להצלחתה, שכן המשלחת העיקרית לא הייתה מסוגלת לשאת איתה אספקה בכמות מספקת בלי סיועה של המשלחת המשנית. התוכנית השתבשה כש"אורורה" נסחפה ברוחות עזות והמשלחת העיקרית של שקלטון נתקעה על אי הפיל לאחר ש"אנדיורנס" נמחצה בקרח ולא יכלה לבצע את חציית אנטארקטיקה כמתוכנן. קבוצת ים רוס הייתה תקועה עד ינואר 1917, כאשר "אורורה", שעברה תיקונים וצוידה מחדש בניו זילנד, הגיעה לחלץ אותם. ההכרה הציבורית במאמציהם בוששה לבוא, אבל לאחר זמן ניתנו ארבע מדליות אלברט לחברים בקבוצה, לשניים מהם לאחר מותם. שקלטון כתב לאחר זאת, כי הנספים "הקריבו את חייהם למען ארצם, בדיוק כאלה שהקריבו את חייהם בצרפת או בפלנדריה במלחמת העולם הראשונה". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 בדצמבר 2024	גֶּשֶׁם בִּשְׂדֵה קְרָב מאת יהודה עמיחי לזכר דיקי גֶּשֶׁם יוֹרֵד עַל פְּנֵי רֵעַי; עַל פְּנֵי רֵעַי הַחַיִּים, אֲשֶׁר מְכַסִּים רָאשֵׁיהֶם בַּשְּׂמִיכָה – וְעַל פְּנֵי רֵעַי הַמֵּתִים, אֲשֶׁר אֵינָם מְכַסִּים עוֹד. "עכשיו ובימים האחרים" (תשט"ו 1955) גֶּשֶׁם בִּשְׂדֵה קְרָב הוא שיר עברי קצרצר מאת המשורר הישראלי יהודה עמיחי (1924–2000), שהתפרסם בקובץ שיריו הראשון, "עכשיו ובימים האחרים" (תשט"ו 1955). השיר, שנכתב בסמוך למלחמת העצמאות, עוסק במות חברים לקרב והצער הכרוך בכך. זהו שיר קינה מכתמי אינטימי, המבטא את השכול הפרטי של הדובר באופן לקוני ומאופק ולכן נוקב. השיר הוקדש לזכרו של דִּיקִי – סגן חיים "דיקי" לַקסברגר, חברו ומפקדו של עמיחי, ששירת כמפקד פלוגה בפלמ"ח ונפל בקרב על משלטי חוליקאת, שבו לחם לצד עמיחי. זהו שיר מודרני מובהק. אין בו תהליך של התחלה, אמצע וסוף, אלא הוא נמצא בהווה בלתי מוגדר; הדגש הוא על עצם הסיטואציה, הבנויה על ניגודים: החיים מול המתים והדובר – אשר עומד קרוב לוודאי בשדה הקרב, וגשם יורד על פניו כמו על פני רעיו – הניצב מול שני הקטבים של הקיום האנושי מזה ומזה. זהו שיר לירי הגותי מובנה מאוד, קצר (בן חמישה טורים), תמציתי ומרוכז – המוליך אל חוד. ראשיתו באמירה מוכללת או במחשבה המעלה תמונה פלסטית: "גשם יורד על פני רעי". זהו גרעין הסיטואציה לפירוט השאלה מיהם הרֵעים הללו שעליהם הגשם יורד. מכאן שהכללה ופירוט הם תשתית המבנה הלוגי התמציתי של השיר, שהוא מבנה רטורי במהותו. מוטיב המוות טמון בשיר מלכתחילה, גם אם באופן סמוי: מילות הכותרת "שדה קרב" והתואר "החיים" מובילים בהכרח אל אסוציאציה של מתים, אף כי מילה זו אינה נזכרת עדיין בטורים אלה; שהרי אם יש רעים חיים, משמע – יש גם רעים שאינם חיים. אסוציאציה זו של מתים עומדת ביחס ישר אל הכותרת וביחס ניגודי אל התואר "החיים". התמונה הפלסטית "אשר מכסים ראשיהם בשמיכה" מעלה אסוציאציה של כיסוי המת, וזאת על אף היותה מיוחסת עדיין לרעים החיים. ברובד הגלוי והישיר היא אף מכוונת לתאר התגוננות מפני הגשם. הרעים המתים "אשר אינם מכסים עוד" הם הפואנטה החריפה שאליה מוביל השיר כולו. השיר זכה להערכה מצד מבקרי ספרות ומשוררים, והוא מהידועים שבשירי עמיחי. הוא תורגם למספר שפות וזכה לכמה לחנים וביצועים וכן לאזכורים בספרות העברית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 בדצמבר 2024	תיאור התמונה אקוסטיקה תת-מימית או הידרו-אקוסטיקה היא ענף בתחום האקוסטיקה העוסק בחקר התפשטות קול במים ובאינטראקציה בין הגלים המכניים העוברים בתווך המימי לבין גבולותיו – פני המים, קרקעיתם, גדות, ועצמים השקועים במים. אקוסטיקה תת-מימית עוסקת במים של אוקיינוסים, ימים, אגמים ובריכות. תחום התדרים האופייני לתחום האקוסטיקה התת-מימית הוא בין 10 הרץ ל-1 מגהרץ ($10Hz<f<1MHz$). מעבר לגבולות תחום תדר זה, דהיינו בתדרים הקטנים מ-10 הרץ או בתדרים הגדולים מ-1 מגהרץ גל הקול אינו מתקדם אלא נבלע. הסיבות לכך שונות בגבולות השונים: עבור $f<10Hz$ – אורך הגל גדול מאוד יחסית לתדרים גבוהים מתדר זה ולכן הסבירות שגל הקול יפגע תוך כדי מסלולו בקרקעית הים גבוהה. כל פגיעה כזו בקרקעית הים מנחיתה באופן משמעותי את עוצמת הקול עד לבליעתו. עבור $f>1MHz$ – אורך הגל קטן מאוד יחסית לתדרים נמוכים מתדר זה ולכן עוצמת הקול יורדת מהר יותר כפונקציה של המרחק עד לבליעתו של הקול בתווך הימי. תחום האקוסטיקה התת-מימית קשור באופן הדוק למספר תחומים נוספים של חקר האקוסטיקה: סונאר, מתמרים, עיבוד אותות קול, אוקיינוגרפיה אקוסטית, ביואקוסטיקה ואקוסטיקה פיזיקלית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 בדצמבר 2024	תלמידי בית הספר היסודי בפלובדיב כפי שצולמו במבנה "החדש" ב-1932 תולדות החינוך היהודי בבולגריה מתפרשות לאורך כל תולדותיה של יהדות בולגריה. במהלך המאה ה-2 הגיעו לחבלי הבלקן שנשלטו על ידי הקיסרות הרומית יהודים רומניוטים, מהם צמחה בהמשך יהדות בולגריה. החל מתקופה זו, דרך התקופה הביזנטית, האימפריה הבולגרית הראשונה והשנייה, מצויות עדויות שניוניות על קיומו של מנגנון חינוך לבני הקהילה היהודית. מקורות ראשוניים למערכת חינוך מצויים החל משלהי המאה ה-15, עת נשלט אזור בולגריה על ידי האימפריה העות'מאנית. החינוך היהודי התבסס על בתי למידה שכונו מֶלְדָארִי. במחצית השנייה של המאה ה-19, במקביל להאצת התחייה הלאומית הבולגרית, החלו גם בני הקהילה היהודית בניסיונות לבצע רפורמות במערכת החינוך, הן ברמה הקהילתית והן על ידי רשת כל ישראל חברים. התחולל מאבק על אופיה של מערכת החינוך בין התנועה הציונית לרשת כל ישראל חברים והוא הסתיים בעזיבת רשת כי"ח את בולגריה. במהלך מלחמת העולם השנייה, למרות החלת החוק להגנת האומה, נותרו בתי הספר הקהילתיים פעילים, משום שהוגדרו בחוק כחלק ממערכת החינוך הארצית. לאחר עליית חזית המולדת לשלטון השתלטו בכוח הקומוניסטים היהודים על הנהגת הקהילות, והחל מאבק על תוכני הלימוד בבתי הספר. ב-1950 הסתיים גל העלייה המרכזי למדינת ישראל, ולאחריו נסגרו מרבית בתי הספר הקהילתיים בשל חוסר בתלמידים. לאחר תקופת כהונתו של וולקו צ'רבנקוב כראש ממשלת בולגריה, חוסלה למעשה מערכת החינוך היהודית בבולגריה. בשלהי המאה ה-20, לאחר קריסת השלטון הקומוניסטי, חודשה פעילות חינוכית יהודית ובסופיה פועל בית ספר קהילתי אחד ובו למדו ב-2009 כ-800 תלמידים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 בדצמבר 2024	דיוקן של קוזימה וגנר, צויר על ידי פרנץ פון לנבאך, 1879 קוזימה וגנר (24 בדצמבר 1837 – 1 באפריל 1930) הייתה אשתו של ריכרד וגנר, וממייסדי פסטיבל ביירוית, המוקדש בעיקר לביצוע האופרות של וגנר. לאחר מותו, הקדישה את שארית חייה לקידום יצירותיו האופראיות והספרותיות. במרוצת השנים זיהו פרשני אופרה רבים בקוזימה את ההשראה ליצירותיו המאוחרות של וגנר, דוגמת "פרסיפל". קוזימה הייתה בתם של הפסנתרן והמלחין ההונגרי-גרמני פרנץ ליסט ומארי ד'אגולט. בשנת 1857 היא התחתנה עם המנצח הנס פון בילוב, ונולדו להם שני ילדים. ב-1863 היא התאהבה בריכרד וגנר, שהיה מבוגר ממנה ב-24 שנים, והתגרשה מפון בילוב. וגנר וקוזימה התחתנו ב-1870. ב-1876 פתח הזוג את העונה הראשונה של פסטיבל ביירוית, שנועד להציג את מכלול יצירותיו של וגנר. ב-1883 מת וגנר מהתקף לב. קוזימה הקדישה את השנים הבאות של חייה לניהול הפסטיבל, הרחיבה את הרפרטואר שלו והפכה אותו לאירוע מרכזי בתחום המוזיקה הקלאסית. בתקופתה התנגדה לחידושים תיאטרליים בפסטיבל ודבקה בהפקות המקור של וגנר. בדומה לו, שמה אף היא את הדגש במיצגי האמנות על העליונות התרבותית של הגזע הארי ועל אנטישמיות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 בדצמבר 2024	משפט פיתגורס הוא משפט בגאומטריה, שהוא אחד המשפטים המתמטיים הנודעים ביותר. הוא קובע שסכום שטחי הריבועים, הבנויים על הניצבים במשולש ישר-זווית, שווה לשטח הריבוע הבנוי על היתר (הניצבים הם שתי צלעות הזווית הישרה, והיתר הוא הצלע הארוכה של המשולש). בניסוח פורמלי: אם אורכי הניצבים במשולש ישר-זווית הם $\ a$ ו-$\ b$, ואורך היתר הוא $\ c$, אז: $\ a^{2}+b^{2}=c^{2}$. המשפט ההפוך, הקובע שמשולש שבו ריבוע צלע אחת שווה לסכום ריבועי הצלעות האחרות הוא ישר-זווית, נכון גם הוא. המשפט נקרא על שם המתמטיקאי והפילוסוף היווני פיתגורס, שחי במאה ה-6 לפנה"ס על אף שאת המשפט עצמו הכירו בתרבויות עתיקות מאות שנים לפני זמנו. בעיה מפורסמת מתורת המספרים היא מציאת משולשים ישרי זווית שאורכי הצלעות שלהם הם מספרים שלמים, כלומר למצוא פתרונות שלמים למשוואה הדיופנטית: $\ a^{2}+b^{2}=c^{2}$. שלשה של מספרים כאלה קרויה שלשה פיתגורית, וידוע שיש אינסוף שלשות מסוג זה. דוגמה לשלשה פיתגורית הם המספרים 3,4,5 שכן הם מקיימים את המשוואה: $\ (9+16=25)\quad 3^{2}+4^{2}=5^{2}\quad$. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 בדצמבר 2024	משפט פיתגורס הוא משפט בגאומטריה, שהוא אחד המשפטים המתמטיים הנודעים ביותר. הוא קובע שסכום שטחי הריבועים, הבנויים על הניצבים במשולש ישר-זווית, שווה לשטח הריבוע הבנוי על היתר (הניצבים הם שתי צלעות הזווית הישרה, והיתר הוא הצלע הארוכה של המשולש). בניסוח פורמלי: אם אורכי הניצבים במשולש ישר-זווית הם $\ a$ ו-$\ b$, ואורך היתר הוא $\ c$, אז: $\ a^{2}+b^{2}=c^{2}$. המשפט ההפוך, הקובע שמשולש שבו ריבוע צלע אחת שווה לסכום ריבועי הצלעות האחרות הוא ישר-זווית, נכון גם הוא. המשפט נקרא על שם המתמטיקאי והפילוסוף היווני פיתגורס, שחי במאה ה-6 לפנה"ס על אף שאת המשפט עצמו הכירו בתרבויות עתיקות מאות שנים לפני זמנו. בעיה מפורסמת מתורת המספרים היא מציאת משולשים ישרי זווית שאורכי הצלעות שלהם הם מספרים שלמים, כלומר למצוא פתרונות שלמים למשוואה הדיופנטית: $\ a^{2}+b^{2}=c^{2}$. שלשה של מספרים כאלה קרויה שלשה פיתגורית, וידוע שיש אינסוף שלשות מסוג זה. דוגמה לשלשה פיתגורית הם המספרים 3,4,5 שכן הם מקיימים את המשוואה: $\ (9+16=25)\quad 3^{2}+4^{2}=5^{2}\quad$. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 בדצמבר 2024	שולמית אלוני בצעירותה שולמית אלוני (27 בדצמבר 1927, ג' בטבת תרפ"ח – 24 בינואר 2014, כ"ג בשבט תשע"ד) הייתה פעילה חברתית, חברת הכנסת ושרה בממשלות ישראל. היא החלה את פעילותה הפוליטית במפא"י, הקימה את רצ - התנועה לזכויות האזרח ולאחר מכן הנהיגה את מרצ. הייתה מזוהה כלוחמת למען זכויות האדם וכדוברת בולטת של מחנה השמאל בישראל. כלת פרס ישראל לשנת תש"ס על תרומה מיוחדת למדינה ולחברה. במסגרת פעילותה הפוליטית עסקה בנושאי זכויות האדם ושיפור מעמד האישה, ונאבקה למען מדינת רווחה, נגד כפייה דתית, ולמען הקמת מדינה פלסטינית על בסיס פשרה טריטוריאלית. לפני שפנתה לפוליטיקה אלוני ערכה והגישה במשך 8 שנים תוכניות רדיו פופולריות ("מחוץ לשעות הקבלה", "הנושא בטיפול" ו"הכירו את החוק"), שעסקו בזכויות האזרח ובצרכנות. היא חיברה מספר ספרים, בהם ספר האזרחות הראשון במדינת ישראל. אלוני הייתה גם בעלת טור שבועי בידיעות אחרונות ובלאישה במשך 22 שנה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 בדצמבר 2024	תיאור התמונה הטרק הגדול היה גל הגירה המוני של אפריקאנרים ילידי מושבת הכף הבריטית במהלך אמצע המאה ה-19. בשנות הטרק הגדול כחמישה עשר אלף בני אדם, כרבע מהאוכלוסייה הלבנה של מושבת הכף, עזבו אותה על רקע סכסוכים שונים שפרצו בינם לבין השלטונות הבריטים החדשים שלה. הם נעו אל פנים יבשת אפריקה על מנת לייסד מדינת לאום אפריקאנרית. אנשי הטרק הגדול כונו "פוּרְטְרֶקֵרִים", "חלוצים-נוודים" בהולנדית, והטרק הגדול עצמו נחשב לפי רבים לאירוע הלאומי המכונן של האומה האפריקאנרית. ראשוני המהגרים של הטרק הגדול היו מאות ספורות של אפריקאנרים אשר החלו לנדוד מזרחה, באופן הדומה למסעותיהם של הטרקבורים כמה עשרות שנים קודם לכן. הם תרו את הארץ לאורכה ולרוחבה, למדו אותה ונלחמו בשבטים שחורים ילידיים אשר ניסו להתנגד לבואם. בעקבותיהם עזבו תוך שנים ספורות אלפי אפריקאנרים את מושבת הכף והחלו לנדוד במרחבי הארץ ולאחר מכן גם להתיישב בה. ניסיונם המקורי לקיים רפובליקה עצמאית בחבל נטאל נכשל לבסוף בעקבות הכיבוש הבריטי של המקום בשנת 1843. לפיכך, הם תבעו לעצמם את השטחים מצפון וממזרח לנהר אורנג'. לאחר מאבק ממושך עם הבריטים גם על אזורים אלו, הכירה בריטניה בראשית שנות ה-50 של המאה ה-19 בבעלותם של האפריקאנרים על השטח. בשנת 1852 הכריזו האפריקאנרים על הקמתה של הרפובליקה הדרום-אפריקאית וב-1854 על הקמתה של מדינת אורנג' החופשית, שתי מדינות לאום אפריקאנריות עצמאיות. מדינות אלו התקיימו כחמישים שנה, עד תבוסתן לבריטים במלחמת הבורים בשנת 1902. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 בדצמבר 2024	פטרוגליף של דו-קרב. פופה די נדרו, ואל קמוניקה ציורי הסלע בוואל קמוניקה הם אוסף פטרוגליפים (ציורי סלע) פרהיסטוריים הפזורים לאורך עמק ואל קמוניקה במורדות הרי האלפים בצפון איטליה. הציורים חרותים בסלעים לכל אורך העמק, אך הריכוז הגדול ביתר מצוי בסביבות העיירה קאפו די פונטה שבמרכז העמק. הם נחרתו החל בתקופה האפיפלאוליתית (8000 לפנה"ס) ועד תחילת השלטון הרומי בעמק (במאה הראשונה לספירה). קיומם של ציורי הסלע נודע לעולם המדע לראשונה ב-1909, אבל את עבודת המחקר העיקרית וקביעת הכרונולוגיה של הציורים ביצע עמנואל ענתי, ארכאולוג ישראלי יליד פירנצה, החל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20. על פי האומדן הנוכחי יש בעמק כ-300,000 ציורי סלע עתיקים, אחד האוספים הגדולים בעולם מסוגו. אוסף ציורי הסלע בוואל קמוניקה הוכרז על ידי אונסק"ו ב-1979 כאתר המורשת העולמית הראשון באיטליה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 בדצמבר 2024	רעמסס השני נוהג במרכבה. תחריט ממקדש אבו סימבל המתאר את קרב קדש קרב קדש היה קרב גדול בין צבאות מצרים והאימפריה החיתית, שהתחולל בסוף מאי או סוף יוני סביב 1274 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה הנמוכה של המזרח הקרוב הקדום (תאריכים אפשריים נוספים הם שנת 1300 או 1286 לפנה"ס), בסמוך לעיר קדש. הקרב היה שיאו של מסע מלחמה מצרי, שנועד להכריע מחלוקת ארוכת שנים בין מצרים לבין האימפריה החתית סביב השליטה בלבנון ובסוריה הדרומית ובדרכי המסחר שעברו בהן. הקרב הסתיים, אמנם, ללא הכרעה טקטית, אך הניצחון האסטרטגי במלחמה היה של החתים, ורעמסס נאלץ לחזור למצרים. בסופו של דבר, הצדדים חתמו על הסכם שלום כ-16 שנה אחרי פרוץ מעשי האיבה. הקרב, שהתרחש באזור שנמצא כיום בדרום-מערב סוריה, הוא הקרב הראשון בהיסטוריה האנושית, שנותר בידינו תיעוד מפורט למדי שלו במקורות העתיקים, כולל תנועות הצבאות היריבים והיערכותם לפני הקרב, והשתלשלות המאורעות במהלכו. הקרב גם נחשב אחד מקרבות המרכבות הגדולים בהיסטוריה, אם לא הגדול מכולם, משום שהשתתפו בו אלפי מרכבות משני הצדדים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
31 בדצמבר 2024	"אסם ג'ון מולטון", הממוקם במרכז הפארק הלאומי גרנד טיטון הפארק הלאומי גרנד טיטון הוא פארק לאומי ושמורת טבע, הממוקם במערב מדינת ויומינג שבארצות הברית, כ-5 קילומטרים מדרום לפארק הלאומי ילוסטון. הפארק נקרא על שמו של הר גרנד טיטון, הממוקם בשטחו וגובה פסגתו 4,197 מטרים – הגבוה שבהרי רכס טיטון, העוברים בפארק. ההרים קיבלו את שמם (במקור – "שלושת הטיטונים") מציידים צרפתים שהגיעו מקנדה ותיארו את צורתם בסלנג צרפתי (המתאר חזה נשי). בפארק, שהוכרז רשמית כפארק לאומי בארצות הברית ב-26 בפברואר 1929, ביקרו בשנת 2002 כ-2,600,000 תיירים ומטיילים, שעבורם נסללו בפארק כ-300 קילומטרים של מסלולי טיולים. שטחו הכולל של הפארק הוא 1,255 קילומטר רבוע ובו נוף וטבע מגוונים: הרי רכס טיטון, המיתמרים עד לגובה של 4,000 מטרים, לעומת עמק ג'קסון הול, שבו מספר מקווי מים ואגמים. בנוסף, בפארק קרחונים ושטחי יערות גדולי ממדים, וכן פאונה ופלורה ייחודיות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה