המכביה השלישית
המכביה השלישית, המכונה גם מכביית ראשית הגאולה, התקיימה בתקופת חג סוכות תשי"א, מ-27 בספטמבר ועד 8 באוקטובר 1950.
סמל המכביה השלישית | |
עיר מארחת | תל אביב, ישראל |
---|---|
מדינות משתתפות | 20 |
ספורטאים משתתפים | 800 |
טקס הפתיחה | 27 בספטמבר 1950 |
טקס הנעילה | 8 באוקטובר 1950 |
נפתח רשמית על ידי | יושב ראש הכנסת יוסף שפרינצק |
השביע את המשתתפים | יהודה גבאי |
הדליק את הלפיד האולימפי | אריך פוייר |
האצטדיון הראשי | אצטדיון רמת גן |
היה זה מפגן הספורט הבינלאומי הראשון שנערך במדינת ישראל. הייתה זו גם המכביה הראשונה שנערכה במדינת ישראל, מדינה יהודית ועצמאית. מפגשם של הספורטאים היהודים המצטיינים מכל העולם וחידוש מפעל המכביה לאחר 15 שנות הפסקה, היו ציון דרך משמעותי בחיי העם היהודי, לאחר מוראות השואה והקזת הדם במלחמת העצמאות. במכביה זו בלטו בהיעדרם הספורטאים היהודים ממדינות מזרח אירופה - רובם נרצחו בשואה, ועל הנותרים נאסרה ההשתתפות על ידי המשטרים הקומוניסטיים בארצותיהם.
למכביה השלישית, כמו ליתר המכביות, הייתה תרומה למפעל הציוני, חיזוק הקשר של הספורטאים היהודים והמלווים שלהם למדינת ישראל והזדמנות להכירה. במהלך השנים רבים מהספורטאים שבאו להתחרות במכביה עלו לישראל.
ההכנות והרקע
עריכההמכביה השלישית הייתה אמורה להתקיים שלוש שנים לאחר המכביה השנייה, כלומר ב-1938. ההכנות למכביה כבר החלו, למשל פתיחת התחרות לציור הכרזה,[1] ואורחים נכבדים, דוגמת הרב הראשי של יהדות רומניה, יעקב יצחק נימירובר, הגיעו לארץ לשם כך, אך קיום האירוע לא התאפשר בגלל האווירה בארץ ישראל המנדטורית, בתקופת המרד הערבי הגדול. המכביה לא התקיימה גם בשנים הבאות בשל מלחמת העולם השנייה, ובהמשך בשל המאבק בשלטונות הבריטיים ומלחמת העצמאות.
בדצמבר 1948, בתקופת מלחמת העצמאות, התנהל בתל אביב הקונגרס העולמי העשירי של "מכבי", ובמהלכו נקבע מועדה של המכביה השלישית. באותו כינוס הוחלט גם שהתחרויות לא ייערכו בימי שבת וחג.
מדינת ישראל שאך זה קמה ורק סיימה את מלחמת העצמאות, הייתה נתונה בשנת 1950 בקשיים כלכליים ועסוקה בקליטת העלייה ההמונית.[2] ממשלת ישראל התגייסה לתמיכה במפעל המכביה, ותקצבה את המכביה השלישית ב-25,000 לירות ישראליות; משרד החוץ הורה לקונסוליות להקל ככל האפשר על באי המכביה ולפטור את הספורטאים מתשלום עבור ויזה; משרד האוצר פטר מתשלום מכס את הציוד הספורטיבי, שהובא לצורכי המכביה. משרד האספקה והקיצוב סיפק מזון נוסף עבור הספורטאים (פעמיים ביום בשר ועוד), חריגה משמעותית ממדיניות הקיצוב.[3] במחנה יונה שבתל אביב אורגן מקום אכסון לספורטאים הזרים ולישראלים הגרים רחוק, והמקום קיבל את השם "כפר המכביה".
באירוח התחרויות לקחו חלק הערים ירושלים, תל אביב, חיפה, רמת גן, רחובות, פתח תקווה, ראשון לציון ונתניה. הביטוח הרפואי אורגן על ידי קופת חולים מכבי. הקריקטוריסט יוסף בס לקח על עצמו להכין ספר קריקטורות של הספורטאים המתחרים במכביה. לקראת פתיחת התחרויות הופק "מדריך המכביה" כרך א', חוברת עם תוכנית כל הופעות המכביה והסברים על מבנה השלטון בישראל ועל המוסדות הספורטיביים.[4]
המכביה השלישית הייתה גם מקור משיכה למבקרים רמי מעלה, דוגמת קאמיל הויסמנס, לשעבר ראש ממשלת בלגיה ומראשי התנועה הסוציאל-דמוקרטית.[5]
התכנסות הספורטאים היהודים מכל העולם היוותה הזדמנות למחות נגד סירוב הוועד האולימפי הבינלאומי לאפשר את השתתפותה של ישראל באולימפיאדת הלסינקי בשנת 1952.[6]
פתיחת המכביה
עריכהלקראת כינוס המכביה השלישית נבנה אצטדיון רמת גן, ובו התקיים טקס הפתיחה של המכביה השלישית ב-27 בספטמבר 1950 בנוכחות ארבעים וחמישה אלף צופים, מחציתם ישבו ביציעים ומחציתם על הדשא.[7] המנון המכביה,[8] שחיבר יגאל כספי, נוגן בטקס הפתיחה בעיבודו של מרק לברי, ואברהם ברוידס חיבר לו מילים.
טקס הפתיחה של המכביה השלישית התחיל בתהלוכה של משתתפיה. פרופ' ברודצקי, נשיא ההסתדרות העולמית "מכבי", נשא ברכה, וממלא מקום נשיא המדינה,[9] יושב ראש הכנסת יוסף שפרינצק, הכריז על פתיחת אירועי המכביה. במכביה זו הונף לראשונה דגל המכביה, תרומת יהודית ויוסף יקותיאלי (הוגה רעיון המכביה ומגשימו), לזכר בנם אמנון, מפקד כיתה בפלמ"ח, שנפל במלחמת העצמאות. אות פתיחת הטקס ניתן ב-12 יריות תותחים והפרחת 500 יונים.[10] בהמשך הושבעו הספורטאים על ידי האצן יהודה גבאי ונכנס לאצטדיון רץ, שהביא לפיד בוער שהודלק יום קודם לכן בסמוך לקברות המכבים. נערך טקס יזכור לחללי מלחמת העצמאות ואחרי כן הוצג קטע התעמלות המונית של חברי מכבי הצעיר. הטקס הסתיים במפקד סיום.
לכבוד פתיחת המכביה השלישית השיק דואר ישראל, ב-1 באוקטובר 1950, סדרת בולים בנושא.[11]
המשלחות
עריכהלמכביה זו הגיעו משלחות מכ-20 ארצות,[12] שכללו שמונה מאות ספורטאים. הארצות מהן הגיעו המשלחות, וגודל המשלחות, נתנו ביטוי לשינוי הדרסטי שחל בעולם היהודי בעקבות השואה. הגיעו משלחות מאוסטרליה, הודו, דרום אפריקה, טורקיה, לוב, אוסטריה, הממלכה המאוחדת, אירלנד, שווייץ, ארצות הברית, ארגנטינה, קנדה, צרפת, הולנד, בלגיה, דנמרק, פינלנד, צ'ילה, ברזיל, חבל הסאר וישראל.[13] עבור המשלחות מארגנטינה, קנדה, הודו, לוב ושוודיה הייתה זו השתתפות ראשונה במשחקי המכביה. המשלחת הישראלית כללה 240 ספורטאים, שנבחרו על ידי ועדה פריטטית והמרכז שלהם היה קורט מרקס. קביעת הרכב המשלחת הישראלית נדחתה עד הרגע האחרון כמעט, בגלל מחלוקות בין מרכזי הפועל ומכבי. מתוך 15 ענפי ספורט, רק על שניים, כדורעף ושחייה, הושגה הסכמה מוקדמת. על 12 ענפים נוספים הושגה הסכמה רק שבוע לפני התחרויות, ועל הענף האחרון, הכדורגל, ההסכמה הושגה רק יומיים לפני פתיחת המכביה. עיכוב קביעת הנבחרות מנע אימונים משותפים וכך הגיעו הנבחרות הישראליות למכביה, כשהספורטאים לא הוכנו כראוי.[14] מחוץ לארץ הגיעו כ-400 ספורטאים וכ-3,000 אורחים. במשלחות שהגיעו מחו"ל, שולבו ספורטאים יהודים מפורסמים, שהחזיקו בשיאים של מדינותיהם ואף בתארים אולימפיים. במשלחת של יהדות ארצות הברית השתתפו האצן איירה קפלן (Ira Kaplan), המתאבק הכבד הנרי ויטנברג ומרים המשקולות פרנק ספלמן, שני האחרונים בעלי מדליות זהב מאולימפיאדת לונדון (1948). במשלחת של יהדות דרום אפריקה בלטו הטניסאים סיד לוי, השלישי בדירוגו בדרום אפריקה וחבר נבחרת הדייוויס שלה[15] ונביל קאצן בן ה-16, שהגיע לחצי הגמר של תחרויות הנוער בווימבלדון. בראש משלחת יהדות קנדה הגיע המתאבק פרד אוברלנדר, שהיה אלוף בריטניה, אך שנתיים לפני המכביה היגר לקנדה והקים שם שלוחה של מכבי. במשלחת הבריטית שותף גם האצן היהודי שחור העור[16] מטרינידאד, פרינס אלברט ג'ייקובס.[17]
במכביה השלישית שותפו לראשונה ספורטאים יהודים, שלא היו חברי מכבי (חברי הפועל, בית"ר ואליצור), לאחר שהוחלט לאפשר השתתפות לכל ספורטאי יהודי מתאים. היריבות הישנה בין הפועל למכבי לא נעלמה לגמרי, והיה צורך במאמצים מיוחדים כדי להתגבר על תקריות שנבעו ממנה.[18][19][2]
המתחרים והזוכים
עריכהאופניים
עריכהבמרוץ האופניים לאורך חמישים קילומטרים, שנערך בדרום הארץ, הייתה תחרות צמודה בין הרוכבים הישראלים והרוכבים מהולנד ומאנגליה. בסיום המרוץ, שהשתתפו בו 9 רוכבי אופניים, ניצח ההולנדי מרטין ואן-כלדר(אנ') בתוצאה של 1:20.35 שעות, לפני הישראלי משה וישגרודסקי (1:20.40 שעות).[20]
איגרוף
עריכהבתחרות האגרוף התחרו ספורטאים מישראל, אנגליה, אירלנד, קנדה, דרום אפריקה, הודו והולנד. הישראלים בלטו וניצחו ב-5 תחרויות.[21]
תחרות | זוכה | מדינה |
---|---|---|
זבוב | נפתלי פיבקו | ישראל |
נוצה | מרדכי עובד | ישראל |
תרנגול | ג'ורג' קליין | ישראל |
קל | גולד | בריטניה |
חצי בינוני | סידני | קנדה |
בינוני | ל. חץ | דרום אפריקה |
חצי כבד | אליעזר נזרוב | ישראל |
כבד | גורודנצ'יק | ישראל |
אתלטיקה קלה
עריכהבתחרות האתלטיקה התמודדו 56 ישראלים (40 גברים ו-16 נשים), 17 בריטים (15 גברים ושתי נשים), 10 אמריקאים, 7 אוסטרים, 7 דרום אפריקאים (6 אתלטים ו-1 אתלטית), 6 שווייצרים, 4 בלגים, 2 שוודים ומתחרים יחידים מטורקיה, ארגנטינה והולנד (אתלטית). אתלטים אלה התחרו ב-29 תחומים של גברים ו-8 תחומים של נשים.
האתלטים מישראל זכו במרב מדליות הזהב (10), אך לעומתם בלטו באיכותם האתלטים מארצות הברית, שזכו ב-9 מדליות זהב וקבעו 7 שיאים ישראליים בינלאומיים[22] חדשים, וגם ששת האתלטים מדרום אפריקה שזכו ב-9 מדליות זהב ושברו 3 שיאים ישראליים בינלאומיים.[23][24]
האתלטים המנצחים מארצות הברית
עריכהבריצת 100 מטר ניצח איירה קפלן מניו יורק בתוצאה של 10.6 שניות ולמקום השני הגיע דייב סנדלר מדרום אפריקה בתוצאה של 10.7 שניות,[25][26] צ'רנוק בריצת 200 מטר משוכות, בהקדימו בעשירית השנייה את ספילקין מדרום אפריקה,[27] סטן למפרט בזריקת דיסקוס ובהדיפת כדור ברזל, מרטין קוריק בקפיצה במוט ובקרב עשר, תוך כדי כך קבע בקפיצה במוט שיא מכביה ושיא ישראלי בינלאומי חדש בתוצאה של 4 מטר לפני זאב כספי מישראל,[28] הנרי לסקאו בהליכה תחרותית שהמשיך וזכה במכביות נוספות,[29] בריצת שליחים 4x100 מטר בשיא ישראלי בינלאומי ושיא מכביה חדש של 43.3 שניות, ובריצת שליחים 4x400 מטר.
האתלטים המנצחים מדרום אפריקה
עריכהדייב סנדלר בריצת 200 מטר, אחיו, סול סנדלר, בריצת 400 מטר ובריצת 800 מטר,[30] לוינסון בריצת 1500 מטר, מייק רובינוביץ' בריצת 5000 מטר ובריצת 10000 מטר,[31] ספילקין בריצת 110 מטר משוכות ובקפיצה משולשת[32] ועדנה פרידמן בריצת 60 מטר משוכות.
האתלטים המנצחים מישראל
עריכהיעקב קובלנץ בקפיצה לרוחק ובקפיצה לגובה, זאב כספי בהטלת כידון, פנחס פולונסקי ביידוי פטיש, רות הרשלר בריצת 80 מטר משוכות, אהובה קריביצקי בקפיצה לגובה, לאה זמרי (הורביץ) בקפיצה לרוחק, פרידה ליכטבלאו בזריקת דיסקוס ורעיה ברונשטיין בהטלת כידון ובהדיפת כדור ברזל.[33]
איירין לדרמן מבריטניה ניצחה בריצת 100 מטר לפני עדנה פרידמן מדרום אפריקה. לדרמן ניצחה במקצוע זה גם במכביה הרביעית.
שיאים ישראלים שהושגו במכביה
עריכה- רות הרשלר קבעה בריצת 80 מטר משוכות שיא ישראלי חדש של 13.8 שניות.[34]
- א. האקר קבע בריצת 5000 מטר שיא ישראלי חדש של 16:13.4 דקות.[34]
- צבי ינובר קבע בקפיצה במוט שיא ישראלי חדש של 3.42 מטר.[34]
נשים
עריכה
התחרות |
||||||
---|---|---|---|---|---|---|
ריצת 60 מטר | עדנה פרידמן דרום אפריקה |
8.2 שניות | איירין לדרמן בריטניה |
8.3 שניות | ון דר שטאם הולנד |
8.3 שניות |
ריצת 100 מטר | איירין לדרמן בריטניה |
12.8 שניות | עדנה פרידמן דרום אפריקה |
12.8 שניות | לאה הורביץ ישראל |
13.3 שניות |
ריצת 80 מטר משוכות | רות איילון ישראל |
13.8 שניות | שרה מזרחי ישראל |
15.4 שניות | איירין לדרמן בריטניה |
15.6 שניות |
קפיצה לגובה | אהובה קריביצקי ישראל |
1.45 מטר | תמר מיטל-שומכר ישראל |
1.40 מטר | נפרסטק ישראל |
1.35 מטר |
קפיצה לרוחק | לאה הורביץ ישראל |
4.99 מטר | מרים טפר ישראל |
4.92 מטר | שושני ישראל |
4.88 מטר |
זריקת דיסקוס | פרידה ליכטבלאו ישראל |
33.28 מטר | עטרה פולונסקי ישראל |
32.68 מטר | מרים גולדפיין ישראל |
28.52 מטר |
הדיפת כדור ברזל | רעיה ברונשטיין ישראל |
10.27 מטר | אולגה וינטנברג ישראל |
10.15 מטר | עטרה פולונסקי ישראל |
9.86 מטר |
הטלת כידון | רעיה ברונשטיין ישראל |
28.25 מטר | עטרה פולונסקי ישראל |
27.48 מטר | הדרה ישראל |
26.99 מטר |
גברים
עריכההוקי שדה
עריכהבטורניר ההוקי שדה השתתפו רק שתי נבחרות, ישראל והודו. ישראל ניצחה את הנבחרת ההודית בשני משחקים, בתוצאות 3 - 2 ו-3 - 0.[35]
היאבקות
עריכההמנצחים בהיאבקות בסגנון יווני-רומי[36]
התחרות | |||
---|---|---|---|
זבוב | משה ריילונד דנמרק |
הרץ ישראל |
|
תרנגול | הרמן לייזין דנמרק |
משומר ישראל |
ינאי ישראל |
קל | שמעון קורלנד דנמרק |
נחומזון ישראל |
לייבוביץ קנדה |
חצי בינוני | משה ארצי ישראל |
שטרנברג בלגיה |
אנג'ל טורקיה |
בינוני | לאון גנוט ארגנטינה |
ברמן ישראל |
קוסובר קנדה |
חצי כבד | משה מורגנשטרן ישראל |
רוזנפלד בלגיה |
אנדר קנדה |
כבד | יצחק פייקין דנמרק |
פרד אוברלנדר קנדה |
מולר ארצות הברית |
בתחרות השתתף האלוף האולימפי (לונדון 1948) הנרי ויטנברג מארצות הברית.
המנצחים בהיאבקות בסגנון חופשי[37][38]
התחרות | |||
---|---|---|---|
זבוב | לואיס בייז דרום אפריקה |
הרץ ישראל |
|
תרנגול | הרמן לייזין דנמרק |
ינאי ישראל |
|
נוצה | אדלמן ארצות הברית |
הרצל גולשני ישראל |
|
קל | א. שיינר דרום אפריקה |
וורץ אירלנד |
ליבוביץ' קנדה |
חצי בינוני | שטרנברג בלגיה |
נ. קניחובסקי דרום אפריקה |
קירשטיין בריטניה |
בינוני | לאון גנוט ארגנטינה |
לאסקי ארצות הברית |
קוסובר קנדה |
חצי כבד | מ. אורדמן דרום אפריקה |
שטיינברג ארצות הברית |
אנדר קנדה |
כבד | הנרי ויטנברג ארצות הברית |
פרד אוברלנדר קנדה |
מילר ארצות הברית |
הרמת משקולות
עריכהבתחרות השתתף האלוף האולימפי (לונדון 1948) פרנק ספלמן מארצות הברית.[34]
המנצחים בתחרות הרמת משקולות.[37]
- בסוגריים (לחיצה, הנפה, דחיקה)
התחרות |
||||||
---|---|---|---|---|---|---|
משקל נוצה | מ. רופ דרום אפריקה |
252.5 ק"ג (75, 77.5, 100) |
המליש ישראל |
208.5 ק"ג (62.5, 66, 80) |
||
משקל קל | בן הלפגוט בריטניה |
272.5 ק"ג (90, 75, 107.5) |
עזרא ששון ישראל |
257.5 ק"ג (80, 75, 102.5) |
דוידסון בלגיה |
175 ק"ג (פסילה, 75, 100) |
משקל בינוני | פרנק ספלמן ארצות הברית |
357 ק"ג (115, 107, 135) |
וורנברג בריטניה |
280 ק"ג (85, 85, 110 ) |
וייס ישראל שמש ישראל |
167.5 ק"ג (פסילה, 70, 97.5) |
חצי כבד | איזי בלומברג דרום אפריקה |
357.5 ק"ג (115, 110, 132.5) |
סימונס בריטניה |
285 ק"ג (95, 85, 105) |
שטראוס בלגיה |
270 ק"ג (85, 80, 105) |
כבד | ליאונול טרופ דרום אפריקה |
337.5 ק"ג (105, 100, 132.5) |
ארגובר בריטניה |
302.5 ק"ג (, 87.5, 115) |
ברקוביץ' ישראל |
252.5 ק"ג (82.5, 75, 95) |
התעמלות מכשירים
עריכהתחרויות ההתעמלות נערכו באולם מכבי בחיפה. [37]
- נשים
- ג'ני שפרוט ישראל 93.65 נקודות
- דבורה הירש ישראל 88.70 נקודות
- רות לנצר ישראל 85.0 נקודות
- גברים
- ו. שחרל ישראל 150.90 נקודות
- אליעזר מאיו ישראל 150.25 נקודות
- ח. רם ישראל 148.10 נקודות
טניס
עריכהתחרויות הטניס עמדו בסימן השליטה הבלתי מעורערת של המשלחת הדרום אפריקאית - כל ארבעת העולים לגמר היו חברי משלחת זו.[39]
- נשים
-
- יחידות
- גרטרוד קורנפלד ( ישראל)
- קאופמן ( שווייץ)
- זוגות נשים
- גברים
-
- יחידים
- א. רבינסקי דרום אפריקה
- נ. קצן דרום אפריקה
- מ. שניידר דרום אפריקה
- זוגות גברים
- א. סגל וא. רבינסקי דרום אפריקה
-
- נ. קצן ומ. שניידר דרום אפריקה
- זוגות מעורבים
- גרטרוד קורנפלד ואריה אבידן-וייס ( ישראל)
-
טניס שולחן
עריכהתחרויות היחידים בטניס שולחן נערכו בתל אביב, בבית הספר ביל"ו, בהשתתפותם של טניסאים משמונה מדינות, הולנד, שוודיה, ארגנטינה, אנגליה, אוסטריה, בלגיה, דרום אפריקה וישראל.[40]
- עליזה לייפניק ( ישראל), זכתה במדליית זהב ליחידות
- בולגאר ( שוודיה), זכה במדליית זהב ליחידים
- פיינברג וקראוס ( ישראל), זכו במדליית זהב לזוגות גברים
- עליזה לייפניק ושמחה פינקלשטיין ( ישראל), זכו במדליית זהב לזוגות מעורבים
- בתחרות הקבוצתית זכתה אנגליה עם 6 נקודות ואחריה ישראל עם 5 נקודות.
כדורגל
עריכהבטורניר הכדורגל השתתפו 5 נבחרות, נבחרות מכבי מאנגליה, מדרום אפריקה, מצרפת משווייץ ונבחרת ישראל. בטורניר זכתה נבחרת ישראל, שניצחה בכל משחקיה.[41][34] משחקים אלה אינם מוכרים על ידי ההתאחדות לכדורגל כמשחקים רשמיים של הנבחרת הלאומית.
דירוג | קבוצה |
---|---|
ישראל | |
דרום אפריקה | |
בריטניה | |
4 | שווייץ |
5 | צרפת |
תוצאות המשחקים
עריכה- ישראל - אנגליה (2 - 1)
ישראל: חודורוב, מלמד, וייס, גלזר, שמילוביץ', שניאור, גמבש, ישראלי, שפיגל, סטודינקסי, מרימוביץ'.
- ישראל - צרפת (5 - 2)
ישראל: חודורוב, וייס, גלזר, נוימן, שמילוביץ', שניאור, ישראלי, אלמליח, שפיגל, סטודינקסי, מרטין.
- אנגליה - שווייץ (3 - 2)
- שווייץ - צרפת (5 - 4)
- ישראל - דרום אפריקה (3 - 1)
- דרום אפריקה - צרפת (8 - 1)
- ישראל - שווייץ (9 - 1)
- דרום אפריקה - אנגליה (6 - 1)
כדוריד
עריכהבטורניר הכדוריד השתתפו 5 נבחרות, אוסטריה, דנמרק, שוודיה, שווייץ וישראל.
כדורמים
עריכהטורניר הכדורמים נערך בבריכת בת גלים בחיפה. בטורניר השתתפו נבחרות אוסטריה, בלגיה, בריטניה, דרום אפריקה, הודו ומישראל.
- דרום אפריקה
- ישראל
- ישראל 16 - 3 אוסטריה
- דרום אפריקה 6 - 4 הודו
- ישראל 18 - 1 בלגיה
(שערים - ישראל: פ. בק - 10, רוזנבלום - 6, ג'רבי - 1)[25] - ישראל 7 - 6 בריטניה
- הודו 9 - 0 בלגיה
- דרום אפריקה 11 - 1 אוסטריה
- הודו 10 - 2 אוסטריה
- דרום אפריקה 7 - 2 בריטניה
- בריטניה 7 - 1 בלגיה
- ישראל 10 - 5 הודו
(שערים - ישראל: בק - 7, וודש - 2, וג'רבי - 1, הודו: אייזק מנסור - 5) - דרום אפריקה 8 - 4 ישראל
כדורסל
עריכהבטורניר הכדורסל השתתפו 6 נבחרות, ארגנטינה, ארצות הברית, בריטניה, טורקיה, קנדה וישראל.[42]
דירוג | קבוצה |
---|---|
ארצות הברית | |
קנדה | |
ארגנטינה | |
4 | ישראל |
5 | טורקיה |
6 | בריטניה |
כדורעף
עריכהבטורניר הכדורעף השתתפו 3 נבחרות, ארצות הברית, הודו וישראל.
דירוג | קבוצה |
---|---|
ישראל | |
ארצות הברית | |
הודו |
- ישראל ניצחה את ארצות הברית בתוצאה של 2–0.
- ישראל ניצחה את הודו בתוצאה של 2–0.
- ארצות הברית ניצחה את הודו בתוצאה של 2–0.[34]
סיף
עריכהבחיפה נערכה תחרות הסיף של המכביה.[28]
- נשים
-
- יחידות - דקר
- קרזבאום ( ישראל)
- ( ישראל)
- ( ישראל)
- גברים
-
- יחידים - דקר
- אלן ג'יי ( בריטניה)
- נורמן ( שווייץ)
-
- יחידים - רומח
- דניאל בוקנץ ( ארצות הברית)
- אלן קורטלר(אנ') ( ארצות הברית)
- רלף קופרמן(אנ') ( בריטניה)
קפיצה למים
עריכה- גברים
-
- מקפצה של 3 מטר (6 קפיצות)
- מורלי שפירא (Morley Shapiro) ( ארצות הברית) - 81.8 נקודות
- יואב רענן ( ישראל) - 70.1 נקודות
שחייה
עריכהתחרויות השחייה, הכדורמים והקפיצה למים נערכו בבריכת בת גלים, בחיפה. השחיינית הבולטת הייתה סוזי נאדור-האלטר מבריטניה, ילידת הונגריה, שזכתה ב-4 מדליות זהב.[43]
המנצחים והמנצחות בתחרות השחייה.[44][45][46][47][46]
נשים
עריכה
התחרות |
||||||
---|---|---|---|---|---|---|
100 מטר חופשי | סוזי נאדור-האלטר בריטניה |
1:16.2 דקות | פוקס ארגנטינה |
1:17.2 דקות | פישר ארצות הברית |
1:18.7 דקות |
400 מטר חופשי | סוזי נאדור-האלטר בריטניה |
6:04.8 דקות | פוקס ארגנטינה |
6:17.7 דקות | פישר ארצות הברית |
6:21.7 דקות |
100 מטר גב | סוזי נאדור-האלטר בריטניה |
1:26.8 דקות | קפלין בריטניה |
1:36.5 דקות | זיסר ארצות הברית |
1:36.7 דקות |
200 מטר חזה | עליזה וירץ ישראל |
3:32.2 דקות | פרנקס בריטניה |
3:42.2 דקות | אסתר וייסליצר ישראל |
3:42.5 דקות |
שליחות 4x100 מטר חופשי | בריטניה קפלין ברינקס ניומן סוזי נאדור-האלטר |
5:41.2 דקות | ישראל לילי ליכטנטל דפנה אורן חוה שלמברג נוגה למדני |
5:45.2 דקות |
גברים
עריכה
התחרות |
||||||
---|---|---|---|---|---|---|
100 מטר חופשי | סולומון יאק דרום אפריקה |
1:04.4 דקות | אייזק מנסור הודו |
1:04.5 דקות | פרידנטל אוסטריה |
1:04.8 דקות |
400 מטר חופשי | א. שלנברג ארגנטינה |
5:07.4 דקות | קסטנר קנדה |
5:15.8 דקות | סולומון יאק דרום אפריקה |
5:15.9 דקות |
1500 מטר חופשי | א. שלנברג ארגנטינה |
21:14.6 דקות | קסטנר קנדה |
21:33.2 דקות | סולומון יאק דרום אפריקה |
22:05.6 דקות |
200 מטר חזה | אהרון קורצמן ארצות הברית |
2:44.5 דקות | דזמונד כהן דרום אפריקה |
2:59.2 דקות | מאיר מוזס ישראל |
3:02.0 דקות |
100 מטר גב | שטיינפלד אוסטריה |
1:18.3 דקות | ויניצקי ארגנטינה |
1:19.7 דקות | ארנון טורין ישראל |
1:21.0 דקות |
שליחים 4x200 מטר חופשי | ישראל איתן פרויד ישעיהו אלבאום נחום בוך ארנון טורין |
10:07.6 דקות | אוסטריה פרידנטל שטיינפלד שכטר ביצר |
10:42.0 דקות | הודו דוד סופר דין מאיר אייזק מנסור |
11:24.9 דקות |
מסיבת הריקודים
עריכהכחלק מאירועי המכביה השלישית תוכננה מסיבת ריקודים באצטדיון המכביה, בתל אביב, למוצאי שבת, 7 באוקטובר 1950, בין השעות 20.00 - 23.00. למסיבה תוכננו מחולות ישראליים, ריקודי עם, ריקודי חג וריקודי הופעה בהשתתפות קבוצות של מכבי וקבוצות של הפועל. הובטחו תאורה מיוחדת ותזמורת ליווי.[48] הכרטיסים למסיבת הריקודים נמכרו מראש במהלך השבוע. במועד הנקוב התאורה הייתה לקויה מאוד ולא הייתה הגברה מתאימה למוזיקה, לכן נוצרה אנדרלמוסיה ובאי המסיבה יצאו ממנה מאוכזבים. מאוחר יותר פורסמה התנצלות בעיתונים.[49][50]
נעילת המכביה
עריכהעל פי הסכם בין הפועל ובין מכבי, טקס הסיום היה אמור להיות מוקדש למפגנים צבאיים, אך כוונתה של מכבי לשלב בטקס הסיום מפגן על טהרת חברי מכבי, יצרה מתיחות בין שני המרכזים עד שכוונה זו ירדה מהפרק.
טקס הנעילה של המכביה השלישית נערך ביום 8 באוקטובר 1950 והתבסס על חיילי צה"ל. הטקס התחיל בשעה 15:00, לקול נגינת החצוצרה, בהנפת דגל המדינה והצבת משמר כבוד לדגל. מפקד המשמר העביר את הפיקוד לשר הביטחון וראש הממשלה, דוד בן-גוריון, והוא נתן את האות לפתיחת המפגן הצבאי.
צה"ל ערך ביום שישי חזרה כללית לקראת מפגן הסיום ובמשך כל ימי השבוע מטוסי תובלה של צה"ל הצניחו בובות מעל האצטדיון.[51] המפגן התחיל בתרגילי התעמלות של חיילים על קורות, ונמשך בתרגולי חיילים עם ציוד מלא כולל כובע פלדה ורובים (תרגילי סדר חמושים). בשלב הבא הוצגו קרבות פנים אל פנים של חיילות מצוידות במקל קצר ותרגילי טיפוס על חבלים. הצופים זכו למפגן צניחת ראווה, ראשון במינו בישראל, של כ-60 צנחנים מפלוגה א' של גדוד 890 ושתי צנחניות, יוכבד קאשי ומנוחה פידל, החיילות הראשונות שעברו קורס צניחה של צה"ל,[52] ולאחר מכן למפגן של אקרובטיקה של מטוסים. בעת שבשמים נערך המפגן האווירי, על הקרקע הגישו לראש הממשלה חמשת הצנחנים הראשונים, שלושה חיילים ושתי חיילות, איגרת: ”"בהתמודדות הבאה נילחם על אדמת האוייב".”[53] בו-זמנית קיפלו יתר הצנחנים את המצנחים והתארגנו לצעידת הצדעה מסביב לאצטדיון, כשבמרכז האצטדיון חיילים אחרים מדגימים קרבות קומנדו וג'ודו.[54]
גביעים למנצחים
עריכהלאחר תום המפגן הצבאי ונאום בן-גוריון בא תור המשלחות הספורטיביות, שצעדו אל הבמה, שם חולקו הפרסים (גביעים) למנצחים. ישראל, שהגיעה למקום הראשון בסיכום הנקודות, קיבלה על כך גביע, ועוד גביע הוענק לה על הזכייה בטורניר הכדורגל. המשלחת הבריטית קיבלה גביע על הגעתה למקום השני בסיכום הכללי, ועוד גביע על הישגיה בענף הרמת המשקולות. ארצות הברית קיבלה גביע על זכייתה בטורניר הכדורסל, דרום אפריקה על זכייתה בטורניר הכדורמים ושוודיה על זכייתה בטורניר הכדוריד. ספורטאיות ישראל קיבלו גביע על זכייתן בתחרות הטניס, גביע שנתרם על ידי אווה פרון.
לקראת סוף הטקס נאם ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון. אחרי ראש הממשלה סיכם את הטקס משה שלוש, יושב ראש הנהלת מכבי העולמית, ונוגנה "התקווה".[55]
אחרי הנעילה
עריכההמפגש בין הספורטאים היהודים ממדינות שונות הוביל גם להיכרויות ואף לחתונות. ספורטאי אמריקאי וספורטאית אנגלייה החליטו להינשא וכך עשו גם ספורטאי טורקי וספורטאית ישראלית.[56]
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- חיים ויין (1980). המכביות בארץ ישראל. הוצאת מכון וינגייט לחינוך גופני. עמ' 169 - 199.
קישורים חיצוניים
עריכה- מודעה על פתיחת המכביה השלישית
- פוסטר המכביה השלישית
- טבלאות ושיאים של השגי 6 המכביות ושל ישראל, מעריב, 22 באוגוסט 1965
- ארץ קטנה גדולה: יהדות השרירים, סרטון המציג את טקס הפתיחה של המכביה השלישית
- דבר הספורט, דבר, 6 באוקטובר 1950
- האתלטיקה הכבדה במכביה, דבר, 13 באוקטובר 1950, תמונה של פרנק ספלמן מרים משקולות
- נקודת הכובד ב"מכביה" השלישית, דבר, 13 באוקטובר 1950, תמונה של פרד אוברלנדר נאבק עם פייקין
- תצלום חמשת המתאבקים היהודים הדניים שזכו במדליות זהב במכביה השלישית
- נתן אקסלרוד, פתיחת המכביה השלישית (1950), אוסף יומני כרמל באתר YouTube
- נעילת המכביה השלישית, יומני כרמל אוקטובר 1950 (התחלה 4:30)
- RECORDS AND RESULTS OF SOUTH AFRICA AT THE MACCABI GAMES - 1950 3th MACCABIAH (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ המכביה השלישית, תרצ"ח, הכרזה על התחרות לציור פלאקט, דבר, 18 באוקטובר 1937
- ^ 1 2 היום ייערך טקס נעילת המכביה ה-ג, על המשמר, 8 באוקטובר 1950
- ^ עזרת הממשלה למארגני ה'מכביה', דבר, 22 בספטמבר 1950
- ^ היום נפתחת המכביה, חרות, 27 בספטמבר 1950
- ^ הושלמו ההכנות האחרונות לפתיחת המכביה, חרות, 25 בספטמבר 1950
- ^ ספורטאי המכביה על אי שיתוף ישראל באולימפיאדה, חרות, 1 באוקטובר 1950
- ^ משחק הכדורגל הראשון באצטדיון רמת-גן באתר של ההתאחדות לכדורגל בישראל
- ^ המילים של ההמנון היו: יותר מהר, יותר גבוה יותר מהר, יותר חזק היטב לרוץ, היטב לקלוע ולנצח במשחק מכל ארבע רוחות שמיים כולכם שלום כולכם אחיי אלפי ברכות, אלפי ידיים ועם ישראל חי!
- ^ נשיא המדינה, חיים ויצמן, שהה באותו זמן בחוץ לארץ ושלח מברק ברכה מפריז.
- ^ היום נפתחת ה'מכביה', דבר, 27 בספטמבר 1950
- ^ מידע על המכביה השלישית, באתר התאחדות בולאי ישראל
- ^ יש מחלוקת על מספר הארצות, כי מחלק מהארצות המשלחת הייתה מצומצמת מאוד וקיימת השאלה האם חבל הסאר נחשב לארץ.
- ^ 35 אלף איש בפתיחת המכביה, מעריב, 27 בספטמבר 1950
- ^ עם פתיחת "המכביה השלישית", דבר, 29 בספטמבר 1950
- ^ המכביה השלישית נולדה בסימן אזעקה, מעריב, 27 בספטמבר 1950
- ^ באותה תקופה, לפני התקינות הפוליטית, לא היססו להשתמש במילה "כושי".
- ^ אורחינו במכביה, דבר, 29 בספטמבר 1950
- ^ מאמצים לחיסול הסכסוך עם "הפועל" במכביה, מעריב, 28 בספטמבר 1950
- ^ הועדה המארגנת של ה'מכביה' מתנצלת, דבר, 29 בספטמבר 1950
- ^ דבר הספורט, דבר, 6 באוקטובר 1950
- ^ שני שיאים בשחיה במכביה, על המשמר, 2 באוקטובר 1950
- ^ "שיא ישראלי בינלאומי", משמעו התוצאה הטובה ביותר שהושגה בישראל בתחום מסוים, אך לא בהכרח על ידי אזרח ישראלי.
- ^ מ. מייזלס, המכביה שוברת שיאים, מעריב, 1 באוקטובר 1950
- ^ אליעזר רואי, טבלת האתלטיקה הקלה במכביה השלישית, דבר, 27 באוקטובר 1950
- ^ 1 2 דבר הספורט - במכביה, דבר, 1 באוקטובר 1950
- ^ דוד טבק הגיע לגבורות
- ^ שלל שיאים ב"מכביה", על המשמר, 4 באוקטובר 1950
- ^ 1 2 נסתיימו התחרויות בסיוף, בטניס שולחן, בטניס, בהתאבקויות ובקרב העשר, חרות, 4 באוקטובר 1950
- ^ הליכה תחרותית
- ^ 1950: הראשונה במדינת ישראל, דבר, 3 ביולי 1977
- ^ האתלטיקה הקלה במכביה, דבר, 20 באוקטובר 1950
- ^ אורות וצללים במכביה, דבר, 6 באוקטובר 1950
- ^ האתלטיקה הקלה במכביה, דבר, 20 באוקטובר 1950 בעמוד השני
- ^ 1 2 3 4 5 6 נבחרת ישראל יצאה בנצחון במשחק כדורעף במכביה, על המשמר, 5 באוקטובר 1950
- ^ המשך תולדות המכביות, דבר, 3 ביולי 1977
- ^ תוצאות המכביה, על המשמר, 4 באוקטובר 1950
- ^ 1 2 3 נסתיימו התחרויות בהרמת משקולות, על המשמר, 8 באוקטובר 1950
- ^ היום טקס נעילת המכביה, חרות, 8 באוקטובר 1950
- ^ שלל שיאים ב"במכביה", על המשמר, 4 באוקטובר 1950
- ^ דבר הספורט, דבר, 8 באוקטובר 1950
- ^ ישעיהו פורת ומשה לרר (עורכים), ספורט 50 (1950), הוצאת אלפא תקשורת, ספטמבר 1998
- ^ דבר הספורט, דבר, 9 באוקטובר 1950
- ^ תנו לשחיינים שלכם אשראי לארבע שנים, מעריב, 15 ביולי 1973
- ^ החלו תחרויות השחיה בחיפה, באתר הארץ, 4 באוקטובר 1950
- ^ החלו תחרויות השחיה בחיפה, באתר הארץ, 4 באוקטובר 1950
- ^ 1 2 גביעי הכדורגל והשחיה - לישראל, הַבֹּקֶר, 6 באוקטובר 1950
- ^ שחיה, מעריב, 27 באוגוסט 1961
- ^ רכוש את איגרות המלווה העממי, דבר, 5 באוקטובר 1950
- ^ ריקודים - שלא רקדו..., מעריב, 9 באוקטובר 1950
- ^ לידיעת הציבור, דבר, 9 באוקטובר 1950
- ^ טכס נעילת המכביה, מעריב, 8 באוקטובר 1950
- ^ הצנחנים - עשור ראשון באתר הצנחנים
- ^ מפגן צה"ל בנעילת ה"מכביה", דבר, 13 באוקטובר 1950
- ^ "נלחם על אדמת האויב" הצהירו חיילי צה"ל, חרות, 9 באוקטובר 1950
- ^ שני הגביעים הראשונים לידי ספורטאי ישראל, חרות, 9 באוקטובר 1950
- ^ חתונות "מכביה", מעריב, 8 באוקטובר 1950