המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל (להלן: המועצה) היא עמותה הפועלת לסייע בשיקום ופיתוח אתרים ומבנים היסטוריים בישראל, לעודד פעולות חינוך והסברה, מורשת והנצחה[1].
 סמליל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, בו מופיע איור של מבנה הגימנסיה הרצליה שההד הציבורי של הריסתו הוביל בסופו של דבר להקמת המועצה. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| משרד אחראי | משרד המורשת |
| תאריך הקמה | 1984 |
|
shimur | |
  | |
הקמת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
עריכההמועצה קמה בעקבות תיקון בחוק.
חוק העתיקות, תשל"ח 1978[2] קבע שיש להגן על אתרים שנבנו לפני שנת 1700. חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998[3], לא נתן מענה לאתרים שנבנו אחרי שנת 1700.
בשנת 1974 התקבל תיקון לחוק החל על מבנים ואתרים אחרי שנת 1700, שהם בעלי חשיבות לאומית היסטורית בהתפתחות היישוב בארץ.
החברה להגנת הטבע קיבלה על עצמה את הטיפול בשימור אתרים שנבנו משנת 1700 ואילך, ובייחוד מסוף המאה ה-19, עם תחילת ההתיישבות היהודית בארץ.
לצורך הטיפול בתחום הספציפי של מבנים ואתרים, שאינו בתחום העיסוק והמומחיות של החברה להגנת הטבע, הממונה ליישום החוק, הוקמה המועצה בשנת 1984 ומאז 2008 היא פועלת כעמותה עצמאית.[4]
סמל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
עריכההמועצה לשימור אתרים אימצה כסמלה את איור המבנה של הגימנסיה העברית הרצליה, שנבנה בשנת 1909 ושביולי 1959 נהרס כדי לבנות את מגדל שלום מאיר[5] שהיה בזמנו הגבוה ביותר במזרח התיכון
ובישראל. ההריסה עוררה מחלוקת ציבורית על שאלת שימור זיכרון העבר לעומת הצורך בהתחדשות עירונית והמועצה לשימור אתרים אימצה לה לסמל את איור המבנה של גימנסיה הרצליה, כזיכרון לאותו מבנה היסטורי שנהרס ולצורך בשימור מבנים היסטוריים.
הקמת המועצה
עריכה
מפגשה הראשון של המועצה לשימור נערך בירושלים ב-17 בדצמבר 1984. במפגש זה גם השתתפו גם נשיא המדינה (חיים הרצוג) שר החינוך והתרבות (יצחק נבון) ושר הקליטה (אהרן אוזן). במגילת היסוד שחיבר אליהו הכהן לקראת הכנס נכתבו סוגי האתרים בהם תעסוק המועצה, ביניהם: מקומות בהן התרחשו פעולות חשובות בין 1700 ל-1948, בתים בהם התקיים טקס היסטורי חשוב או התגוררה אישיות חשובה, בתים בעלי ייחוד אדריכלי, שרידים של טכנולוגיה וסביבות בעלות מרקם ייחודי כבתי ספר וחוות.
עם הקמתה, בחרה לעצמה המועצה את חזית הגימנסיה העברית הרצליה לסמל שלה, כזכר לטעות המרה שבהריסת המבנה בעל החשיבות הרבה. משרדי העמותה שוכנים בבית הספר החקלאי מקווה ישראל.
פעילות המועצה
עריכהמניעת הרס ושימור מתחמים ומבנים היסטוריים; תוכניות שימור ושיקום פיזי; העלאת המודעות לחשיבות השימור בקרב הציבור הרחב, מקבלי החלטות ואנשי מקצוע בתחום התכנון והביצוע; חקיקה; חינוך; קשר עם גורמי שימור בארץ ובחו”ל; אתרי הביקור והמוזיאונים לתולדות היישוב – כ-200 אתרים הממוקמים רובם במבנים היסטוריים, ששומרו בהם תצוגות ומוצגים המספרים סיפור של מקום ותקופה בעזרת צוותי הדרכה ובאמצעות תוכניות חינוכיות. המועצה שיקמה ומפעילה עשרה אתרי ביקור: בית ילין במוצא, מכון איילון ברחובות, אתר הפרדסנות ע”ש מינקוב ברחובות, מרכז מבקרים בבית הספר החקלאי מקוה ישראל, מחנה המעפילים עתלית, מרכז מבקרים תחנת רכבת העמק כפר יהושע, משטרת נהלל ההיסטורית, חצר כנרת ומוזיאון הרעות במצודת כ”ח.
שימור מבנים ואתרים היסטוריים בא להבטיח את שרידי העבר, המבטאים הישגים של תרבויות וטכנולוגיות קודמות. המבנים השמורים מצביעים על המשכיות מבנית ובין דורית ועל יחס של כבוד לבונים, ומקנים הרגשה של יציבות והמשכיות היסטורית כדברי יגאל אלון ז”ל, “עם שאינו מכבד את עברו ההווה בו חי דל ועתידו לוט בערפל”. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פונה אל הציבור שעברה של הארץ ומורשתה יקרים לו – להצטרף אל נאמני המועצה, לגלות רגישות וערנות לשימור הערכים החשובים בתולדות הארץ, ולקחת חלק בפעילות הציבורית לשמירת אתרים, מבנים ומתחמים היסטוריים בארץ ישראל.
נשיא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל היה שלמה הלל, יו"ר הכנסת לשעבר. משנת הקמתה ועד שנת 2010 כהן כמנכ"ל המועצה יוסי פלדמן, אז החליפו בתפקיד עמרי שלמון. יהודה דקל, שהיה בין מייסדי המועצה, שימש כיושב ראש הוועד המנהל שלה עד מותו בינואר 2008. יושב ראש המועצה הוא אלוף במיל אורי אור[6].
סיסמת המועצה היא "לגעת בעבר ולשמרו למחר".
המועצה זכתה בפרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי בשנת תשע"א.
מבנים חשובים ששומרו או שוחזרו
עריכה
- גבעת הקיבוצים-מכון איילון
- בית ליברמן
- בית הרב קוק
- אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב
- בית ויצמן
- מוזיאון ההגנה
- מוזיאון הפלמ"ח
- תחנת הניסיונות של ניל"י בעתלית
- מחנה המעפילים בעתלית ע"ש משה סנה
- תל עמל - מוזיאון חומה ומגדל
- בית שטרן
- בית ילין (מוצא)
- בית קדימה
- ניצנים הישנה, יד לאישה הלוחמת
- חצר כנרת
- מצודת כ"ח
- מצפה רביבים
- בית המאירי
- מצפה גבולות
- מפעל המלח בסדום - מחנה העובדים (בתהליך שימור)
- תחנת רכבת העמק בכפר יהושע
- היכל התפילה של מיס קרי לבני שלוש הדתות, הר אורה
- חדר האוכל בקיבוץ כפר מסריק
- בית הכנסת במקווה ישראל
- המוזיאונים לתולדות עיירות הפיתוח
- מתחם רשות השידור בתל אביב
- בית שאמי
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- מרדכי נאור ועופר רגב, מאה מקומות שמורים - מסע באתרי השימור של ישראל - (לזכרו של יהודה דקל), הוצאת ספריית יהודה דקל, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2010.
- עופר רגב (1993), ארבעים שנות פריחה.
- אמנון בר אור, זמן שימור, הוצאת בבל, 2013
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל- שימור מבנים- הלכה למעשה, אדריכלות ובניה בישראל
- דוד חרמץ, המאבק על הבית הישן, באתר ערוץ 7, 15 באפריל 2004
- אלי אלון, שימור אתרים במגזר הערבי - עלוב למדי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 באפריל 2012
- רנית נחום-הלוי, אופס, המבנה התמוטט: אם יזם הרס מבנה היסטורי זמן קצר אח"כ הוא יכול לעבור את הליכי התכנון ולבנות, באתר TheMarker, 26 בספטמבר 2008
- המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, באתר "גיידסטאר ישראל"
המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל (ע"ר) מידע כללי, באתר גיידסטאר
- ^ חוק העתיקות, תשל"ח-1978, באתר https://www.nevo.co.il/
- ^ חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998, באתר https://www.nevo.co.il/
- ^ כתיבה: מיכה נוי | אישור: יובל וורגן, אתרי מורשת לאומיים, הכנסת- מרכז המחקר והמידע, כ"ה באייר תשפ"ג, 16 במאי 2023, עמ' 11
- ^ מגדל שלום מאיר / תל אביב יפו, באתר אבני מורשת
- ^ ראיון של יו"ר המועצה לשימור אתרים אורי אור בתאר המועצה לשימור, 6 בדצמבר 2018