דפנה הקר

משפטנית וסוציולוגית ישראלית

דפנה הקר (נולדה ב-16 באפריל 1969) היא משפטנית וסוציולוגית, פמיניסטית, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים ובתוכנית ללימודי נשים ומגדר בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. בולטת במחקריה הסוציו-משפטיים על משפחות בישראל ובפעילותה למען זכויות נשים. יו"ר שדולת הנשים בישראל.

דפנה הקר
דפנה הקר
דפנה הקר
לידה 16 באפריל 1969 (בת 55)
ירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית
פרסים והוקרה Herbert Jacob Book Prize (2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

הקר נולדה וגדלה בירושלים. אמה שימשה היועצת המשפטית של משרד האוצר. ב-1994 סיימה את לימודי התואר הראשון בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. ב-1996 סיימה את התואר השני בקולג' למשפטים של אמריקן יוניברסיטי בוושינגטון די. סי. בהצטיינות יתרה כמלגאית של הקרן החדשה לישראל, וב-2004 סיימה בהצטיינות יתרה את הדוקטורט בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת תל אביב.

מחקרה עוסק בקשר שבין משפט לחברה, תוך התמקדות בפרספקטיבה מגדרית לדיני משפחה. פרסומיה עוסקים בגירושין, משפחה ועבודה, רווקות, משפחות בין-דתיות, בני זוג של הורים, ירושות וצוואות, דיני זיקנה, והסוציולוגיה של המשפט. הקר מלמדת קורסים בנושאי דיני משפחה, פמיניזם ומשפט, תאוריות מתקדמות במשפט וחברה, ושיטות מחקר איכותניות.

הקר כיהנה כראשת התוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב בשנים 2018-2022.[1] כיהנה כחברה בוועדת שניט לבחינת האחריות ההורית בגירושין, אך התפטרה ממנה ויצאה נגד מסקנות הוועדה. דפנה הקר היא ממייסדות "איתך - משפטניות למען צדק חברתי", הייתה חברת הנהלה בשדולת הנשים וראשת ועדת ההיגוי למרכז הידע על נשים מטעם משרד המדע.

על פעולתה למען נשים בישראל, הייתה הראשונה לזכות ב"אות קטן", על שמו של פרופ' יוסי קטן, אותו מעניקה עמותת "רוח נשית" לנשים הפועלות בהתנדבות למען צדק מגדרי.[2] בשנת 2019 זכתה בפרס מישל הלפרין של אוניברסיטת בן-גוריון על מצוינות במחקר. בשנה זו אף זכתה בפרס ע"ש ג'ול בלוש מטעם ארגון NCJW על תרומתה לחקר המגדר ופעילותה האקטיביסטית.

הקר פעילה גם במאבק הציבורי בנושא חזקת הגיל הרך. היא תומכת בהחלפת חזקת הגיל הרך בחזקת המטפל העיקרי. בשנים האחרונות הקר מרבה לחקור את הממשקים שבין דיני המשפחה לבין הגלובליזציה ואף פתחה את המושג גלובליזציה מוגבלת, כפי שבא לידי ביטוי בספרה האחרון.[3] ספרה זה זכה בפרס מטעם האגודה האמריקאית למשפט וחברה, לספר הטוב לשנת 2018.[4]

ביוני 2022 נבחרה הקר לחברה בוועדה למאבק באפליה נגד נשים של האו"ם.

הקר היא חברה בפורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, הפועל נגד שינויי המשטר שהוצעו במערכת המשפט בשנת 2023.[5] כן חברה בפורום היום שאחרי המלחמה, שהוקם מיד לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר במטרה להעמיד על סדר היום הציבורי את התובנה כי פעולה צבאית נרחבת במטרה למוטט את שלטון החמאס בעזה חייבת להיות חלק מתוכנית מדינית כוללת, בשיתוף מדינות המערב ומדינות ערב המשתייכות לציר המתון[6].

באוגוסט 2024 נבחרה לכהן כיו"ר שדולת הנשים בישראל.

הקר היא אם לשני ילדים.

ספרים שפרסמה וערכה

עריכה

מאמרים נבחרים

עריכה
  • Daphna Hacker, “A Legal Field in Action: The Case of Divorce Arrangements in Israel”, International Journal of Law in Context 4(1): 1-33, 2008.
  • Daphna Hacker, “The Gendered Dimensions of Inheritance: Empirical Food for Legal Thought”, Journal of Empirical Legal Studies 7(2):322-354, 2010.
  • Daphna Hacker, “Inter-Religious Marriages in Israel: Gendered Implications for Conversion, Children and Citizenship”, Israel Studies 14(2): 178-197, 2009.
  • Daphne Hacker, "Law and Society Jurisprudence", Cornell Law Review 96: 727-748 (2011)
  • Daphna Hacker, Strategic Compliance in the Shadow of Transnational Anti-Trafficking Law, Harvard Human Rights Journal, vol. 28(1):11-64, (2015).
  • Daphna Hacker, Yaara Levine-Fraiman & Idan Halili, Ungendering and Regendering Shelters for Survivors of Human Trafficking, Social Inclusion, 3(1): 35-51 (2015).

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דפנה הקר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ התכנית ללימודי נשים ומגדר, באתר humanities.tau.ac.il
  2. ^ "אות קטן" על שם פרופ' יוסי קטן לד"ר דפנה הקר, באתר של אוניברסיטת תל אביב
  3. ^ Legalized Families in the Era of Bordered Globalization by Daphna Hacker, Cambridge Core (באנגלית)
  4. ^ Law and Society Association, www.lawandsociety.org (באנגלית) (ארכיון)
  5. ^ "מי אנחנו", פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה.
  6. ^ חברי הפורום, באתר היום שאחרי המלחמה