ביתוניא
בֵּיתּוּנְיָא[1] (בערבית: بيتونيا) היא עיירה פלסטינית בנפת רמאללה ואל בירה שבשומרון. ביתוניא היא היישוב השלישי בגודלו בנפת רמאללה אל-בירה, ושוכנת 15 ק"מ צפונית לירושלים ו-3 ק"מ דרום-מערבית לרמאללה. העיירה צופה על כביש 443 וצומת גבעת זאב כאשר גדר ההפרדה עוברת מדרום לה. נכון לשנת 2017 חיו בעיירה 26,604 תושבים, רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים.
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | רמאללה ואל-בירה |
| ראש העיר | ערפאת ח'לאף |
| שטח | 26.2 קמ"ר |
| גובה | 781 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 26,604 (2017) |
| קואורדינטות | 31°53′20″N 35°10′03″E / 31.888955555556°N 35.167533333333°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.beitunia.ps/index.php?id=home | |
  | |
היסטוריה
עריכהביתוניא שוכנת על תל של יישוב קדום שהיה מיושב בתקופה הרומית, בתקופה הביזנטית ובימי הביניים. חוקרים רבים מזהים את המקום עם בית און הנזכרת במקרא ואחרים מזהים את המקום עם בית אומן (או ביתי אוּמָן[1]) הנזכרת בתעודה הצלבנית. יש המזהים אותו עם בֵּי תאומים, עיר בצורה מתקופת המרד הגדול[1]. במרכז העיירה, בגרעין העתיק, מצוי מבנה גדול, כנראה מימי הביניים, הנקרא "באב אל-בלאד" (שער העיר).
במאה ה-18 הפך הכפר לאחד מ-24 כפרי הכס שבהם ישבו מוח'תארים בארמון, או מצודה ושלטו על האזור.[2]
באמצע המאה ה-19 נקרא המקום בית אוניה ותואר במדריך תיירים משנת 1858 ככפר צפוף של בתים עתיקים ורעועים המוקף עצי זית[3].
במהלך מלחמת העולם הראשונה הייתה ביתוניא עמדה קדמית של הטורקים בהגנה על רמאללה ואל-בירה. ב-22 בנובמבר 1917 עשו הבריטים מאמץ לכבוש את ביתוניא. אולם הם נסוגו לבית עור אל-פוקא לאחר שהתברר שבביתוניא כח של כ-3,000 חיילים טורקים העדיפים עליהם בחימושם, מכיוון שהבריטים לא יכלו להביא אתם תותחים בהיעדר דרכים ראויות להעברת התותחים[4]. ביתוניא נכבשה על ידי הבריטים ביחד עם אל בירה חודש אחר כך, לקראת סוף דצמבר[5].
במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 277 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 1213 תושבים, כולם מוסלמים[6].
לאחר מלחמת העצמאות שהו חיילים ירדנים זמן מה בבית הספר בביתוניא וילדי ביתוניא נאלצו ללמוד ברמאללה[7].
במהלך האינתיפאדה הראשונה הוקם בצמוד לביתוניא בית מעצר עופר המכונה על ידי הפלסטינים כלא ביתוניא[8].
לאחר הסכמי אוסלו
עריכהב-13 בפברואר 1994 נרצח בביתוניא איש השב"כ נעם כהן שהיה בדרכו לפגוש מודיע[9].
עד להסכם אוסלו ב' עבר הכביש מדולב וטלמון לירושלים בצמוד לביתוניא. לקראת נסיגת צה"ל מרמאללה נסלל כביש עוקף ביתוניא אשר שימש את תושבי דולב וטלמון עד פרוץ האינתיפאדה השנייה[10].
ג'יבריל רג'וב הקים בביתוניא את המפקדה שלו, שהייתה המשוכללת במפקדות הרשות הפלסטינית. במהלך מבצע חומת מגן נכנסו כוחות צה"ל לביתוניא וצרו על מפקדתו של רג'וב, שבה הוחזקו במעצר מבוקשים על פעילות טרור. לאחר שאזלה תחמושתם של אנשי רג'וב הם נכנעו וכוחות צה"ל נכנסו למתחם ועצרו את המבוקשים. המתחם עצמו נהרס ברובו[11]. חיל החימוש ציין את החיפוש אחרי אנשים, מסמכים ואמצעי לחימה בתוך המתחם כאתגר מיוחד במבצע חומת מגן[12]. גם לאחר מבצע חומת מגן התקיימו בביתוניא מבצעי מעצר של מבוקשים. ב-9 בספטמבר 2002 כיתרו חיילי צה"ל תחנת מודיעין פלסטינית כדי לעצור את ריאד נאיף חסין עליאן, ראש התנזים בג'ילזון ולאחר שניסה להימלט ירו בו והרגוהו[13].
במהלך האינתיפאדה השנייה שימשה ביתוניא מספר פעמים כמקום מחבוא להסתרת חטופים ישראלים. נהג המונית אליהו גוראל שוחרר בפעולה משותפת של סיירת מטכ"ל ממבנה נטוש בביתוניא לאחר שהימ"מ פצע ועצר חבר מהחולייה החוטפת ולאחר ארבעה ימים של חטיפה[14]. גופתו של ששון נוריאל שנרצח בידי פלסטינים נמצאה באזור התעשייה ביתוניא[15]. גם חוטפיו של אליהו אשרי עברו איתו דרך ביתוניא[16].
מחסום ביתוניא
עריכהליד ביתוניא נמצא מחסום של מג״ב המווסת מעבר מאזור רמאללה לכיוון כביש 443 וירושלים. המחסום הוא אחד מששת המחסומים המשמשים להעברת סחורות בין ישראל ושטחי הרשות הפלסטינית[17] ומשמש להעברת אנשים וכלי רכב רק במקרים מיוחדים. המחסום גם משמש כנקודת שחרור אסירים מהכלא הישראלי לרשות הפלסטינית[18]. המחסום ממוקם בנקודה הנשלטת על ידי בתי ביתוניא והיה ליעד מועדף לפיגועים מצד גורמי טרור. עתירה לבג"ץ בדרישה להרחיב את פעילות המחסום נדחתה[19].
ב-15 במאי 2014 התקיימו סמוך למחסום הפגנות יום הנכבה בהן נורו למוות שני צעירים פלסטינים. ביוני 2017 הורשע שוטר מג"ב, בן דרי, במסגרת הסדר טיעון, בגרימת מותו ברשלנות של נדים נווארה, אחד משני הצעירים[20][21][22].
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ביתוניא- אתר עיריית ביתוניא
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך ומטח, 2010
- ^ Macalister, R. A. Stewart; Masterman, E. W. G., "Occasional Papers on the Modern inhabitants of Palestine, part I & part II"., Quarterly Statement - Palestine Exploration Fund., 1905, עמ' 356-343
- ^ A handbook for travellers in Syria and Palestine, John Murray, London, 1858, pages 221-222
- ^ W. T. Massey, How Jerusalem Was Won, 1919, pages 135-136
- ^ A. F. Pollard, A Short History of the Great War, 1920, page 309
- ^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 48
- ^ Ray Hanania, Arabs of Chicagoland, Arcadia Publishing, 2005, page 44
- ^ Punishing a nation, Law in the Service of Man (Organization), South End Press, 1990, pages 213, 217 and 235
- ^ בגידת מקור במפעילו, אתר בגידה
- ^ בג"ץ 6379/07 ועד היישוב דולב נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, ניתן ב־20 באוגוסט 2009, סעיף 2
- ^ דני רובינשטיין, סופו של מנגנון הביטחון המסכל, באתר הארץ, 7 באפריל 2002
- ^ חימוש פיקוד העורף - מערך מקצועי, עם ברק בעיניים
- ^ שי ניצן, הודעה משלימה מטעם פרקליטות המדינה, בג"ץ 9594/03, סעיף 66
- ^ עמוס הראל ויהונתן ליס, "עברו עלי ארבעה ימים קשים", באתר וואלה, 16 ביולי 2003
- ^ ביתוניא, אתר משרד ראש הממשלה
- ^ עמוס הראל, יהונתן ליס, צה"ל: אליהו אשרי נרצח כשעה אחרי שנחטף, באתר הארץ, 30 ביוני 2006
- ^ צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון) (מס' 1252), התשמ"ח - 1988, 9 באוגוסט 2005
- ^ עמירה הס, יהונתן ליס, עבאס: השמחה לא תהיה שלמה כל עוד לא ישוחררו כל האסירים הפלסטינים, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2007
עמית כהן, חמאס: ישראל שחררה אסירים במסגרת עסקה, באתר nrg, 22 באוקטובר 2009 - ^ בג"ץ 2150/07 עלי חסיין מחמוד אבו צפייה, ראש מועצת הכפר בית סירא ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב־29 בדצמבר 2009, פסקה 38.
- ^ אור הלר, תיעוד: הירי שהרג את שני הנערים הפלסטינים בשבוע שעבר, באתר nana10, 20 במאי 2014
- ^ שבתי בנדט, השוטר שירה בנער הפלסטיני בביתוניא הואשם בהריגה, באתר וואלה, 19 בנובמבר 2014
- ^
עמירה הס, המומת פלסטיני. המורשע יהודי. הכדור? מקרי, באתר הארץ, 21 ביוני 2017
