בובאל ליכטנשטיין
בובאל ליכטנשטיין (שם מדעי: Alcelaphus lichtensteinii), הוא מין או תת-מין בסוג בובאל המצוי בדרום מרכז אפריקה, ותואר לראשונה בשנת 1849. מבחינה חיצונית הוא דומה מאוד לתת-המין בובאל קוקה, שגם חפף איתו בעבר באזור מרכז טנזניה. בגובה הכתפיים הוא קטן יחסית מתת-המין בובאל מערבי, וגדול במקצת מתת-המינים בובאל קוקה ובובאל סוואיני. שמו המדעי נגזר מיוונית כדלהלן: "Alke" = אייל, "elaphos" = צבי - מתייחס לדמיון שלו לשני הפרסתנים האלה; "lichtensteinii" - על שמו של מגלהו הזואולוג הגרמני מרטין ליכטנשטיין.
 בובאל ליכטנשטיין
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | פריים |
| תת־משפחה: | בובאלים |
| סוג: | בובאל |
| מין: | בובאל ליכטנשטיין |
| שם מדעי | |
 Alcelaphus lichtensteiniiפטרס, 1849 | |
| תחום תפוצה | |
 | |
| |
טקסונומיה
עריכההדעות חלוקות לגבי הסיווג של בובאל ליכטנשטיין. ישנם המסווגים אותו כתת-מין של בובאל אשר נחשב לשיטתם סוג ומין יחיד. אחרים סיווגו את בובאל ליכטנשטיין כמין נפרד בסוג בובאל.[1][2].
בשנת 1979 הציעה החוקרת אליזבת ורבה לסווג את בובאל ליכטנשטיין כסוג ומין יחיד תחת השם "אנטילופת ליכטנשטיין" (Sigmoceros lichtensteinii) אך בשנת 1997 היא חזרה בה מסווג זה.
מחקר גנטי מצא שבובאל ליכטנשטיין ובובאל הכף שייכים לענף משותף של העץ הפילוגנטי[3].
תיאור
עריכהגופו של בובאל ליכטנשטיין ארוך ורחב, וצווארו הקצר רחב בתחילתו וצר יותר בסופו. יש לו בכתפיים גבנון קטן, וכתוצאה מכך פלג גופו הקדמי גבוה במעט מפלג הגוף האחורי. יש לו ראש גדול וחרטום ארוך מאוד, והבליטה הגדולה שעל המצח (- "עוקץ הקרן") רחבה ופחות בולטת לעומת בובאל אחרים. זנבו ארוך ודק, ויש לו לוע ושפתיים עגלגלים עם זיפים חומים, המזכירים במקצת את אלו של הג'ירף. הרגליים ארוכות וחזקות, והן מסתיימות בפרסות גדולות וחדות. האוזניים דקות וארוכות יחסית - עגלגלות באמצען ומשולשות בקצוות. האף של הבובאל מחורץ ועגלגל בצורת "U".
בניגוד לבובאל האחרים, שערות הפנים של בובאל ליכטנשטיין ובובאל הכף מכוונות כלפי מעלה מהפה לעיניים[3].
למרות שהזכרים גדולים במעט מהנקבות, אין הבדלים בולטים ביניהם.
גודל
עריכהמידות הגוף של בובאל ליכטנשטיין:
- גובה הכתפיים: כ-125 ס"מ.
- אורך ראש וגוף: 245-175 ס"מ.
- אורך הקרניים: עד 70 ס"מ.
- משקל: כ-150 ק"ג.
צבע
עריכההפרווה של בובאל ליכטנשטיין חלקה ומבריקה, והיא מורכבת משערות קצרצרות וצפופות. צבע הפרווה הכללי מתחלק בעיקר לארבעה: צדדי הבטן, המותניים, הזרועות, השוקיים והצוואר בצבע חום או צהבהב בהיר, מהעורף ועד הכתפיים חום אדמדם בהיר, מאחרי הכתפיים ועד סמוך לזנב כתם גדול ורחב בצבע חום אדמדם כהה\ערמוני בולט, והעכוז והצדדים האחוריים של הרגליים בצבע אפרפר לבנבן. הצד הקדמי של הרגליים צהבהב, ומהברכיים ועד לפרסות ישנם פסים רחבים בצבע חום-שוקולד כהה או שחור. צבע הגחון משתנה בין צהבהב ולבנבן לשחרחר. באזור הצוואר יש לבובאל ליכטנשטיין כפלי עור גדולים שנראים לעיתים כפסים, אך אין זה ככפלי העור הצבעוניים שיש לדאמאליסק הסהר או לגנו כחול. הזנב בצבע לבן עם פס חום דק בתחילתו, ובסמוך לסוף הפס מתחילה ציצת שערות ארוכה ושחורה בצורת מברשת. השערות הופכות לארוכות יותר ככל שגודל המרחק מעוקץ הזנב.
צבע הפנים של בובאל ליכטנשטיין צהבהב דהוי בלחיים, וצהבהב או חולי בהיר עד כהה במצח ובחרטום. מתחת לעיניים יש משולשים לבנבנים דהויים, ומעליהם יש לעיתים גבות בהירות. סביב הלוע והאף יש כתם בצבע חום שוקולד כהה-שחרחר, והוא מתרחב לפעמים גם לשאר החוטם. צבע האוזניים מתחלק בין אדמדם כהה או בהיר בצד החיצוני, לבנבן קרמי בצד הפנימי; קצוות האוזניים שחרחרות בדרך כלל. העיניים בינוניות בצבע כתמתם או זהבהב, ומתחתם יש בלוטות ריח גדולות בצבע שחור.
קרניים
עריכהבובאל ליכטנשטיין מתאפיין בזוג קרניים גדולות וכבדות, ויש להם מבנה ייחודי ויוצא דופן משאר מיני הבובאל שמאפשר לזהות אותם בקלות: הקרניים צומחות לכיוון מעלה ואחורה, עולות במעוגל לכיוון קדימה וכמעט סוגרות צורת "O"; לאחר מכן הן פונות בעיקול חד אחורה כלפי מעלה, מה שנראה כמעין כתר. הקרניים עבות ורחבות מאוד בבסיס בצורה שמזכירה במקצת "מגן" של גנו שחור או תאו אפריקני, ולמרות שהן הופכות בהדרגה לדקות יותר הן עדיין עבות מאוד בהשוואה לרוב האנטילופות; בסוף ה-"O" הן הופכות בקיצוניות לדקות וצרות למדי. הקרניים צומחות בצידי "עוקץ הקרן" (בליטה גדולה על המצח המצויה אצל מיני הבובאל בלבד) ולא במרכזו כשאר המינים, והן נמצאות במרחק ניכר מהעיניים והאוזניים. כמו כן גם בבסיס הן אינם צמודות כל כך אחת לשנייה כמרבית המינים, והמרחק ביניהן זהה בתחילת הקרן ובסופה. הבדל נוסף בין בובאל ליכטנשטיין לשאר הוא שרק לעיתים הקרניים מחורצות בכבדות בכ-14 טבעות גדולות ובולטות, ובדרך כלל הקרן נראית חלקה באופן כללי ויש עליה חריצים בולטים בבסיס שגורמים לקרן להראות מקומטת; בשתי הצורות חודי הקרן חלקים וחדים לגמרי. כאשר הקרן מתחילה לצמוח לעגלים, היא דומה לאלו של הראמים - חוד חד וחלק הצומח בצורה ישרה. צבע הקרניים כהה מן הרגיל - שחור-כחלחל, חלודה כהה, ולעיתים אפור; לחודים צבע בהיר משאר הקרן ובדרך כלל אפרפר כסוף בהיר. הן לזכרים והן לנקבות יש קרניים, ואצל הזכרים הן נוטות להיות עבות יותר.
תפוצה, אקולוגיה ושימור
עריכה
בובאל ליכטנשטיין נפוץ בדרום מזרח ודרום מרכז אפריקה. תפוצתו מתחילה ממרכז ומערב טנזניה, עוברת למזרח ודרום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מרבית חלקי זמביה, מזרח אנגולה, ומספר אוכלוסיות מבודדות במרכז מוזמביק, מזרח מלאווי, דרום מזרח זימבבואה, וצפון מזרח דרום אפריקה (פרובינציות: לימפופו ומפומלנגה); הוא נכחד בבורונדי.
בית הגידול של בובאל ליכטנשטיין הוא מספר סוגים של סוואנות פתוחות - בעיקר סוואנות יבשות ולחות מנוקדות בשיחים, חורשים דלילים, ובמידה מועטת גם סוואנות שיחים-דוקרניות ובשולי יערות גשם טרופיים. הוא מצוי גם על שפת ימות ואגני ניקוז של נהרות כדוגמת אגם טנגניקה, אגם מלאווי, נהר לימפופו, נהר זמבזי, נהר לונגואה, ועוד. הטמפרטורות בתחומי מחייתו נעים בין 20 ל-30 מעלות לאורך השנה, וכמות המשקעים הממוצעת נעה בין 200 ל-1,000 מ"מ לשנה
בובאל ליכטנשטיין הוא בעל חיים פעיל יום, עם שיא של פעילות בשעות הזריחה והשקיעה ומנוחה בשעות הצהריים החמות. הוא חי ביחידות או בעדרים של 20-5 פרטים; בתקופות נדידה העדרים עלולים להגיע לכ-300 פרטים. בעדרים גדולים כאלה יש תמיד זקיפים שתרים אחר צל של סכנה כדי להזהיר את השאר, ולעיתים קרובות ניתן לראות אותם עומדים על תלוליות טרמיטים כדי להגדיל את הטווח של ראייתם. כאשר הם נמלטים הם רצים אחד סמוך לשני בדהירת נדנדה וטילטול הראש לצד, והום יכולים להגיע למהירות של עד 80 קמ"ש. יש להם חוש ריח טוב, אך חוש הראייה שלהם גרוע למדי. הקולות העיקריים שלהם הם שאגות ונחירות.
_Bubalis_lichtensteini.png)
תזונתם מורכבת בעיקר מעשבים וכמות מזערית של עלים. טורפיהם העיקריים הם האריה, הנמר, הברדלס, צבוע נקוד וזאב טלוא. בגיל 3-4 שנים, הזכרים מנסים לתפוס לעצמם טריטוריה אותה הם מסמנים בערימות זבל וחפירה עם הקרניים בקרקע; גודל של שטח כזה הוא 31 דונם בממוצע, וכל זכר מצליח לשמור על שטחו בסביבות 5-4 שנים. הזכרים והנקבות בדרך כלל לא אגרסיביים, אך עם זאת שני המינים יילחמו בתקיפות בהגנה על הצאצאים או הטריטוריה שלהם. צפיפות האוכלוסייה הממוצעת היא 1.4 בעלי חיים לקילומטר רבוע.
תוחלת החיים הממוצעת היא כ-19 שנה.
בובאל ליכטנשטיין מסווג במצב השימור ללא חשש (LC) על ידי IUCN בשל תפוצה רחבה באזורים מוגנים כדוגמת שמורת הציד סלוס ו"הפארק הלאומי רואה" (טנזניה), "הפארק הלאומי קאפו" ו"עמק לואנגווה" הפארק הלאומי מפלי ויקטוריה (זמביה), והפארק הלאומי קרוגר (דרום אפריקה), ומגמת אוכלוסייתו יציבה. סך מספר הפרטים שלו נאמד בכ-82,000.
קישורים חיצוניים
עריכה
- בובאל ליכטנשטיין, באתר ITIS (באנגלית)
- בובאל ליכטנשטיין, באתר NCBI (באנגלית)
- בובאל ליכטנשטיין, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- בובאל ליכטנשטיין, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- בובאל ליכטנשטיין, באתר GBIF (באנגלית)
- מידע מפורט יותר ניתן לראות בערך בובאל.
הערות שוליים
עריכה- ^ Flagstad, Ø.; Syversten, P. O.; Stenseth, N. C.; Jakobsen, K. S. (2001). "Environmental change and rates of evolution: the phylogeographic pattern within the hartebeest complex as related to climatic variation". Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences. 268 (1468): 667–77, page 668
- ^ Mammal Species of the World: A Taxonomic and Geographic Reference, Volume 1, JHU Press, 2005, page 675
- ^ 1 2 Peter Arctander et al.,Phylogeography of Three Closely Related African Bovids (Tribe Alcelaphini), Molecular Biology and Evolution, Volume 16, Issue 12, 1 December 1999, Page 1736