תלמוד תורה – הבדלי גרסאות

'''תלמוד תורה''' הוא מוסד ל[[מצוות תלמוד תורה (מצווה)|לימודי קודש]] ל[[ילדים]] ב[[הקהילה היהודית|קהילה היהודית]] ה[[מסורת]]ית. עם השנים וה[[גלות (יהדות)|גלויות]] זכה ה"תלמוד תורה" ל[[כינוי]]ים שונים ב[[תפוצות]]: ב[[יהדות ארצות האסלאם]] נקרא "כותאב", ב[[יהדות תימן]] נקרא "מדראס" או "כניס" (בית כנסת), ביהדות הבלקן נקרא "מלדארי" וב[[יהדות אשכנז]] נקרא "חדר" ('''נהגה "חֵיידֶר" או "חָיידֶרחַיידֶר"''') וברבים "חדרים" (במלעילב[[מלעיל]], מבוטא כמו "חדוריםחדוֹרים", ולעיתים משובש ל"חיידרים"). ה[[מורה]] נקרא בחדר ה[[אשכנזים|אשכנזי]] "[[מלמד]]" (במלעיל) או "רב'ה", ב[[עדות המזרח]] נקרא בפשטות "[[רב]]" ובכניס ה[[יהדות תימן|תימני]]התימני נקרא "מארי" (במלעיל, מבוטא כמו 'מורימוֹרי').

לפי הפרשנות ה[[חז"ל]]ית, לאורך כל ה[[היסטוריה של עם ישראל|ההיסטוריה של עם ישראל]] התגבשו בתי מדרש ובתי ספר ללימוד תורה. לדבריהם, עוד בטרם ניתנה התורה ייסדו [[שם בן נח|שם]] ו[[עבר (דמות מקראית)|עבר]] [[בית מדרש]] בו למדו [[האבות]]: {{ציטוטון|"וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'" וְכִי בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת הָיוּ בְּאוֹתָן הַיָּמִים וַהֲלֹא לֹא הָלְכָה אֶלָּא '''לְמִדְרַשׁ שֶׁל שֵׁם וָעֵבֶר''' אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מַקְבִּיל פְּנֵי זָקֵן כְּמַקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה|([[בראשית רבה]] ס"ג ו')}}.

הלימודים בחדר החלו כבר מגיל 3 או 4 ונמשכו עד [[בר מצווה|בר המצווה]]. מי שהמשיך ללמוד עבר ל[[ישיבה]]. כיום מתחילים ללמוד בתלמוד תורה מגיל 6-7 (כיתה "א") ואצל החסידים אפילו מגיל שנתיים ואף שנה וחצי במקרים חריגים, מכיוון והגניםשהגנים הם חלק מה"חדר", והכיתות המוקדמות נקראות במקומות מסוימים מכינה א', מכינה ב' וכן על זה הדרך. יום הכניסה לחדר נחשב כיום שמחה של [[מצווה]] על הכנסתו של הילד לתחילת חינוכו ב[[תורה]], והיו מציינים אותו במנהגים וב[[טקס]]ים [[דבש]] מעל לוח שבו כתובים אותיות הא"ב ופסוקים הממשילים את האכילה ללימוד תורה, ואת התורה - לדבש, כמו "וּמֵעֶיךָ תְמַלֵּא, אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת... וָאֹכְלָה, וַתְּהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק"{{הערה|יחזקאל ג' פסוק ג'}}. בכך הקלו על הילד את המעבר מחיק האם למסגרת הלימוד בעלת החוקים הנוקשים. בהמשך המלמד היה קורא פסוקים מפרשת הקרבנות בספר [[ויקרא]] במנגינת [[טעמי המקרא]] - והילד היה חוזר אחריו, כדי לקיים את דברי ה[[מדרש]] "אמר רבי אסי, מפני מה מתחילין לתינוקות בתורת כהנים, יתחילו להן מבראשית, אמר הקב"ה, הואיל והתינוקות טהורים והקרבנות טהורים, יבואו טהורים ויתעסקו בטהרות"{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת צו}}.

ברוב מוסדות החינוך לגיל היסודי עבור הציבור החרדי וכן בחלק מהציבורמהמוסדות לציבור הדתי לאומי בתי הספר לבנים נקראים "תלמוד תורה" - "חיידר" ובהם מעמידים את לימוד התורה במרכז ההוויה החינוכית, כאשר בחלקם לימודי מקצועות החול נדחקים לשוליים{{הערה|{{ynet|אבישי בן חיים|החינוך החרדי: בנים מול בנות|2070457|20 באוגוסט 2002}}}}. מוסדותחלק ממוסדות אלו בחלקם אינם מקבלים כלל תקצוב ממשלתי, או מתוקצבים בשיעור מופחת מאוד על ידי משרד החינוך, בשל אי עמידתם ב[[תוכנית הליבה]], והם מתקיימים באמצעות שכר לימוד, ושכר נמוך יחסית למורים. במטרה לעודד תעסוקה בציבור החרדי משרד החינוך מקים מסגרות חינוכיות שגם הן מכונות לעיתים תלמוד תורה אך בהן ניתן דגש על עמידה בתוכנית הליבה.

תלמודי תורה פרטיים (ידוע גם בשם [[מוסדות פטורהפטור (חינוך חרדי)|מוסדות הפטור]]) הם תלמודי תורה הנפוצים במגזר החרדי. תלמודי תורה אלו המיועדים לבנים בלבד, ועיקר הלימוד בהם הם לימודי קודש. כאשר שעות שבועיות מעטות מוקדשות ללימודי חול בסיסיים, כגון חשבון ודקדוק.

'תלמודי תורה ממלכתיים דתיים' (תתמ"ד) הם מוסדות המיועדיםחינוך לגיל היסודי המשלבים לימודי ליבה עם לימודי קודש עם דגש על חשיבות וכמות לימודי הקודש, בהם לומדים תלמידים מכלל הציבור, כאשר בדרך כלל לתלמידיםרובם מהציבור [[דתיים לאומיים|הדתי לאומי]].

תלמוד-תורה ממ"ד מיועד לרוב לבנים בלבד, כאשר לימודי קודש הן מרכז סדר היום ומהווים לפחות חמישים אחוז משעות הלימוד השבועיות. ישנם מוסדות לגיל היסודי המשלבים בתוכם תלמוד תורה לבנים עם בית חינוך תורני לבנות.

* {{הספרנים|[[שולמית אליצור]]|כך למדו ילדים יהודים לכתוב לפני אלף שנה|writing_lesson|10.07. ביולי 2017}}

* {{מעוף ומעשה|זאב גולדברג|מהיכן מתחילים תינוקות של בית רבן ללמוד תורה - מספר 'ויקרא' או מספר 'בראשית'? ,,|מהיכן-מתחילים-תינוקות-של-בית-רבן-ללמוד-תורה-מספר-ויקרא-או-מספר-בראשית|6, 2000}}

[[קטגוריה:תלמודתלמודי תורה|*]]