אם אתם מפיצים אפליקציות רק מחוץ ל-Google Play, אתם יכולים להשתמש ב-Android Developer Console כדי לנהל את זהות המפתח ולרשום את שמות החבילות של האפליקציות. במדריך הזה מוסבר איך לאמת את החשבון ולוודא שאפשר להתקין את האפליקציות במכשירי Android תואמים.
יוצרים חשבון
אתם יכולים להירשם לחשבון באמצעות חשבון Google. אם אתם סטודנטים או חובבים, אתם יכולים ליצור סוג חשבון מיוחד עם פחות דרישות אימות וללא תשלום.
בחירת אופן הפצת האפליקציות
עדיין אפשר לבצע sideloading של האפליקציות. חוויית המשתמש תלויה בנתיב שתבחרו.
השלמת התהליך של אימות הזהות (IDV)
יש דרישות שונות לסוגים שונים של חשבונות. כדי להחליט איזה סוג חשבון מתאים לכם, כדאי לעיין במדריכים בנושא חשבון עם פרסום מלא וחשבון עם פרסום מוגבל.
רישום של שמות החבילות
אחרי האימות, אפשר לרשום את שמות החבילות של האפליקציה בדף חבילות. תהליך הרישום מקשר את האפליקציה לזהות המאומתת של המפתח. כדי להירשם, צריך לבצע את הפעולות הבאות ב-Android Developer Console:
- מזינים את שם החבילה: מציינים את שם החבילה הייחודי שרוצים לרשום.
- מוסיפים את המפתח: מזינים את טביעת האצבע לאישור SHA-256 מתוך צמד מפתחות החתימה של האפליקציה. הסטטוס ישתנה לבבדיקה.
- הוכחת בעלות: כדי להוכיח בעלות על שמות חבילות קיימים, צריך לחתום על APK באמצעות המפתח הפרטי ולהעלות אותו. ב-Android Developer Console יש קטע קוד שאפשר להוסיף לתיקיית הנכסים של ה-APK כדי לעמוד באתגר הזה. אחרי הרישום, תקבלו על כך הודעה באימייל, והסטטוס של שם החבילה ב-Developer Console יתעדכן לRegistered (רשום).
אוטומציה של תהליך העבודה
אתם יכולים להשתמש בממשקי ה-API שלנו כדי להפוך את תהליך האימות למפתחים ואת רישום החבילות לאוטומטיים:
- Android Developer ID Status API: מאפשר לבדוק אם שם חבילה כבר נרשם ולאמת את הזכאות.
- Android Developer Console API: מאפשר לרשום ולנהל שמות של חבילות ומפתחות ישירות בסביבת הפיתוח או בצינור CI/CD.
API של Android Developer Console תומך בהענקת הרשאה ל-OAuth, שמאפשרת לפלטפורמות של צד שלישי (כמו חנויות אפליקציות חלופיות ל-Android) לבצע פעולות בצורה מאובטחת בשמכם.
טיפול בשמות חבילות כפולים
אם כמה מפתחים משתמשים באותו שם חבילה, הזכות לרשום אותו נקבעת לפי כללי הרישום של שם החבילה. המטרה של הכללים הבאים היא להקצות את שם החבילה למפתח שמפתח החתימה שלו אחראי ליותר מ-50% מההתקנות הכוללות הידועות:
- קבוצת רוב: אם המפתחים מחזיקים במפתחות שמהווים יותר מ-50% מכל ההתקנות, הם מקבלים עדיפות לרישום.
- אשכול גדול: אם לאף מפתח יחיד אין יותר מ-50% התקנות, כל מפתח עם "אשכול גדול" (50 התקנות או יותר) יכול לרשום את שם החבילה.
- על בסיס כל הקודם זוכה: אם לא קיים אשכול גדול, כל מפתחן עם מפתח מוכר יכול לרשום את שם החבילה על בסיס כל הקודם זוכה.
בדוגמאות הבאות אפשר לראות איך הכללים האלה באים לידי ביטוי:
עדיפות לבעלי רוב המפתחות:
העדיפות לרישום ניתנת למפתח שחתימתו אחראית ליותר מ-50% מסך ההתקנות הידועות. כל המפתחים האחרים יידרשו להשתמש בשם חבילה אחר.
מפתח |
שם החבילה |
Key |
התקנות |
A |
com.test.1 |
11 |
1000 |
B |
com.test.1 |
12 |
100 |
בתרחיש הזה, מפתח א' עומד בדרישות לרישום שם החבילה. מפתח ב' יצטרך להשתמש בשם אחר או להגיש בקשה לחריגה.
הקריטריונים לזכאות למפתחות עם 50 התקנות ומעלה:
אם אין מפתח יחיד עם יותר מ-50% מההתקנות, כל המפתחות עם 50 התקנות או יותר יהיו כשירים לרישום. כל המפתחים האחרים – אלה שיש להם מפתחות עם פחות מ-50 התקנות – יידרשו לבקש הרשאה להשתמש בשם החבילה.
מפתח |
שם החבילה |
Key |
התקנות |
C |
com.test.2 |
21 |
100 |
D |
com.test.2 |
22 |
100 |
E |
com.test.2 |
23 |
10 |
במקרה הזה, אף מפתח לא מייצג רוב. מפתחים ג' ו-ד' עם 50 התקנות או יותר יכולים לרשום את שם החבילה. מפתח ה' צריך להשתמש בשם חבילה אחר או לבקש הרשאה להשתמש בשם הזה.
הקצאת מפתחות לפי סדר הפנייה למי שמתקין פחות מ-50 פעמים:
אם אין מפתחות שעומדים בדרישת הסף של 50 התקנות, אפשר לרשום כל מפתח על בסיס כל הקודם זוכה. ברגע שמפתח אחד רושם את שם החבילה, המפתחים האחרים צריכים להשתמש בשם אחר לשמות החבילות שלהם (או לבקש חריגים).
מפתח |
שם החבילה |
Key |
התקנות |
F |
com.test.3 |
31 |
10 |
G |
com.test.3 |
31 |
10 |
בתרחיש הזה, כל המפתחים עם מפתחות כשירים. אחרי שמפתח אחד רושם את שם החבילה, המפתח השני צריך לבקש הרשאה.